עשרת הדיברות להורי ילדים שנפגעו מינית

העבודה עם הורים של ילדות/ים שעברו הטרדה או תקיפה מינית מיועדת לעזור להורים להתמודד עם האתגר ההורי שהפגיעה מעמידה בפניהם כדי שהם יצמחו כהורים מתוך החוויה הטראומתית הזאת ובכך, יעזרו גם לילדיהם לצמוח מתוך המשבר.

אחת התופעות הקשות ביותר להורים היא חווית חוסר האונים: תחושה של אובדן שליטה ושל כשלון כי אי אפשר לשמור על הבת/בן. פתאום כל האנשים ובעלי התפקידים שאמורים לעזור נתפסים כחשודים העלולים לפגוע בבן/בבת.

הקשר והאמון בין ההורים גם ישפיעו על יכולתם לשתף פעולה בהתמודדות עם הפגיעה. מצבי חירום ולחץ מעצימים קשיים קיימים בכל מערכת יחסים ולא פחות כשמדובר בפגיעה מינית. אם הפוגע הוא מתוך המשפחה המיידית זה לחץ בלתי נסבל. אם הפוגע הוא מהמשפחה המורחבת, ההורה הקרוב לפוגע עלול לחוות את המצב ביתר עוצמה ומורכבות.

לטיפול מוצלח בנפגעות ובהוריהן דרושים אמונה ואומץ: אמונה ש"יש חיים אחרי פגיעה מינית" ושההורים וילד/תם יכולים להתאושש, להתמודד ולהתגבר ואף לצמוח מהמשבר. אומץ להכיר במציאות המזעזעת ולהבין שזה באמת קרה: "זה קרה לי/לילד/ה שלי".

הנטייה הראשונה של הרבה הורים זה לשאול את הילדים מה מתאים להם. רק שהילדים הנפגעים בדרך כלל אינם מסוגלים לייעץ להורים. ברגעים כאלה הילדים רוצים שמישהו ישמור עליהם, יקבל החלטות ויעמוד כחומה בצורה בינם ובין העולם.

ההחלטה להגיש תלונה בדרך כלל מלווה בהתלבטות מייסרת: האם עדיף לשמור בסוד או לחשוף? איך זה יתקבל בחברת הילדים/שכונה/משפחה/קיבוץ? איך הבת תעמוד בהתייחסויות של חברי כיתתה, סביבתה החברתית? כעת זה סוד, אם יגישו תלונה, כולם יידעו?

פניה אל הנפגע/ת מעמיסה על הילד/ה אחריות להחלטה שאין ביכולתם לעמוד בה, ובכך גם גוזלת מהן/ם את זכותן/ם להיכנס תחת כנפי הוריהם, להיות ילדים. ניתן לעשות הערכה של כוחות הילד/ה ממצבי לחץ קודמים, לקבל מידע מפורט על ההליך הפלילי, להתייעץ עם המבוגרים בסביבת הילד/ה (מחנכת, מדריכה, וכו) ובכך לעשות הערכה לגבי עיתוי ותועלת בהגשת תלונה.

יש חיים אחרי פגיעה מינית. צילום אילוסטרציה

עשו ואל תעשו

בשיחות עם קבוצות הורים במרכזי הסיוע אנו מעבירים להם עשר דיברות להורים שמטרתן להנחות הורים איך לשמור על ילדיהם ואיך להגיב אם חס וחלילה נפגעו:

1. תקשיבו, תאמינו למה שהבת/בן מספר/ת לך. 
2. אל תאשימו את הנפגע/ת-היא/הוא עשו כמיטב יכולתם במצב הנתון. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" (פרקי אבות).
3. אל תפחיתו בחומרתה של הפגיעה בטענה שזה "משחק ילדים". 
4.  אל תתמוטטו - הבת/בן לא יכול/ה להכיל את זה וירגישו אשמה שגרמו לכם סבל. 
5.  אל תישארו לבד- תבחרו 2 חברים אמינים ודיסקרטיים (מרכז סיוע יכול להיות כתובת) ותשתפו.
6. תדרשו את זכויותיה של בתך/בנך ממערכת החינוך. אם הפוגע בכתתה, שהוא יעבור כתה/בי"ס ולא הנפגע/ת.
7.  תאמינו שיש בכם ובילדיכם את הכוחות להתמודד ולהתגבר על חווית הפגיעה, ותיעזרו בגורם מקצועי. הוכח מחקרית שטראומה יכולה להוות מנוף לצמיחה והתפתחות אם מטפלים בה בצורה נכונה.
8.  אם יש לכם חשש שבתך/בנך נפגע, אל תשתיקו את החשש-תבדקו אותו!.
9. תהיו זמינים/קשובים לבתך/בנך כך שיוכלו לפנות אליכם כשהם במצוקה. אם כבר אירעה פגיעה, בזמן שיחלוף עד שהפגיעה תעבור עיבוד, ימשיכו להופיע תופעות של חרדה ותגובות טראומטיות.
10. אל תהססו להשגיח על בתך/בנך ולדרוש דין וחשבון מהם. ילדים וגם בני נוער זקוקים להשגחה ושמירה הורית. זאת אחריות ההורים לוודא מה עושים ילדיהם, עם מי, איפה ומתי, לשים גבולות של זמן וסוג פעילות. אצל ילדים קטנים במיוחד (אבל לא רק) לא להסס לצנזר תכנים לא מתאימים.
    

• בימים אלה מתקיים מבצע התרמה למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ברשת סופר-פארם. בכל סניפי הרשת ניתן לרכוש מארזי ברכה בעלות 10 שקלים, כל ההכנסות יועברו כתרומה למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
• קו החירום עבור נשים: 1202, קו חירום עבור נשים דתיות: 02-6730725 קו החירום עבור גברים: 1203,  קו חירום עבור גברים דתיים: 02-5328000.