30 שנה למלחמת פוקלנד: "פוחדים מעוד פלישה"
ארגנטינה ובריטניה מציינות היום שלושה עשורים לפרוץ המלחמה על קבוצת האיים הקטנה, שבה נהרגו קרוב לאלף איש. ברקע: המתיחות המתחדשת בין המדינות על הריבונות באיים, שמאיימת לגרור אותן לעימות נוסף. תושבים: "מודאגים שנעבור הכול שוב"
בארגנטינה ובבריטניה מציינים היום (ב') 30 שנה לפרוץ מלחמת פוקלנד, שבמסגרתה ניסתה ארגנטינה לכבוש את איי פוקלנד, ארכיפלג קטן בדרום אמריקה. הקמפיין שמנהלת לאחרונה נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס, במטרה לאלץ את בריטניה להעביר לבואנוס איירס את השליטה על האיים עשוי להגיע היום לשיאו, כשבארצה ייערכו מאות הפגנות פטריוטיות.
עוד חדשות מהעולם הגדול :
- רצח של צעיר הומוסקסואל מזעזע את צ'ילה
- גילארד לאובמה: קשה להיות שחור? אני רווקה!
- מאלי: מורדים כבשו את העיר ההיסטורית טימבוקטו
- רוסיה: עשרות הרוגים בהתרסקות מטוס בסיביר
פרננדס צפויה לשאת נאום חשוב ולקרוא לבריטניה לוותר על הריבונות בארכיפלג, שהארגנטינאים מכנים אותו בשם אחר - "לאס מלבינאס". ארגוני שמאל מתכוונים לקיים הפגנה מול שגרירות בריטניה בבואנוס איירס. חתני פרס נובל לשלום מאשימים את בריטניה בהפיכת האיים לבסיס צבאי, ומנהיגים של איגודי עובדים בארגנטינה קידמו בחודשים האחרונים חרמות על ספינות מטען ואניות נוסעים בריטיות כחלק מהמאבק המתחדש על הריבונות באיים.
בשבועות האחרונים גם קראו שרים בקבינט הארגנטינאי לחברות למצוא חלופות לייבוא מבריטניה, ואיימו לגרור משקיעים בריטיים באיי פוקלנד לבית המשפט. אולם נראה כי אף אחד מהצעדים האלה לא קירב את ארגנטינה לזכייה מחדש בריבונות על האיים, ריבונות שלטענתה כוחות בריטיים גנבו ממנה ב-1833. לטענת ארגנטינה, בריטניה מפעילה למעשה קולוניה באיי פוקלנד זה 150 שנה.
בריטניה מצדה טוענת כי אין על מה לנהל משא ומתן: באיים שנחשבים בעיניה לטריטוריה בריטית מתקיים כעת ממשל עצמי, ולונדון טוענת כי האנשים שחיים שם זה דורות על גבי דורות הם שיקבעו את עתידם. תושבי האיים עצמם טוענים ברובם כי הם רוצים להישאר תחת ריבונות בריטית. עד כה לא הושגה התקדמות ממשית בין ארגנטינה לבריטניה, והרטוריקה בין השתיים רק הופכת חריפה יותר.
ארגנטינה ניסתה בארבעת העשורים האחרונים ליטול לעצמה את הריבונות על האיים בשלל דרכים, בין השאר על-ידי ניסיון למצוא חן בעיני תושבי האיים, כיבוש וניהול משא ומתן. בשנות ה-70 היא ייסדה קו אווירי ישיר בין בואנוס איירס לאיים, סיפקה להם נפט ושילמה על החינוך לילדי פוקלנד. בריטניה מצדה ניסתה לשדל את תושבי האיים לקבל שליטה בריטית עליהם כמו זו שהייתה נהוגה בהונג-קונג, אבל ב-2 באפריל 1982 פלשה ארגנטינה לאיי פוקלנד, בהובלת החונטה ששלטה בה.
מלחמת מילים היסטרית
החונטה גרמה לחיילי צבא ארגנטינה לחשוב שהם יתקבלו באיי פוקלנד בכבוד השמור למשחררים, אבל במקום זאת אלה גילו כי התושבים המקומיים רוצים להישאר בריטים וכי ספינות קרב של צבא בריטניה יצאו לכיוון דרום אמריקה כדי להשיב ללונדון את השליטה שם. החונטה מיהרה לשלוח לשם אלפי חיילים ארגנטינאים נוספים ללא תמיכה לוגיסטית או אפילו בגדים חמים. חיילים בריטים העידו כי אלה לחמו באומץ, אבל לא היה להם סיכוי לנצח.
כוחות בריטיים מגיעים לאיי פוקלנד ב-1982 ונלחמים:
צבא ארגנטינה נכנע ב-14 ביוני של אותה השנה, אחרי קרבות שבהם נהרגו 649 חיילים מצבא ארגנטינה ו-225 חיילים בריטים. גם שלושה מתושבי האיים נהרגו מ"אש ידידותית" של צבא בריטניה.
לאחר מכן נעשו מאמצים נוספים לכונן קשרים בין ארגנטינה לאיים בשנות ה-90. בין השאר נחתמה שורה של הסכמים בנושאים כמו דיג, זכויות נפט, תעבורה ימית וקווי תעופה. אבל כמעט כל ההסכמים האלה ננטשו ב-2003, אחרי שבעלה המנוח של פרננדס, נסטור קירשנר, נבחר לנשיא והחל לנסות לבודד את האיים. מאז מאמצי הבידוד האלה רק גברו.
"30 שנה חלפו, ועכשיו אנחנו שוב מודאגים שאנחנו הולכים לעבור את כל זה מחדש, פלישה נוספת. אנחנו לא רוצים, אנחנו לא רוצים לראות את זה שוב", אומרת מארי לו אגמן, תושבת איי פוקלנד. כמה מאות מבין 3,000 תושבי האיים יצאו אתמול לרחובות, הניפו את דגלי בריטניה ואיי פוקלנד, וצפו בכוח הגנה קטן של האיים צועד ברחוב הראשי.
בעוד רגשות לאומניים גואים בשני הצדדים, יש מי שעדיין מחפשים מכנה משותף - למשל קבוצה של וטרנים ארגנטינאים שהגיעה היום לאיים וקיימה טקס שקט בבית עלמין שבו נטמנו גופותיהם של מאות חיילים ארגנטינאים. "לחזור לפיסת האדמה הקטנה הזו, שעבורי היא קצת חלק מהמדינה שלי, להיות כאן זה כל כך מספק", אמר אחד מהם, חואן קרלוס
לוחאן, "להיות בין האנשים שהיו פעם האויבים שלנו, אנשים שעכשיו אנחנו יכולים לחיות איתם יחד... זו פשוט הוכחה לכך שבני האדם אינם כמו חיות".
ג'יימס פק, אמן בן 43 שנולד על האיים, הפך לאדם הראשון מאז המלחמה שמחזיק באזרחות כפולה - הן של איי פוקלנד והן של ארגנטינה. כעת הוא נשוי לארגנטינאית וחי בבואנוס איירס. הוא מנסה לשמור על פרופיל נמוך, אבל לסוכנות הידיעות AP אמר כי הוא כתב מאמר קצר לקראת יום השנה ה-30 למלחמה מפני שהוא רואה את מלחמת המילים שמתנהלת כיום בין בריטניה לארגנטינה "מתדלקת את עצמה והופכת היסטרית". השאלה כעת היא אם המנהיגים בשני הצדדים יידעו להשאיר את המלחמה המתחדשת על דפי הנאומים ובכותרות העיתונים בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
