על אלימות ועל שקרים של שוטרים

לעתים מפעילים שוטרים כוח בעת ביצוע מעצר או פיזור הפגנה. לעתים הכוח מופרז. לעתים, מחשש מפני תלונה אפשרית של האזרח למחלקה לחקירות שוטרים, שוטרים משקרים כי תקף אותם. לעתים סיפורם נראה מופרך בעליל, למשל כשהם מספרים שאזרח בודד שאיננו בריון תקף כמה מהם, והם רק התגוננו, וכתוצאה מכך נחבל האזרח או נפצע. רק לעתים נדירות ביותר בית-המשפט אינו מאמין לשוטרים. במקום היחס הנכון של "כבדהו וחשדהו", זוכים השוטרים להנחה כמעט בלתי ניתנת לסתירה שלפיה פעלו כדין.

לאחרונה ניתן פסק-דין יוצא דופן בעניין זה. כוח משטרה (יס"מ מרכז), שפעל ברמלה, עצר שני חשודים. במהלך המעצר הוכו העצורים קשות, ונגרמו להם חבלות, שברים ודימום תת-עורי וחיצוני. לאחר האירוע, חששו ארבעת השוטרים המכים כי שוטר חמישי, שי קורן, שלפי פסק-הדין ידוע בהגינותו, ידווח נכונה על האירוע והם יתקשו לתת הסבר לכוח המופרז שהפעילו. לפיכך החליטו הארבעה לטפול עליו האשמת שווא, שלפיהם כביכול הוא זה שהיכה את העצורים, תוך שהוא בועט בפניהם בעת ששכבו על הקרקע, כשידיהם אזוקות מאחורי הגב.

לקריאה פסק הדין המלא - לחצו כאן (קובץ pdf)

המחלקה לחקירות שוטרים "קנתה" את הסיפור השקרי של הארבעה והגישה כתב-אישום נגד השוטר דובר האמת. באופן יוצא דופן, שופטת בית-משפט השלום בראשון לציון, איטה נחמן, לא הסתפקה בהנחה הרגילה, שלפיה אנשי הרשות הם דוברי אמת, אלא בחנה את הדברים בקפדנות, ולאחר בירור מעמיק ובהתבסס על ראיות לרבות צילום וידאו מזירת האירוע, קבעה, בין היתר: "מהימנות עדויותיהם של שוטרי היס"מ, וקציני היחידה שלא לקחו חלק באירוע נמצאה בעיני כנמוכה ביותר, עד כדי כך שאינה מתקיימת כלל ועיקר. עדויותיהם של לוחמי היס"מ בבית המשפט נמצאו סותרות האחת את רעותה ואף את אשר ציינו בדו"חות הפעולה שכתבו. התנהלות בעייתית, בלתי ראויה ואף שערורייתית, המעלה תהיות רבות לעניין יושרם האישי, אמינותם ומהימנותם".

עוד בערוץ הדעות של ynet:

תנו להם פנסיה במקום מס הכנסה שלילי / חנה זהר

רואים את דגל ישראל נשרף, ושותקים / טוביאס פטרסון

השופטים חייבים לשנות גישה 

בין היתר, מצאה השופטת כי השוטרים זייפו את הדו"חות בהכניסם עוד ועוד שינויים שתואמו ביניהם. עוד ציינה את התרשמותה מ"חוסר מהימנותם של שוטרי היס"מ וכי למעשה אינם מורגלים באמירת אמת אלא בכזו מוכוונת מטרה". זו אמירה משמעותית מאוד. מן הראוי לפרסמה בקרב ציבור השופטים. בעוד שבדרך-כלל עליהם לבחור בין מתן אמון בדברי אזרח לבין מתן אמון בדברי שוטרים, והם נוטים מאוד לאפשרות השנייה; הנה כשנאלצה שופטת לבחור בין האפשרות של שוטר שקרן לבין האפשרות של שוטרים אחדים שקרנים, לא זו בלבד שהשקרנים נחשפו, אלא אף התגלתה שיטה של ממש.

לצד השבחים על פסק-הדין מאיר העיניים של השופטת איטה נחמן, אבקש בכל זאת לבקר שתיים מקביעותיה.האחת: "מעצרם של המתלוננים היה מעצר שדרש שימוש בכוח לשם ביצועו וזאת לאור התנהלות המתלוננים לאורך כל האירוע, מתחילתו ועד שהובלו כלאחר כבוד לקבלת טיפול רפואי. איני יכולה לשלול אפשרות כי חבלותיהם של המתלוננים נגרמו כתוצאה מעצם המעצר עצמו והכוח שהופעל בו ואף אפשר כי נגרמו עת הוטחו המתלוננים לקרקע בעת המעצר". ראשית, זהו מסר לא טוב של בית-המשפט לשוטרים, המעודד שימוש בכוח רב בעת מעצר. שנית, סבורני כי השופטת לא הסיקה את המסקנה המתבקשת מהממצאים שקבעה: אלמלא השתמשו השוטרים בכוח מופרז, לא היו חוששים מדיווח אמיתי על האירוע ולא היו מנסים לגלגל את האחריות לעבר שוטר אחר.

קביעה אחרונה הראויה לביקורת היא הסיומת הרפה של פסק-הדין שנגמר בזיכוי השוטר הנאשם. למעשה, הממצאים של השופטת עשויים היו להספיק להרשעתם של ארבעת השוטרים האלימים השקרנים, ובוודאי שהם מספיקים לשם "זיכוי מלא" של השוטר ההגון שי קורן. אלא שבישראל נדירים מאוד הזיכויים, ומשום מה סיגלו להם שופטי ישראל מנהג לסייג את הזיכויים המעטים כזיכויים "מחמת הספק", כפי שקרה במקרה הזה. לא ספק לפנינו, אלא אלימות ושקרנות שיטתיות של שוטרים, המחייבות שינוי בגישתם של השופטים לאירועים דומים בעתיד.

פרופ' בועז סנג'רו הוא ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים (רמת-גן).

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il