סובלים מהומופוביה במשפחה? בואו אלינו לסדר

בכל שנה בשבע עשרה השנים האחרונות, מתכנסת המשפחה הכי גדולה שאי פעם הייתה לי וקוראת הגדה. זאת משפחה שחבריה לא בחרו להשתייך לה, אבל גאים בשייכותם מספיק כדי לא ללכת לסדר המשפחתי הרגיל, ולשבת סביב השולחן השוויוני, שיכלול השנה טרנסיות וטרנסים, לסביות, הומואים, בי, וכל מי שמרגיש חלק מן הקהילה הגאה, ורוצה לקיים סדר כהלכתו באווירה עליזה למהדרין.

עוד בנושא:

במקום 10 מכות מצרים, 10 המנוני גאווה נצחיים

בלי בושה חייכתי, הרמתי דגל גאווה וצעדתי

יש לי חלום על עולם נטול הומופוביה

את הנוהג התחילו באגודה לפני 17 שנה, מתוך הבנה שרבים מבני ובנות הקהילה שחיים את חייהם במוצהר ובגלוי, אינם מוזמנים לארוחות החג המשפחתיות, או שהם ובני/בנות זוגם אינם רצויים במשפחה הגרעינית. בדידות החגים בכל העולם היא עילה נפוצה לניסיונות התאבדות, ואילו הקהילה הגאה חשופה פי כמה וכמה גם ככה לאובדנות ודיכאונות, לאור הבידוד מהמשפחה והמעגל הקרוב, בין בשל הארון ובין בשל היציאה ממנו.

אז החליטו באגודה שאף אחד לא נשאר לבד, אף אחת לא צריכה לבלות את ליל הסדר בלי חברים ואנשים מחייכים מסביב, ומאז זה כבר מסורת. הרי כולם ראויים לשמוע ולספר ביציאת מצרים, כולם שווים זה לזה, כי ככה צריך לתת, ביד פתוחה ורחבה וחמה ומחבקת. ההבדל בין תנועה פוליטית לקהילה נופל בדיוק על דברים מעין אלה: כאן קיימת קהילה, משפחה במובן הרחב של המילה, ולא רק התארגנת אד-הוק לקבלת זכויות.

אמא מחליפה

הקהילה הופכת להיות המשפחה האורבנית, המשפחה האחרת שנמצאת שם במקום רשתות התמיכה שלא מעוניינות לתמוך בטרנס, לסבית, הומו, בי או קוויר שנמצאים באמצע תהליך יציאה מהארון או מתמודדים מול הומופוביה מתוך המשפחה והבית. וככל שהסביבה שמרנית יותר, כך קשה יותר והתהליך אורך זמן רב יותר. כאן נכנס בעיני, המקום של לקחת הנהגה ולהחליט ליצור קהילה – אנחנו פה, ואחרי כל לילה יש יום, ואף אחת לא נשארת לבד, בשום פנים ואופן, בליל הסדר.

בשנה שעברה, ביום הסדר, הסתבר לי שבן השירות הלאומי פספס את הסדר המשפחתי ונשאר בסדר הקהילתי, למרות מחאת הוריו, כי עוד היו פרטים לסגור והוא חשש שמא לא יסתדרו העניינים של ההפקה המורכבת הזו, והחליט להישאר. כששמעתי על כך במוצאי החג, מעבר להערכה אדירה למחויבות של אותו בן שירות מיתולוגי לתפקיד, לא יכולתי שלא לחוש שאכן, כך נוהגים במשפחה. קצת כעסתי שלא ידעתי על כך ולא יכולתי לסייע בעצמי, ובכלל, לא מספרים לי כלום בבית הזה, איזו מין משפחה זו שלא מודיעים בה תכף ומיד אם יש בעיה? צוחקת.

חשוב לציין שהמתנדבים הם חלק בלתי נפרד מהאגודה ואולי גם הסיבה היחידה שאנחנו קיימים, למרות שהתקציב שלנו מצחיק למדי לארגון ארצי במונחים של חו"ל (וגם במונחים של הארץ, אם להודות על האמת). כמובן שכל כולו של הסדר הזה, כמו כל פעילות האגודה, מתקיים מתרומות ואנו זקוקים לכל סיוע להפקת אירוע זה. אז אם יש באפשרותכם לעזור לנו, לחצו כאן.

הארוחה השנה תמנה כ-150 אשה ואיש ותתקיים ביום שישי הקרוב, במרכז הגאה באמצע גן מאיר בתל אביב, כבכל שנה בשנים האחרונות, ולצד בני נוער שהוריהם אינם מקבלים אותם, משתתפות גם משפחות גאות של לסביות והומואים, הורים מתהיל"ה, ארגון ההורים, מתנדבי האגודה, פעילי המרכז הגאה, טרנסיות וטרנסים שהעדיפו מבטים אוהדים ואוהבים ונטולי ביקורת ושנאה, הומואים שרוצים לשבת לצד בן זוגם אחרי כל השנים יחד ועוד רבים אחרים ואחרות. ככה, בארוחה טובה וחברה מקבלת, מונעים התאבדויות ובדידות. שיהיה לכולנו חג חירות שמח!

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים  

להרשמה לליל הסדר: office@glbt.org.il או 03-6205590