הממשלה: איך שונו תוצאות האבטלה בלמ"ס?
בימים האחרונים עמלים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מציאת תשובה לשאלה, האם יש גורם בלעדי שגרם לעלייה בנתון האבטלה מ-5.4% ל-6.5% עקב שיטת סיקור שונה
ביום חמישי האחרון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את שיעור האבטלה בישראל. לראשונה, נערך בסקר בהתאם לדרישות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שאליו הצטרפה ישראל לפני כשנתיים.
- ההודעה הראשונה: 5.4% אבטלה - שפל של כשלושים שנה
נתונים שונים לאותה תקופה
הלמ"ס שינתה שיטת חישוב: שיעור האבטלה זינק
אמנון אטד, "כלכליסט"
שיעור האבטלה במשק הסתכם בחודש פברואר ב-6.5%, זינוק של למעלה מאחוז לעומת 5.4% ברבעון האחרון של 2011 שחושב בשיטה הקודמת. מספר המובטלים זינק ב-52 אלף איש. השינוי העיקרי בשיטה: הכללת חיילים בשירות חובה ובקבע
בעקבות שינוי שיטת הסקר, עלה שיעור האבטלה בישראל מ-5.4% ל-6.5%. לא מדובר בעלייה ממשית במספר המובטלים בארץ, אלא בשינוי שמקורו בשיטת הדגימה החדשה.
עם זאת, בממשלה הופתעו מהתוצאות שאליהן הגיעו בלמ"ס ודורשים כעת הבהרות בנוגע לשאלה מה גרם לעלייה בשיעור האבטלה. הסקר החדש שונה מהסקרים שנערכו עד כה מ-3 בחינות עיקריות: הוא כולל גם את החיילים ולא רק את כוח העבודה האזרחי, הוא נערך מדי חודש ולא מדי שלושה חודשים והוא הורחב כך שנכללים בו יותר ישובים קטנים..
מה שהפתיע את הממשלה הוא שהכללת החיילים הייתה אמורה להוריד את שיעור האבטלה, שכן חיילי החובה והקבע נחשבים למועסקים במשרה מלאה. משמעות הדבר, היא שעלייה של 1.1% בשיעור האבטלה למרות הכללת החיילים מצביעה על כך שהשינויים האחרים בסקר תרמו לעלייה משמעותית בהרבה בשיעור האבטלה.
100 ישובים נוספים
אחד השינויים שמושך את תשומת הלב, הוא הרחבת המדגם כך שהוא כולל עוד 100 ישובים שהם קטנים יותר ובהכרח גם פריפריאליים יותר מהישובים שנכללו בנתוני האבטלה עד כה. קיים חשש שמא התוצאות מעידות על כך שהפער בשיעור התעסוקה בין הפריפריה למרכז ובין ישובים גדולים לישובים קטנים הוא משמעותי יותר ממה שחשבו.בימים האחרונים עמלים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מציאת תשובה לשאלה, האם יש גורם בלעדי שגרם לעלייה בנתון האבטלה. גורמים בלשכה ציינו כי הסקר החדש שונה בתכלית מהסקר הקודם ולכן מוקדם מדי לומר אם יש נתון בלעדי שגרם לעלייה.
לדברי ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה בלמ"ס, מרק פלדמן, הכללת החיילים כמובן גורמת לעלייה בשיעור המועסקים, אך השפעתה מוגבלת לגילאים 18-25 ועבור גילאים מבוגרים יותר היא הופכת לזניחה. כמו כן, מציין פלדמן כי יש לזכור שהאבטלה היא תופעה ששכיחותה נמוכה במשק הישראלי כיום וכי כאשר עוסקים בתופעות ששכיחותן נמוכה, כל הגדלה של קבוצת המדגם תגרום מן הסתם לגידול בסבירות שהתופעה תופיע במדגם.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
