אייפון למען הטבע: איך נלחמים בפולשים לישראל?

המלחמה נגד מינים פולשים של צמחים ובעלי חיים לטבע המקומי, עולה שלב באמצעות יוזמה חדשה של החברה להגנת הטבע, המבקשת להיעזר בציבור המטיילים וחובבי הטבע לזיהוי הפולשים בזמן אמת.

כדי לזהות היכן מצויים המינים הפולשים, פיתחו בחברה אפליקציה למכשירי הסלולר המתקדמים (אייפון, אנדרואיד) בה ניתן לצלם ולתעד את הצמח או בעל החיים ולהעביר את המידע לחברה באמצעות האפליקציה או דרך אתר החברה.

"כיום המאבק במינים הפולשים נופל בין הכסאות בין הרשויות ולא זוכה לתקציבים מתאימים כדי להתמודד עם היקף הבעיה, שמאיימת לא רק על הטבע המקומי, אלא גם על ענף החקלאות, התשתיות ובריאות הציבור", אומר ל-ynet אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע.

דררות מצויות (מין פולש) מגרשות נקר סורי מהקן(צילום: שרגא אלון)

הציבור יעזור לגלות את הפולשים בזמן אמת

"אנחנו מאמינים כי בעזרת הקמת מסד נתונים בעזרת הציבור, לא לרק לזהות את הבעיה בראשיתה ולמפות בפעם הראשונה את תפוצת המינים בעזרת הציבור, אלא גם נוכל להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות והממשלה לטפל במפגעים, ולנהל מעקב אחר הטיפול בהם".

בחברה מציינים כי מינים פולשים "הם פרטים של צמחים, בעלי חיים ופטריות שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בתיווך של פעילות אנושית במכוון או בשוגג, וגורמים להשפעה אקולוגית בסביבה החדשה. המינים הפולשים מסבים נזקים אדירים לכלכלה ומעמידים בסכנה את המגוון הביולוגי העשיר של ישראל".

תלמידים עוקרים את טיונית החולות ביבנה(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

מינים פולשים עלולים להכחיד מינים מקומיים

כך לדוגמא, הצבגון אדום האוזן, מוגדר כצב מים שאסור כיום על פי חוק בייבוא לישראל או בסחר דרך ישראל. בשנות ה-70 עוד ניתן היה לייבא את צבי המים המיוחדים הללו לארץ ואף לגדלם כחיות מחמד אקזוטיות.  הצבים הקטנים אולי נראים לא מזיקים, אך הם אינם מינים מקומיים.

ברגע שהם משוחררים לטבע המקומי, נוצרת תחרות על מזון ושטחי מחיה עם צבי הביצות המקומיים בישראל. הצבים הללו הצליחו להסתגל לטווח הטמפרטורות בארץ ומתרבים במהירות באזורי נחלים.

רוטשילד מדגיש כי "מינים פולשים דוחקים מינים מקומיים ועלולים לשנות מערכות אקולוגיות שלמות, כמו למשל חולות ובתי גידול לחים, תוך הכחדת המינים המקומיים. המטיילים וחובבי הטבע הם למעשה העיניים שלנו בשטח", הוא מוסיף.

"אם גילו לדוגמא צבגונים אדומי אוזן בנחל אלכסנדר או במקום חדש שלא היה ידוע עליהם, מבחינתנו זה מודיעין איכותי שמחייב טיפול. מעבר לקבלת הדיווח והפנייתו לרשות הטבע הגנים, קרן קיימת לישראל, רשות הנחל המקומית או המועצה האיזורית, אם נראה שלא יהיה טיפול בדיווח, ננסה לצאת לשטח ולטפל בבעיה בכלים המתאימים", מסביר רוטשילד. 

צבגון אדום אוזן שנתפס בנתב"ג (צילום: ד"ר צביקה אבני, משרד החקלאות)

רוטשילד סבור כי בעוד שבעולם מדינות משקיעות מאות מיליוני דולרים כדי להילחם בתופעת המינים הפולשים, הטיפול בישראל הוא מסובך ואינו מתוקצב כראוי. "צמח פולש כמו יקינטון המים, אחד הפולשים הכי גרועים בעולם שנמכר כיום בישראל באופן חופשי במשתלות, מגיע לטבע ויכול לגרום לאידוי מקורות מים ולייבש בית גידול שלם שעליו מסתמכים בעלי חיים רבים".

באתר שהוקם למטרה זו, ישנו מידע מקיף על המינים הפולשים בישראל ואף מאפשר הורדת מדריך שדה לזיהוי צמחים פולשים. היוזמה זכתה לתמיכת "קרן ברכה" והוקמה על ידי יונתן גור וגיא ניזרי בחברה להגנת הטבע. 

לאתר >> www.teva.org.il/polshim