דרושים: רק בעלי ניסיון בהיי-טק

"סיימתי עם ממוצע ציונים של 88 באוגוסט האחרון ומאז אני מחפש עבודה. בינתיים אני עובד כנציג מכירות בסלקום", כך מספר ל' מירושלים, שמעדיף לא לחשוף את שמו על מנת שהדבר לא יפגע בו בהמשך חיפוש מקום עבודה.

• 5 שנים למדתי הנדסה ו-5 שנים אני מחפש עבודה
• פניתי לכל חברות התקשורת. מעולם לא חזרו אלי
• אחרי שנים של חיפוש - מצאתי עבודה כמהנדס
  

ל' סיים את לימודי מדעי המחשב במכללה האקדמית להנדסה בירושלים לפני כשמונה חודשים ומאז היה רק ב-3 ראיונות עבודה. לראשון שבהם הוא למעשה התקבל, אך בשל המיקום בתל אביב והשכר שהוצע, שעמד על 5,000 שקל, העדיף להמשיך ולנסות את מזלו.

"היום אני מתחרט שלא לקחתי את ההצעה. אני עכשיו מבין שאין כמעט סיכוי. כל העבודות מעוניינות בניסיון. התקשרתי לחברות ששלחתי להם קורות חיים להבין על מה אני נופל. החברות הגדולות שולחות אותי לחברות הקטנות לצבור ניסיון והקטנות טוענות שהן סטארט-אפים וצריך אנשים עם ניסיון של מספר שנים", הוסיף ל'.

"היום, הניסיון באקדמיה לא נחשב במקומות העבודה, וזאת למרות שיש פרויקטים מעשיים. גם אם מקומות עבודה מוכנים לקבל עובד, עם ניסיון מינימלי, אז בפרוש נכתב כי דרושים בוגרי אוניברסיטאות". "הייתי שמח שיתנו לי את האופציה לעבוד, אולי דרך המוסדות האקדמיים בחברת היי-טק, אפילו ללא שכר. מבחינתי לעבוד במשך מספר חודשים בעבודה אחרת תוך כדי ההתנסות בהיי-טק".

כל ההתחלות קשות

הסיפור של ל', אמנם לא הסתיים, אבל מסתבר שגם בהיי-טק, שנחשב לתחום עם ביקוש רב לעובדים, ההתחלות בכלל אינן קלות. התעקשות והתמדה בחיפוש העבודה, משתלמים בסופו של דבר, למרות המחסום בו נתקלים מסיימי התואר הראשון בנסיונם הראשון להתקבל לעבודה.

אפי עבודי, בעל תואר ראשון ממכללת אריאל, התחיל לעבוד לפני מספר חודשים כמפתח תוכנה, אך בשנה וחצי שקודם לכן נאלץ לעבוד גם בשיפוצים ובהובלות. "היתה לי שנה וחצי קשה. לא מצאתי עבודה ולמדתי בעצמי נושאים כמו פיתוח אתרים ובניית אתרים".

"בכל עבודה שיש, גם בשיפוצים ובהובלות. לא כל החברים שלי ללימודים נשארו בלי עבודה, אך מי שמצא זה היה בדרך כלל בזכות קשרים. כמו הורים שעובדים בבנק והבן שנכנס לצוות פיתוח. כשהתקופה נמשכה מבלי שראיתי את עצמי מוצא עבודה, הגעתי לקורס של ג'ון ברייס דרך לשכת התעסוקה. היום אני עובד בתחום שאותו כלל לא למדתי בלימודי התואר הראשון".

מהמקרה של אלה אלצופין מרמת גן, אולי, יכולים הבוגרים הצעירים להתעודד מאשר צפוי להם בעתיד ולהבין שגם בעבר היה לא קל להשתלב בתחום, וכשמוצאים את העבודה הראשונה, פשוט נשאבים לתחום. אלצופין סיימה את בבן גוריון לימודי הנדסת מערכות מידע בהצטיינות, לפני כשמונה שנים, ונזכרה השבוע, בתקופה של חיפוש העבודה, בלי שמץ של געגועים.

"לקח לי חצי שנה למצוא את העבודה הראשונה שלי. זה היה מאד מלחיץ וזה נראה לא טוב למעסיקים. על מנת להתקבל לעבודה הראשונה שלי החלטתי לעשות קורס הסבה למיינפרים ומאז החלפתי 2 עבודות שהן בתחום אחר".

אין ניסיון? קחו קורס בניסיון

בחלל בו חוסר ניסיון פרקטי של בוגרי התארים האקדמיים מונע השתלבותם בשוק, מצד אחד, וביקושים גבוהים לעובדים בתעשיית ההיי-טק, מצד שני. קמו להם מספר מרכזי הדרכה, חברות ומכללות, שמבחינתם הדגש הוא שבסופו של יום מי שמגיע אליהם ישתלב בשוק העבודה.

אחת האפשרויות היא פנייה למכללת ג'ון ברייס המעניקה קורסים לתחומים "החמים" בשוק תוך כדי התמקדות במתן ניסיון פרקטי. קורס שכזה ימשך בין חצי שנה לשנה וקיימת גם אופציה ללימודי בוקר באופן מרוכז יותר שימשך עד 4 חודשים. קורס שכזה יביא את זה המנסה להשתלב בתעשייה להיפרד מסכום של בין 15 ל-20 אלף, וזאת בנוסף לשכר הלימוד שהכביד עליו בשנים האחרונות כשהיה סטודנט.

זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל, מספר כי שוק ההיי-טק הוא דינמי, עד כדי כך שהאוניברסיטאות לא תמיד מספיקות לסגור את הפער. "באופן עקרוני אני חושב שמה שהתעשייה מחפשת מעבר לתואר האקדמי זה את הפרקטיקה. לאקדמיה יש את הקו שלה. בחלק גדול מהם לא מלמדים את הטכנולוגיות הכי עדכניות, או לא מלמדים טכנולוגיות ספציפיות".

"יש לי 2 כובעים: אני מנהל חברת מטריקס גלובל, שזאת חברת תוכנה עם מרכז פיתוח. בנוסף, אני מנהל את ג'ון ברייס הדרכה. אני גם הלקוח וגם הספק. יש לי הבנה מה אני צריך ללמד. השוק צריך התנסות פרקטית. אנו עושים מסלולי הסבה שלוקחים אקדמאים ונותנים להם לימוד ופרקטיקה מעשית של היי טק". "אנו לוקחים מקצועות ספציפיים בתעשייה ומכוונים אליהם את הסטודנט. כמו שברפואה לומדים רפואה כללית ואח"כ הופכים להיות רופא עיניים או רופא לב. היום, לדוגמא, יש חוסר במפתחים בסביבת מוביל, בתשתיות ועוד". 

למי שטרם נרשם ללימודים לתואר ראשון, באוקטובר האחרון קם המרכז האקדמי דן, המעניק תואר ראשון במקצועות ההיי-טק: מדעי המחשב, מערכות מידע ומנהל עסקים עם זיקה להיי-טק. המרכז קם בשיתוף חברת מטריקס והוא מתגאה בהיותו בקשר חזק עם חברות טכנולוגיה במשק, שבין היתר נציגיהם יושבים באחת מהוועדות המייעצות למרכז, ומשתפות פעולה עם הסטודנטים הן בהעברת התכנית בקורסים והן במאמץ לקליטתם בהמשך.

פרופ' ניב אחיטוב, נשיא המרכז אקדמי דן, אמר: "זאת מלכודת: אם אין לך ניסיון לא מקבלים אותך. מי שלמד מערכות מחשב במכללה או אוניברסיטה, מקבל כיסוי של החומר התיאורטי ושל הרבה מקצועות מתמטיים. בוגר תכנית אקדמית כזו מגיע לתעשייה ולוקח כשנה להכשיר אותו לפעילות המקצועית שהוא נדרש לה. יכול להיות שהוא מצוין בשפות מחשב, אבל לפתח אפליקציה למחשב או לסמרטפון, הוא לא למד".

"בוועדה המייעצת הנותנת הדגשים להיבטי לימוד מעשיים במכללה, יושבים נציגים היי טק בכירים של כמאה חברות, כמו צ'ק פויינט, אמדוקס סלקום ואי בי אם. בנוסף, קורסים מעשיים מועברים על ידי מרצה אקדמי ומרצה מהתעשייה".

פרקטיקה

למי שהשלים עם העובדה כי סיום התואר האקדמי, הוא רק צעד אחד בדרך למציאת העבודה המיוחלת, אך צעד נוסף הוא קורס פרקטי ואינו מוכן לשלם בעבורו. חברת אקספריס סופט וור, שהיא חברת בת של מנפאוור, מציעה שכר מהיום הראשון לאלו המתקבלים למסלול בו הם מוכשרים לתפקידים בתחום ההיי-טק.

אקספריס מעניקה לבוגרים מלגה בעת הכשרתם ומעסיקה אותם במשך שנתיים, כאשר הם עובדים אצל אחד מלקוחותיה. אחרי שנתיים, מפסיקה ההתקשרות עם החברה ובוגר ההכשרה יכול להפוך לעובד מן המניין של החברה בה הוא עובד.

חיים גירון, מנכ"ל אקספריס סופט וור. "המודל שלנו הוא קבלת מצטיינים לסדנה ארוכה בת 4 חודשים ללא תשלום והעובד מתחייב לעבוד אצלנו שנתיים אצל אחד מלקוחות החברה (תעשייה ביטחונית, אלטא, אלביט). את התוכנית בנינו בשנת 2008, כמו סיירת. מתוך 150 מועמדים אנו בוחרים את ה-15 הכי טובים שמתקבלים לתכנית. קצב הלימוד הוא מהיר ותואם רק לחמשת הטובים שנשארו. מחצית נושרים והשאר מדביקים את הקצב. כל מי שנמצא בסדנא מקבל מלגה".

"הסדנא נותנת יתרון של כשנתיים עד שלוש שנות ניסיון בתחום. האוניברסיטאות לפני מספר שנים ללמד את המשמעות של תהליכים, כלומר את מאחורי הקלעים, low level. שם מלמדים לכאורה טכנולוגיות סקסיות, אך זה לא מספיק בשביל הלקוחות שלנו".

"מי שמתקבל לתוכנית למעשה עושה את עסקת חייו. חלק מהבוגרים הם גם תלמידים שלמדו מקצועות אחרים כמו: הנדסת מזון, פיזיקה, כימיה או מתמטיקה. במקצועות אלו הם הבינו שלא תגיע אליהם משרה איכותית ומתגמלת. כשהם בוחרים להגיע אלינו הם כבר בשנתיים הראשונות מרווחים לפחות כמו שהרוויחו, ואחרי שנתיים השכר עומד על בין 22-18 אלף שקל בחברה שבה הם נקלטים".