למה זכאי עו"ד שהבוס שלו הושעה מהלשכה?
עו"ד שכיר שגילה כי בעל המשרד בו עבד הושעה מהלשכה, התפטר ותבע פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. בעל המשרד טען, כי עוה"ד לא התפטר בשל ההשעיה אלא בכדי לפתוח משרד עצמאי. ביה"ד: הנסיבות לא אפשרו את המשך העבודה במשרד
עורך דין שהחל לעבוד במשרד עורכי דין כעו"ד שכיר הודיע על התפטרות בדין מפוטר, זאת לטענתו, בשל השעיית בעל המשרד מלשכת עורכי הדין.
עוד במדור עבודה ועולם המשפט
- האם שותפה לחשיפת ליקויים פוטרה שלא כדין?
לטענתו, משעלה בליבו החשד, כי בעל המשרד לא פעל כנדרש ממנו בתקופת ההשעיה, פנה לוועדת האתיקה של הלשכה בשאילתא בנוגע להמשך עבודתו במשרד, ונענה על ידה כי אינו יכול להיות מועסק על ידי חברה שבעל המניות היחיד בה הינו עורך דין מושעה, וכי אסור לו לסייע לעוה"ד המושעה להפר את ההשעיה, ובנסיבות אלה, טען, לא יכול היה להמשיך לעבוד.
לפיכך, הגיש עורך הדין רונן לניאדו תביעה נגד המשרד ובעליו בטענה, כי משהתפטר בדין מפוטר, הוא זכאי לפיצויי פיטורים, וכן תבע גמול שעות נוספות, פיצוי בגין אי הפרשות לגמל, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר וזיוף מסמכים, וכן פיצוי בגין עגמת נפש.
התובע הוסיף וטען כי בעל המשרד לא העביר את מניותיו בחברת עורכי הדין בתקופת ההשעייה, והמשיך לעבוד בעריכת דין ואף הגדיל לעשות וחתם על מסמכים בשמו של התובע, ללא אישורו.
הנתבע טען, כי שלא כטענתו, התובע התפטר לאור רצונו לפתוח משרד עורכי דין ואף לקח עמו לקוחות מהמשרד, וכראייה- המשיך לעבוד תקופה ארוכה בתקופת ההשעייה, ואף הסכים לתת הודעה מוקדמת. עם זאת, לא הגיש הנתבע תצהירי עדות ראשית מטעמו ולא העיד את העובדים במשרד, וזאת חרף החלטות בית הדין בנושא.
התפטר בצדק
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה כי התובע הוכיח כי נוכח השעיית הנתבע מהלשכה, לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו ועל כן נאלץ להתפטר בדין מפוטר. נפסק, כי למרות שהושעה, המשיך הנתבע להחזיק במניות חברת עוה"ד ופעל כעו"ד, בניגוד לכללי הלשכה, וכי הוכח שחתם על מסמכים בשם התובע ללא אישורו, ולא נענה לבקשת התובע להפסיק לעשות זאת.
"לטעמינו, בקשתו של התובע הינה בקשה לגיטימית, במיוחד במצב בו הדבר התבקש במועד בו הנתבע 2 היה מושעה מלשכת עורכי הדין. די בסירוב זה כדי להוות עילה להתפטרות בדין מפוטר..." כתבה השופטת והוסיפה, כי מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה כי הנתבע לא הגיש תצהיר ולא הביא לעדות את מנהלת המשרד, שהייתה רלוונטית וחיונית להכרעה.
עוד נקבע, כי העובדה שהתובע פתח משרד בסמוך להתפטרות, אינה שוללת את זכאותו לפיצויי פיטורים, וכי סיפק הסבר מתקבל על הדעת לכך שהמשיך לעבוד זמן מה בתקופת ההשעייה, על פיו, לא ידע כי הנתבע מפר את החוק, מה שאושש רק לאחר שנענה ע"י וועדת האתיקה.
"יתרה מזאת, עובד רשאי לבחון את המצב לאשורו לנסות לבדוק האם יכול הוא להמשיך בעבודתו, למרות החששות שלו", כתבה השופטת.
לפיכך נפסק, כי על הנתבע והמשרד לשלם לתובע, ביחד ולחוד, פיצויי פיטורים של 16,731 שקל, דמי הבראה של 1,388 שקלים, הפרשי תשלום לביטוח מנהלים של 5,585 שקלים, אולם יתר עילות התביעה נדחו. כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות של 4,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il