קטלין רייטר מזנקת בעלייה
רציתי שקטלין תזכה בגלל כל הישראלים שבזים למבטא של החוזרים ועבור אלו שהגיעו ונאלצים לעבוד בעבודה לא להם
רציתי שקטלין תזכה בדיוק מהסיבה שרבים מהאנשים כאן רצו שהיא לא תזכה, משום שהיא עולה חדשה או כפי שניסחו זאת חלק מהטוקבקיסטים: "היא אפילו לא ישראלית". רציתי שקטלין תזכה בגלל הטוקבקיסטים האלה. רציתי שקטלין תזכה בגלל היחס המצוי אל העולים מארצות המערב, אם כי קשה לי לתאר אותו בדיוק. זו לא ממש קנאה, לא ממש התנשאות, אולי שניהם יחד.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
זה לחם העוני / גלעד קריב
עוד תהיה תקשורת חרדית חופשית / חיים אמסלם
הרושם הכללי הוא שמדובר בבני מעמד השמנת שנאותים לכבד את הישראלים בנוכחותם. מאיפה זה בא? זה שאדם הגיע מארצות מערב אינו אומר שבהכרח יש ברשותו כסף רב. בכל מקרה, נדיר שניתן יהיה לתרגם את הכסף שהיה לו שם לאותם סכומים כאן, שלא לדבר על אותה רמת החיים. ואם הם עזבו את זה שם כדי לחיות כאן, זה לא אמור לעמוד לזכותם דווקא?
מעבר לכך, הדברים היקרים של ממש עליהם נאלצים העולים לוותר עם הגעתם ארצה, וכל מי ש"ירד" מישראל לחו"ל יודע את זה היטב, אי אפשר למדוד במונחים של כסף. הכוונה שלי, כמובן, למשפחה, ולא רק המשפחה הרחוקה. תחשבו כמה עולים באים לכאן כמו קטלין. צעירים, בלי ההורים, חיילים בודדים, סטודנטים בודדים, הורים בודדים, בלי סבא וסבתא.
זה גם איבוד של הסביבה הטבעית שבה גדלת ואיבוד הקשרים שיצרת. כמעט יצא לי הלב כששמעתי קטלין מדברת באחד הראיונות איתה רגעים לפני הזכייה: "לא חשבתי שאגיע עד לכאן, כי אני חדשה ואני לא מכירה אף אחד". הניתוק הזה הוא מהעבר שלך, מההישגים שלך, וגם מההישגים של ההורים שלך. אם שם הייתה נפתחת כל דלת בפנייך בגלל שם המשפחה שלך, הרי שכאן הכול סגור באותה המידה. במקרה הטוב ישאלו אותך איך מאייתים את השם. במקרה הרע, ישנו לך אותו, או יעתיקו אותו לא נכון מבלי לשים לב.
רציתי שקטלין תזכה בגלל כל הישראלים שבזים למבטא של החוזרים. רציתי שתזכה בגלל כל החו"לניקים שנשארו בבועה של דוברי שפת אמם, לא בגלל התנשאות ויחס של עליונות כלפני המקומיים, כפי שהדבר נתפש לא אחת, אלא משום שאף אחד לא פתח להם צוהר כדי שיוכלו להצטרף. רציתי שתזכה עבור החו"לניקים שנאלצים לעבוד כאן בעבודה לא להם מכיוון שלא מצאו עבודה אחרת. וכל אלה שהביאו את המשפחות שלהם לכאן אבל נאלצים להיפרד מהם שבוע שבוע כשהם חוזרים לעבוד מעבר לים. ייחלתי לזכייתה בשביל כל העולים שהצליחו בכל זאת למצוא את מקומם בתוך החברה אבל עדיין מתביישים לרשום פתק לקולגה, שמא יצחקו עליהם "בגלל העברית".
רציתי שקטלין תזכה בגלל הטוקבקיסטים שאמרו ש"היא אפילו לא ישראלית" וגם לשאול על מה עוד היא צריכה לוותר? מה עוד היא צריכה לעשות ואיך עליה להתנהג כדי שתיחשב סוף-סוף ישראלית של ממש? במחשבה שנייה, אולי עדיף כבר שלא תענו על השאלה.
ד"ר אומי לייסנר, עולה ותיקה מדרום אפריקה, חוקרת ומרצה בנושא זכויות נשים
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
