במקרה של התקפת טילים: לא מוגנת תל-אביב
לתושבי העיר הגדולה ולמאות האלפים שעובדים בה יינתנו 90 שניות להיכנס למרחב מוגן. מבדיקת ynet עולה כי המקלטים בעיר יכולים להכיל רק כעשירית מהתושבים וחלקם ייאלצו ללכת 5 דקות ברגל: "אולי הבועה תעצור את הטיל". פיקוד העורף: יש פערי מקלוט. העירייה: המקלטים שודרגו
למעלה מ-400 אלף בני אדם מתגוררים בתל-אביב , מאות אלפי אחרים נכנסים אליה מדי יום, אבל האם העיר העברית הראשונה שרבבות הטילים יכוונו אליה, מוגנת מפני התקפה בליסטית? בדיקה שערכנו בשבועות האחרונים מגלה ממצאים מדאיגים, במיוחד לנוכח האפשרות להתלקחות באזור - על רקע אזהרות ישראל שתתקוף בסוריה במקרה של זליגת נשק "משנה מאזן", והדיבורים על תקיפת מתקני הגרעין באיראן.
מצב העורף בישראל - כותרות קודמות ב-ynet:
סיור מקלטים: בורות באדמה וביוב בצנרת
כך נטשה הממשלה את העורף: מקלטים לעשירים, בתי ספר חשופים, 40% בלי ערכות מגן
בזמן מלחמה: המורים ינהלו מקלטי ענק בבתי ספר
סבבי ההסלמה האחרונים בדרום הבליטו את יעילותה של מערכת כיפת ברזל. המערכת ליירוט רקטות הצליחה להרגיע במעט את חששות התושבים, אולם הכניסה התכופה למקלטים ולממ"דים לוותה בהמון רגעי חרדה. לאחרונה פרשו בגוש דן סוללת כיפת ברזל לצורכי תרגול, אך היא אינה מגנה מטילים בליסטיים - ומדאיגה אולי הרבה יותר היא תמונת המצב מבדיקת ynet: המקלטים בעיר יכולים להכיל כ-40 אלף בני אדם בלבד, כלומר כעשירית מהתושבים.
אז מה יעלה בגורל השאר במקרה של מתקפת טילים? לחלק מתושבי העיר ולעובדים בה מוצע פתרון בדמות מרחב מוגן בבתים או במקומות העבודה, אבל אחרים יצטרכו לחפש ברגע האמת מקום מסתור אלטרנטיבי או להתפלל שיצליחו להשתחל למקלט השכונתי. אם זה לא מספיק, גורם בפיקוד העורף סיפר כי כיום כבר לא בונים מקלטים חדשים ושהרשויות לא דואגות מספיק לבניית ממ"דים בבתים קיימים.
מנגד, יש גם חדשות טובות: מצבם של המקלטים הקיימים משביע רצון וניכר כי מושקעים בתחזוקם כספים רבים. בכל מוסדות החינוך בעיר ישנם מרחבים מוגנים ורשויות ההצלה והביטחון מתרגלות תרחישים לעתים תכופות.
ניסינו לברר לכמה מתושבי העיר אין ממ"ד או מקלט, אך למרות ניסיונותינו העיקשים, בעיריית תל-אביב ובפיקוד העורף סירבו למסור מידע בנושא. גורם בפיקוד העורף ציין כי מדובר במידע שלא נכון לשתף בו את הציבור, אך יחד עם זאת הודה כי בתל-אביב קיימים "פערי מקלוט רבים". לשם ההשוואה, בעיר חולון הסמוכה מיהרו לנדב נתונים וציינו כי ל-85% מהתושבים יש מרחב מוגן.
5 דקות למקלט בפלורנטין - 3 דקות בשכונת התקווה
העירייה עורכת מיפוי של כלל המרחבים המוגנים, אך לא קיבלנו תשובה לשאלה מתי התהליך יסתיים. בפיקוד העורף הסכימו לומר שהתהליך נמצא "בשלב מתקדם". זמן הכניסה למרחב מוגן בתל-אביב עומד על דקה וחצי וכדי לבחון את המוכנות למתקפת טילים, ביצענו תזמון של הגעה למקלטים בשתי שכונות בדרום העיר.
תרחיש לדוגמה בשכונת פלורנטין: נפילה במרכז הומה יחסית, בפינת הרחובות פלורנטין-חיים ויטל. אפשרות ראשונה: מקלט קרוב ברחוב חיים ויטל 2. זמן ההגעה בהליכה מהירה עמד על 30 שניות. גודל המקלט 270 מ"ר ולפי האינדיקציות של פיקוד העורף שלפיהן אדם אחד יכול להיכנס לכל חצי מטר רבוע, אפשר להעריך שבזמן אמת יוכלו להיכנס בין 450 ל-700 בני אדם בלבד ובצפיפות גדולה מאוד.
ומה קורה כאשר המקלט מאוכלס עד אפס מקום? האלטרנטיבות הן: מקלט ברחוב פרנקל 44, שזמן ההגעה אליו עמד בתזמון שערכנו על חמש דקות או מקלט ברחוב חצרים במרחק של שתי דקות וחצי. למוסד חינוכי ברחוב העלייה הגענו אחרי ארבע דקות הליכה. המסקנה: המקלט הראשון מספק הגנה לאלה שיגיעו ראשונים ואל המרחבים המוגנים האחרים יהיה קשה יותר להגיע בעת נפילת טיל באזור.
תושבים בשכונת פלורנטין שעמם שוחחנו רחוקים מלהיות רגועים. "אני מקווה שאם יהיו פה טילים, הבועה התל-אביבית תעצור אותה", אמרה לנו דנה, המתגוררת ברחוב אברבנאל ללא הגנה של ממ"ד בדירתה. "תסתכל סביב ותראה שאפילו אשפה לא מפנים, אז אתה מצפה שישימו מקלטים? פה אין כלום מסביב".
איתי, אף הוא תושב השכונה אמר: "איזה ממ"ד? אם ייפול טיל, הבניין שלי פשוט יתפרק. אין לי מושג לאן אני הולך אם נופל כאן טיל". חבר מועצת העיר, שרון לוזון ("עיר לכולנו") אמר כי "באזור של הבתים הישנים יחסית אין מקלטים ואין ממ"דים. האוכלוסיות המבוססות יותר בעיר ממוגנות ולחלקים גדולים בדרום ובמזרח העיר אין פתרונות. העירייה וגורמי החירום חייבים למצוא פתרונות מיגון עבור האוכלוסייה שגרה שם".
התרחיש בשכונת התקווה: נפילת טיל ברחוב הסמדר. הפתרון המהיר הוא הגעה למקלט גדול שזמן ההגעה אליו נאמד בכדקה וחצי. ברחוב האצ"ל ממוקמים ארבעה מרחבים מוגנים נוספים: מדדנו שתי דקות וחצי בהליכה מהירה לעבר המרחב הקרוב ביותר. מרחוב נתן המקביל לרחוב סמדר מדדנו שלוש דקות הליכה והמסקנה מאוד ברורה: המקלטים לא רחוקים מאוד, אבל יש מקום לשיפור.
איילה סינוואני, חברה בוועד שכונת התקווה אמרה כי "המקלטים בשכונה שופצו, אבל אין מספיק באזור. ברחובות סמדר ואקליפטוס ובקרבתם אין ממ"דים". אריאל, תושב השכונה אמר כי "יש כאן הרבה מבוגרים, הם לא יגיעו בזמן למקלט, שלא לדבר על המסתננים שגם הם ירצו להתגונן מפני טילים". חבר מועצת העיר שלמה מסלוואי סיכם: "המצב בשכונות בדרום גרוע יותר, כי הגיעו לכאן עוד פליטים. בשכונת התקווה ובשכונת הארגזים אין ממ"דים ויש מקלטים בודדים".
העירייה: "חלק גדול מהמקלטים שודרגו"
בעיריית תל-אביב הסבירו כי אנשיה פועלים במהלך השנים האחרונות להכנת מערך המקלטים בעיר לשעת חירום: "שודרגו חלק גדול מהמקלטים, בהתאם לסטנדרט שקבע פיקוד העורף ובתקציב עירוני של כ-10 מיליון שקלים. בעיר 241 מקלטים ציבוריים (ביניהם 111 המצוידים במערכת סינון אוויר נגד לוחמה כימית)
המאפשרים כ-40 אלף מקומות. הם מתוחזקים, בצורה שוויונית בכל חלקי העיר וברמה גבוהה ומבוקרים על ידי העירייה ופיקוד העורף. בכל בתי הספר בעיר יש מקלטים/מרחבים מוגנים, שישמשו גם את התושבים בחירום. מפה ורשימה של המקלטים מופיעה באתר האינטרנט העירוני והוכנה תוכנית מיגון הכוללת את הפעלת השירותים העירוניים החיוניים, תוך מיצוי פוטנציאל השטחים המוגנים ברחבי העיר".
עוד נמסר מהעירייה כי "מופו כל השטחים המוגנים והחניונים התת-קרקעיים העומדים לרשות הציבור כמחסה לשעות חירום. לאחר סיום המיפוי תביא העירייה לידיעת הציבור את האפשרות בדבר השימוש בחניונים הסמוכים בשעת חירום ותציב שילוט. העירייה נבחרה במקום הראשון בתחרות אחזקת מקלטים ציבוריים במסגרת 'ישראל יפה' בשנת 2010. פיקוד העורף בביקורת אחרת העניק למקלטים את הציון 100. גורמי החירום נפגשים ומתרגלים מספר פעמים בשנה. מרבית ההוצאות בנושאים ביטחוניים ממומנים על ידי הרשות המקומית. במצב חירום, אדם אשר לא נמצא בקרבת מרחב מוגן צריך לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף".
לפנייה לכתב/ת 
