שתף קטע נבחר

 

ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה

למרות התנגדות תושבים וראשי מועצות, שביקשו לבדוק גם את האפשרות של טיפול מלא בגז הטבעי בלב הים - ועדות התכנון ייבחנו רק 12 חלופות יבשתיות להקמת מתקן, ששטחו יהיה מעל 100 דונם. כעת מאיימים המתנגדים לפצוח במאבק שעלול לעכב את כניסת הגז

המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה היום (ג') את בחינת החלופה של טיפול מלא בגז הטבעי מהקידוחים במימיה של ישראל, על גבי פלטפורמה שתוצב בים. המועצה קבעה כי ייבחנו 12 חלופות להקמת מתקן יבשתי לטיפול בגז, באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה. ההחלטה התקבלה חרף התנגדותם של תושבים ראשי מועצות שבשטחן ייבחנו החלופות.

 

 

האתרים שייבחנו, נבחרו מבין אלה שהומלצו על ידי הצוות המתכנן. המתקן שיוקם בסופו של דבר יצריך מעל 100 מטר של שטח יבשתי, לא הרחק מהים. בפני המועצה הופיעו גם ראשי מועצות אזוריות, שמתנגדים להקמת המתקן היבשתי בטענה כי יגרום לסיכון בטחוני ובטיחותי לעשרות אלפי אנשים. ראשי המועצות ביקשו מהמועצה להכליל את החלופה של טיפול מלא בים במסגרת הבדיקה, אך בקשתם נדחתה לאור התנגדות מצידו של משרד האנרגיה והמים.

 

רשימת האתרים שייבחנו כוללת את כפר מסריק, מתחם קרקעות הצפון, מתחם דור צפון (בסמוך לחוף דור), מתחם עין אילה, שפיה ב' , שפיה ג' , מתחם חגית, אזור תעשייה צפוני קיסריה, מט"ש חדרה, אזור תעשיה עמק חפר, מתחם מט"ש מרץ נחל אלכסנדר ומט"ש נתניה מעבורות. חלופה נוספת בעכו, שהומלצה על ידי צוות התכנון, נפסלה במועצה הארצית בשל התנגדות משרד הביטחון.

 

החלטת המועצה התקבלה באכזבה בקרב מטה המאבק חוף כרמל, שבשטחו ייבחנו 4 אתרים.

במטה מדגישים, כי ההחלטה התקבלה למרות חוות דעת של מומחים בין לאומיים שקבעה כי מתקן לטיפול מלא בלב ים הוא הפתרון הנכון למשק האנרגיה הישראלי, והתריעה שכל החלטה אחרת היא בזבוז כספי ציבור.

 

"הדרישה שלנו היתה להקים מתקן לטיפול מלא בגז על גבי פלטפורמה בים, ומתקן קטן של 10 דונם ביבשה לשם החיבור למערכת הולכת הגז, כפי שקורה בדנמרק למשל כבר מעל 30 שנה", מסביר רמי שדה, דובר מטה המאבק. "משרד האנרגיה מסרב לבחון את האפשרות הזו ומעדיף להקים מתקן חלקי בים וחלקי ביבשה, שיצריך מעל 100 דונם".  

 

ראשי הרשויות מזהירים: עוד עיכוב באספקת הגז

שדה מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד האנרגיה: "המשרד עושה שני מעשים שפוגעים במשק האנרגיה הישראלי – ראשית, מקדם חלופות יבשתיות שגויות מאחר שבתנאים הגיאוגרפים, הסביבתים והביטחוניים, חובה להקים מתקן ימי ולא יבשתי. שנית, הוא מכריח בכך את ראשי הרשויות לצאת למאבק ציבורי מחודש, שיכול להוביל לעיכוב בכניסת הגז לישראל". 

 

לטענתם של ראשי הרשויות, הצוות התכנוני שהופיע בפני המועצה, הציג נתונים חלקיים והתעלם מחוות הדעת שתמכה בפתרון הימי. ראש מוצעת חוף כרמל, כרמל סלע, שייצג בישיבת המועצה 8 ראשי מועצות מקומיות ואזוריות, אמר כי "ההחלטה על הקמת מתקן יבשתי בגודל של 100 דונם היא בכייה לדורות ותביא לעיכוב בכניסת הגז הטבעי למערכת ההולכה בישראל".

 

אלי אבוטבול, ראש מועצת זכרון יעקב, מסר כי "משרד התשתיות פועל תחת מניעים שאינם ברורים לנו תוך התעלמות מוחלטת מחוות דעת מקצועיות המוכיחות כי מתקן ימי הוא הפתרון הנכון לישראל". חיים אביטן, ראש עיריית חדרה, הוסיף כי "משרד התשתיות מאלץ אותנו לצאת שוב אל הרחובות ובתי המשפט. ההתעקשות שלו על מתקן יבשתי תמוהה בלשון המעטה ומהווה שערורייה תכנונית".  

 

ממשרד הפנים נמסר: "לאחר שהמועצה שמעה את התייחסות המשרדים הרלוונטיים ותושבי האזור, החליטה כי יש להעדיף חלופות שמצמצמות קונפליקטים תכנוניים, תוך שמירה על אמינות אספקה.

 

"בעקבות האמרת מחירי החשמל ותוך כוונה לעבור משימוש מחומרי גלם מזהמים לגז טבעי, סוברת המועצה שיש לקדם את התכנית לקליטת גז טבעי שמקורו בקידוחים ימיים, כמו כן, קיבלה המועצה את עמדת משרד האנרגיה שבהיקפי הגז שיוזרמו לישראל לא ניתן להסתפק במתקני טיפול ימיים אלא נדרשים גם מתקני טיפול יבשתיים".

 

ממשרד האנרגיה והמים נמסר: "החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה מהיום מאפשרת להמשיך ולבחון, באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה, מתחמים מתאימים להקמת מערכות טיפול וקבלה של גז טבעי בהתאם לצרכי המשק.

 

"החלטה זו מגיעה בהמשך להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מהחודש שעבר, לבחון באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה, אתרים ימיים. לאחר סיום כל הבחינות ובחירת האתרים, יאפשרו החלטות אלה את בחירת הטכנולוגיות המתאימות ביותר למשק הישראלי עבור פיתוחם של שדות הגז הטבעי, שיהוו מקור אנרגיה עיקרי ומשמעותי למשק הישראלי בעתיד". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחאה נגד הקמת המתקנים היבשתיים
צילום: רוני עזריאלי
מומלצים