שאלת הפליטים: החוזים של כוכבי הריאליטי
הם משועבדים להפקה, מחויבים להגיע לכל אירוע יח"צני גם אחרי שהתוכנית נגמרה ומאוימים בקנסות כדי שלא יגלו זאת לעיתונאים. תחקיר "פנאי פלוס" חושף: החוזים של משתתפי הריאליטי אינם חוקיים לכאורה. עורכי דין בכירים: ההסכמים גובלים בפלילים. הזכייניות בתגובה: אלה חוזים מקובלים בענף
מתמודדי הריאליטי בטלוויזיה שלנו נתפסים כדמויות הממוקמות נמוך בשרשרת המזון של עולם הבידור המקומי. הכינוי שהוצמד להם - "פליטים", מבטא את היחס הזה. בעייני עצמם, הם עברו במקרים רבים חוויה קשה, אינטנסיבית ולעיתים טראומטית, ובעייני כל השאר הם עשו את שלהם, העניקו לנו כמה רגעי טראש מהנים ועוד רגע ייעלמו אל תוך השכחה.
פן נוסף של החולשה שלהם הוא בהרכנת הראש מול גופי השידור וחברות ההפקה שאמונות על אותן תוכניות ריאליטי. הללו, תגלו מיד, משתמשות בנשק העומד לרשותן - החוזה, באופן שנועד להבטיח כי המתמודד יראה עצמו כרכושה של ההפקה. גם בתקופת הצילומים וגם זמן לא קצר אחריה. זה מה שקורה כשההפקה מגובה בעורכי דין ובניסיון, עומדת מול אדם יחיד, לרוב צעיר, לא מנוסה ולהוט להתפרסם, ומחתימה אותו על חוזה אחיד, שסעיפיו, על פי רוב, אינם עומדים למשא ומתן.
כדי לנסות להבין עד כמה באמת חמורים אותם סעיפי חוזה, עליהם חותמים מתמודדי תוכניות הריאליטי, ביקשנו מעו"ד אריאל שמר ממשרד עורכי הדין "שמר ושות'" העוסק בתחום דיני עבודה, ומעו"ד רן בן־נר ממשרד עורכי הדין "כהן, בן־נר, דורון ושות'", המתמחה במשפט אזרחי, להביע את דעתם המקצועית על שלושה חוזים שהגיעו לידינו - החוזים עליהם חתומים המשתתפים בשלוש עונות של תוכניות הריאליטי המובילות בישראל: "האח הגדול" (העונה השלישית), "הישרדות" (העונות השנייה והחמישית) ו"המירוץ למיליון" (העונה השנייה).
הממצאים מדאיגים: כל החוזים שנבדקו כוללים סעיפים, שלדעת עורכי הדין נראה כי הם בלתי חוקיים. הממצא המרכזי: מערכת היחסים בין המתמודדים להפקה יכולה וצריכה להיחשב כיחסי עובד־מעביד, הגדרה שיש לה משמעויות כלכליות אדירות. להערכתם, אם הנושא הזה יגיע לבית המשפט, הוא עשוי לשנות את מפת הריאליטי הישראלי לתמיד.
נציין כבר עכשיו שכותב שורות אלו השתתף כמתמודד בעונה הרביעית של "הישרדות" ("אולסטארס"). כדי להימנע מניגוד אינטרסים, לא נבדק חוזה של התוכנית מהעונה הזו. מזל שהיו לתוכנית מספיק עונות.
לא עובדים בשביל אף אחד
המכנה המשותף לכל החוזים בתוכניות המציאות בישראל הוא סעיף השולל ממשתתפי התוכנית יחסי עובד־מעביד מול ההפקה. המשתתפים לא מקבלים משכורת (למעט ב"האח הגדול"), אינם זכאים לזכויות כשאר העובדים, נקראים לשירות ההפקה בתדירות גבוהה (גם לאחר סיום צילומי העונה, למשל לצילומי השלמה ואירועי יחסי ציבור) - וכל זה ללא כל תשלום.
העבודה אותה נדרשים המתמודדים להשקיע עבור ההפקה לא מסתיימת עם תום הצילומים. כך, למשל, מכתיב סעיף בחוזה של "הישרדות" כי המשתתף מתחייב לעמוד לרשות ההפקה בתקופת שידור התוכנית, וזאת בנוסף לעוד 20 ימי צילום, למשך 12 חודשים מתום שידורה - והכל ללא כל תמורה. "הסעיף בחוזה של 'הישרדות' זו התניה על חוקי העבודה שהינה אסורה על פי דין", מסביר עו"ד בן־נר. "גם הצהרה לפיה לא יחולו יחסי עובד־מעביד בין הצדדים, אין לה תוקף מחייב ומהווה עבירה על חוקי העבודה בישראל".
עו"ד שמר טוען כי להתנהלות ההפקות במקרה הזה מתווסף אפילו אלמנט פלילי: "אדם עובד 24 שעות ביממה, עושה פעולות, מבצע משימות - שכר מינימום, לפחות, לא מגיע לו? שכר מינימום, שעות נוספות, פגיעה בעבודה וביטוח לאומי חייבים לשלם עליהם. לא לשלם ביטוח לאומי זאת עבירה פלילית, מבלי להיכנס ליחסי עובד מעביד. לחוק מספיקה העובדה כי יש מזמין, והוא אחראי על התשלום".
"ברור שידעתי שאני לא מקבלת כסף בזמן הצילומים, אבל מאיפה לי לדעת שאחרי שנחזור לארץ יקראו לי פעמיים בשבוע לכל מיני דברים במשרדים של ההפקה?", אומרת מתמודדת לשעבר ב"הישרדות", שביקשה להישאר בעילום שם. "אני גרה בצפון הארץ, והנסיעות עד לרמת החייל בתל אביב עלו לי המון כסף. ואני בכלל לא מדברת על ימי החופש שנאלצתי לקחת".
למה לא דרשת לפחות שיסבסדו לך את ההסעה?
"פחדתי להסתבך איתם. לא רציתי לריב, כי זה היה לפני שהעונה עלתה, ולך תדע איך יערכו אותי ומה יעשו לי שם".
גם במקרה של "המרוץ למיליון" התסריט זהה, והזוגות לא מקבלים שום תשלום תמורת השתתפותם. "האח הגדול", התוכנית בעלת זמן הצילום הארוך ביותר בארץ, דווקא כן מפצה את הדיירים על איבוד הכנסה, ומשלמת ברוב המקרים סכום הקרוב למשכורת המינימום במדינה. בחוזה שבידינו מצוין סכום של 1,050 שקל לשבוע.
חשוב לציין שעבור חלק מהמתמודדים - שכר הוגן אינו התמורה אותה הם מחפשים בתוכנית ריאליטי. חלקם השיקו קריירה בעולם הבידור תודות לתוכנית בה השתתפו ונדמה כי זה החלום המשותף לכולם. אנשים כמו נועם טור, אלירז שדה, אלין לוי ונעמה קסרי השתלבו בתעשייה תודות לפרסום בו זכו במסגרת התוכנית. בר ואינה מ"המירוץ למיליון" ואפילו אוסי וכרמית ("התימניות") כיכבו בקמפיין פרסומי, תמורתו קיבלו כמובן תשלום. אבל הדבר אינו מצדיק את שלילת הזכויות שעולה מהחוזה עליו חתמו, כמו מתמודדים אחרים שלא משתלבים בתעשייה, והם, בל נשכח, הרוב המוחץ של פליטי הריאליטי.
דרוש פליט לקשר מחייב (מאוד)
כל מתמודד בתוכנית ריאליטי חותם על הצהרת אמונים לתוכנית אליה לוהק. במקרה של "הישרדות" ו"המירוץ למיליון" מדובר בחוזה קצר יחסית, שמתחיל ביום החתימה ונמשך "רק" שנה אחרי שידור תוכנית הגמר, לעומת שנתיים בהן מחויבים דיירי "האח". אז מה זה אומר בעצם?
"ההתחייבות להיות קשור עם חברת ההפקה כסוכן או מנהל, מגבילה את היכולת שלך להיות חופשי", מוסיף עו"ד שמר. "לדוגמה, אני פגשתי אותך, אמרתי לך שאעלה אותך ואפרסם אותך. אז אני אשלם לך הרבה כסף, לא? זה מתכון עסקים נורמלי. אבל אם מישהו בא ואומר, בניתי אותך ועכשיו אקפח אותך כמה שנים - זה לא סביר".
למחויבות הזו יש השלכות רציניות עבור החותם: למשל, יוצאי בית "האח הגדול" מחוייבים לשתף פעולה עם דרישת ההפקה לקדם את שלוש העונות הבאות של התוכנית, ובתוך כך להגיע לאולפנים בנווה אילן בירושלים. "ההפקה היתה שולחת לי מייל עם דרישה להתייצב באיזה אירוע השקה או מסיבה, ומבלי לשאול אותי היו אומרים שהמונית כבר בדרך", מתוודה דייר בולט לשעבר. "הם לוחצים עליך להגיע למקומות ואם אתה מתנגד, ישר קופץ נושא החוזה: 'אתה יודע שאתה חתום להגיע?', הם אומרים". וכל זאת, כאמור, ללא תמורה.
החוזה של "הישרדות" מכתיב, בין היתר, כי במקרה שאתם נמצאים בחו"ל, מסיבות אישיות ולאחר סיום צילומי התוכנית, עליכם לשוב בכל עת לישראל, על חשבונכם, לצורך צילומים משלימים. סעיף אחר מגביל את המתמודד מלקחת חלק בכל מדיה אחרת, במשך שנה, ללא אישור ההפקה.
נציין, עם זאת, שבתום צילומי התוכנית, חברות ההפקה נוטות לוותר על סעיפי הייצוג הבעייתיים, כמו על סעיפים בעייתיים אחרים בחוזים, אם המתמודד מבקש זאת. כך, למעשה, התאפשרה פתיחתה של סוכנות הייצוג של יריב נתי, המייצג יוצאי ריאליטי רבים, ואם כך, נשאלת השאלה מדוע קיים הסעיף הזה בחוזה מלכתחילה.
5 מיליון שקל קנס לפטפטנים
כדי לשמור את המתמודדים כנועים ומסורים, וכדי לוודא שהם ממלאים את צרכי ההפקה, משתמשות תוכניות הריאליטי בסעיפים שונים של קנס. הקנסות כוללים שלל סיטואציות, החל מעבירה על חוקי הפורמט, פרישה חד צדדית של המתמודד, הפרת סודיות ועד פטפוט עם עיתונאים.
הסכומים הנקובים בחוזים משתנים מהפקה להפקה. מעל כולם עומדת הדרישה החוזית של הפקת "המירוץ למיליון", שמייצרת ענן של חרדה מעל ראשי המתמודדים, עם דרישה לפיצוי בסכום דמיוני של חמישה מיליון שקלים, במקרה של הפרת סודיות. "ברור לך שזה סכום לא הגיוני, נכון?", שואל רטורית עו"ד בן־נר. "בית משפט לא יכבד סעיף זה".
הפקת "הישרדות", אגב, היא היחידה שדורשת מהמתמודדים להפקיד צ'ק כפיקדון, עוד לפני היציאה לצילומים. "בחוק הישראלי אין אפשרות בכלל להטיל קנס על בן אדם בחוזה שבין אדם לחברו, אלא במקרים מאוד ספציפיים, כשעולה צורך מוסכם מראש לפיצוי אפשרי", מרחיב עו"ד שמר. "יש סעיף בחוזה של 'האח הגדול' שכותרתו 'קנס'. קנס זה עונש, שמחייב עבירה, שמחייבת דין פלילי. קנס זה מושג מעולם משפטי אחר בכלל, מהעולם הפלילי".
הריני מאשר להפקה להשפיל אותי
ההפקות מצטיינות בהכנסת סעיפים שערורייתיים שלכאורה לא יעמדו במבחן בית משפט בישראל. כך, למשל, כוללים כל החוזים שבידינו סעיף בו מסיר המתמודד מההפקה כל אחריות לנזקים שיכולים להיגרם לו במהלך הצילומים. כלומר, ההפקות משחררות את עצמן מאחריות לכל נזק נפשי, גופני ועד למקרה של מוות(!). "מה, הם נפלו על הראש? כל הסעיפים שמתחילים במילים 'שחרור' ו'ויתור' הם לא הגיוניים", אומר עו"ד שמר.
מתמודד ב"המירוץ למיליון", לעומת זאת, חותם כי הוא "מסכים בזאת לאפשר שימוש בשמו, קולו, תמונתו וכדומה, בכל אופן שייראו להפקה לנכון (ובכלל זה גם בדרך שקרית)" - הסוגריים במקור. כל כך פשוט וכל כך קיצוני - להפקה מותר, לפי החוזה, להציג את המתמודד בדרך מסולפת, מעוותת ושקרית, והוא צריך לספוג את זה בשקט. עו"ד בן־נר צופה שבמבחן בית המשפט, גם הסעיף הזה יקרוס. "דווקא במקום בו תהא הצגה שקרית של הדברים באופן מכוון - קמה למשתתף עילה להגשת תביעה אם ביכולתו להוכיח נזק כתוצאה מהצגתו באופן זה", הוא אומר.
למען ההגינות, חייבים לציין כי על פי עדויות רבות שאספנו ממתמודדים שונים, עולה כי במקרה של עימות, רוב הסעיפים המאיימים אינם נאכפים בפועל. למשל, סירוב מתמשך מצד המתמודד להופיע להשקות לא באמת יגרור הטלת קנס. כמו כן, לא ידועים לנו מקרים בהם נקנסו מתמודדים בסכומים הנקובים החוזה, למרות שנחשדו כי הדליפו מידע, ועברו בדיקת פוליגרף. גם משך זמן ההתחייבות החוזית, כאמור, לא תמיד נאכף, והפקות הריאליטי מאפשרות למתמודדים, בעיקר לאלה שאין להם תוכניות לגביהם, להשתחרר לבקשתם.
עם זאת, כוחם של הסעיפים מרובי האיומים הוא בפחד שהם יוצרים אצל המתמודדים, שמעדיפים לא להסתבך עם חברות ההפקה החזקות, ומצייתים. ייתכן שאינם יודעים שלא היו נענשים בכל מקרה, או שהם חוששים מכוחה של ההפקה לצייר אותם באור שלילי בתוכנית ובתקשורת.
מרשת נמסר: "השאלות המופנות אלינו מעידות על חוסר הבנה בסיסי של הנושאים המשפטיים המועלים בהן. רשת הינה גוף תקשורת ותיק ומנוסה, ותוכניותיה מאז ומעולם עמדו בכל תנאי החוק. תוכניות הריאליטי ברשת מבוססות פורמטים בינלאומיים, וככאלה – כפופות אף לתקנים מחמירים של חברות תקשורת מהמובילות בעולם (כגון דיסני, טלפה וה־BBC). כל חוזי המשתתפים של תוכניות הריאליטי של רשת עומדים בדרישות החוק ותואמים את הנהוג והמקובל בעולם כולו".
מהפקת "האח הגדול" נמסר: "המתמודדים בתוכנית 'האח הגדול' הינם בגירים וכשירים משפטית, החותמים על ההסכמים מרצונם החופשי, מתוך מטרה להתמודד בתחרות במסגרת תוכנית טלוויזיה. הסעיפים הנכללים בהסכם
ההשתתפות בתוכנית הינם סעיפים מקובלים בתוכניות טלוויזיה מסוג זה בארץ ובעולם. לא נותר לנו אלא להצר על כי הנכם מציבים סימני שאלה אודות תנאיהם של הסכמים שגורים ומקובלים בשוק התקשורת אשר נהירים לכל העוסק בתחום, ומבקשים להציגן כתוכניות מקפחות ו/או שאינן הולמות, דבר שעומד בסתירה למציאות".
מערוץ 10 ו"אבוט־המאירי" נמסר: "בין משתתפי התוכנית לבין הפקת התוכנית אין יחסי עובד ומעביד. המשתתפים מתמודדים במשחק טלוויזיה ואינם עובדים של חברת ההפקה. מדובר בחוזה מקובל, התנאים בו ברורים ושקופים ונגזרים כולם מאופי ההתקשרות ומאופייה של התכנית. הסעיפים בנוגע לסודיות ולהפקדות ביטחון נועדו למטרה ששני הצדדים יבינו את מידת הרצינות של הסכם הסודיות. בשל אופייה המיוחד של התוכנית, אין זאת רק זכותנו, כי אם חובתנו, לפעול להגנה מרבית על חיסיון המידע, במטרה למנוע נזקים לכל המעורבים בהפקה.
"השתתפות ב'הישרדות' היא זכות גדולה כפי שיעידו רוב השורדים, כולל כותב שורות אלו, גיא גולד, שחתם מרצונו החופשי על החוזה והשתתף בעונה הרביעית 'הישרדות: אוהדים נגד שורדים'"
התחקיר המלא יתפרסם מחר (ד') בגליון פסח של "פנאי פלוס"