מי הבוס בממשלת נתניהו?

ב-ו' בניסן תשל"ג (1973) התכנסה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר. הייתה זו ישיבה מותחת במיוחד, שכן מספר שרים התכוונו להעמיד במסגרתה להצבעה הצעות שונות המבקשות לצמצם ואף לבטל את ההחלטה שהתקבלה שש שנים קודם לכן, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, האוסרת על ביצוע עסקאות בין ישראלים לערבים ביהודה ושומרון וברצועת עזה.

בידיעה שפורסמה אז בעיתון "דבר", נכתב כי "שר הביטחון, משה דיין, אינו משלים עם המצב הקיים" וכי לדעתו יש להתיר רכישות פרטיות של קרקעות ביש"ע ולאשר אותן על-ידי רשות ממשלתית. הצעה זו, כמו גם ההצעות של יתר השרים, כלל לא עלתה להצבעה, לבקשתה של ראש הממשלה מאיר. יו"ר האופוזיציה דאז, מנחם בגין, אמר כי ההחלטה להשאיר על כנו את הצו, כמוה כפרסום "ספר לבן" חדש, פרי עטה של הממשלה בירושלים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

זו לא המדינה שבה גדלתי. דילמת המהגר / רועי סורק

מחאת "המאמי הלאומי" לא רוצה לטפל בחרדים / יובל אדמון

ב-ו' בניסן תשע"ב, 39 שנה בדיוק לאחר אותה ישיבת ממשלה, נכנסה קבוצת ישראלים חדורי ציונות ואהבת ארץ ישראל אל בית המכפלה בחברון, שרכשה כדת וכדין, בעסקה שאין איש החולק על חוקיותה. אך במקום לשמוח על גאולתה של עוד חלקה קטנה בחברון, אשר מעוצמותיה ההי סטוריות יונק עם ישראל את חירותו העכשווית, נאלצים יהודים לשוב ולהיאבק באותו צו בדיוק, באותו ספר לבן, המשמש כלי בידי המבקשים להפריע למימוש זכותנו על הארץ. אותו תאריך, אותה החלטה בזויה, עם הבדל אחד קטן וחשוב.

"הפרת הסדר הציבורי". כמה מגוחך. בבית המכפלה בחברון (צילום: אוהד צויגנברג)

בשעתו הייתה זו ראש הממשלה גולדה מאיר שכפתה את עמדתה על שר הביטחון שלה, משה דיין, אך היום שר הביטחון הוא שמקבל החלטות מדיניות תוך התעלמות מוחלטת מעמדת הממשלה, ובעיקר מעמדת ראש הממשלה. שעות ספורות לאחר הודעת לשכתו של נתניהו על בקשתו מברק לעכב את פינוי הדיירים החדשים מבית המכפלה, פרסמה לשכתו של אהוד ברק הודעת "הבהרה": הצו תקף והחוק ייאכף. האם היה עולה על דעתו של שר הביטחון, משה דיין, לפרסם צו המתיר את שממשלת גולדה אסרה? ודאי שלא.

ניצול פוליטי ציני

ובאיזו טענה מנסה שר הביטחון לסכל את רכישת הבית? "הפרת הסדר הציבורי". כמה מגוחך. בית המכפלה נמצא במרחק כמה עשרות מטרים מרחבת מערת המכפלה, אותה פוקדים בכל יום אלפי בני אדם, ושבה מצויים כוחות הביטחון מסביב לשעון גם כך. האם רכישת הדירה הקטנה היא שתשנה את מרקם החיים בחברון? רק אם ימשיכו להציג אותה כסיבה טובה לכך.

מאז שחרור יהודה ושומרון, הקימה ממשלת ישראל המוני יישובים, גדולים וקטנים, ברחבי האזור. בעידודה, הגיעו להתיישב במרחב כ-350 אלף ישראלים ובהחלטתה עברו למעלה מ-90 אחוז מהאוכלוסייה הערבית באזור מחיים תחת שלטון צבאי לחיים תחת שלטון עצמי אוטונומי. חרף המצב הביטחוני הנפיץ, בשנים האחרונות הולך וגובר שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לתושבי הרשות הפלסטינית. כ-16 אלף בעלי הון ואנשי עסקים ערבים מחזיקים באשרת כניסה קבועה לישראל. באזורי התעשייה בתוך יהודה ושומרון מועסקים לא פחות מ-11 אלף ערבים המשתכרים בסכום הגבוה פי שניים ושלושה מהמשכורת הממוצעת בסביבתם. כשמתעלמים מהפחדות ומאיומים ומנסים פשוט לחיות יחד, זה עובד.

גם בחברון השקט יכול להישמר. על ראש הממשלה להביא לאישור את רכישת בית המכפלה ללא דיחוי, ולבטל את הצו המפלה, המיושן והלא מוסרי האוסר על יהודים לרכוש בתים ביהודה ושומרון. אך בכך לא די. על נתניהו מוטלת החובה לעשות גם סדר בממשלתו, ולעצור את הניצול הפוליטי הציני שעושה שר הביטחון בתפקידו למען קידום האג'נדה שלו. ודאי כשמדובר בשנת בחירות ועוד יותר מכך כשמדובר באג'נדה שמאחוריה עומדת אחת המפלגות הקטנות ביותר בכנסת.

רוני ארזי, דובר מועצת יש"ע

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il