הלילה הזה כולנו מסובים בסיר לחץ
אתה שונא את ליל הסדר, בין היתר בגללי, ובגלל הדוד שלך ובת הדודה שאתה לא סובל. בכל שנה נתקפים אנשים כמוך בחרדת פסח, אבל תאמין לי - אני דווקא שמחה לעשות אתך את הסדר. אולי תנסה ליהנות? תתן צ'אנס לנסים?
אתה לא רוצה לקרוא את מה שאני כותבת לך. הרי לא משנה מה ייכתב כאן, עצם העובדה שהמכתב הזה יגרום לך להיזכר בי – זאת הבעיה הגדולה. 364 ימים בשנה אתה מנסה לשכוח מקיומי, וביום ה-365 אתה מבין למה. עד אז אתה אמור להתעלם ממני: בלי טלפונים, בלי מיילים. מבחינתך, אני הסיוט הגדול של חייך, וסיוטים מסוג זה הם כמו סט סכו"ם של פסח
– מאפסנים אותם בירכתי הבוידעם, מוציאים לזמן קצר - ומחזירים שוב.
האמת. היא יודעת שאם אמא שלך רק מזכירה בטלפון את השם "מינה", תתעורר שטוף זיעה אחרי לילה של חלומות בלהה. היא יודעת שאתה לא קורא סקרים, כי אתה פוחד שמינה צמח תגרום לך לחשוב עלי. היא יודעת שכאשר הפשוש שלך מסרב לאכול את הקציצה, אתה מאיים עליו שדודה מינה תכריח אותו לאכול את פשטידת הברוקולי שלה.
אם עוד לא זיהית, כאן דודה מינה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- נועם שליט: "זו הייתה יצית מצרים שלנו"
- דאגה בכיתה: למה אף אחת לא מתארסת?
- פסח 2012: עשר החומרות ההזויות ביותר
חבל שתתאמץ להיות נחמד, ושתבזבז את כל כישורי המשחק המוגבלים שלך על העמדת פנים. דודה מינה יודעת את
הסלבס עושים סדר:
"המגב זה חברי הטוב ביותר"
ynet
רגע לפני פרוץ הפסח הם התפנו מהניקיונות וההכנות, כדי לספר איך הם עוברים את השבוע הכי לחוץ בלוח השנה היהודי, ולאחל חג שמח. דודו אהרן, מיקה קרני, שושה ושושי ויהודה סעדו מקרצפים, מהגגים על חירות - וחולמים על המצה והמנוחה
איך אני יודעת את כל זה, אתה שואל? קודם כל, אני יודעת לזהות את הפרצוף שלך כשאתה אוכל את הגפילטע שלי, כאילו טעמת חרוסת עם סחוג. שנית, אני אולי מבוגרת, ומתקשה לזהות את ההבדלים בין "דה וויס" ל"כוכב נולד", אבל אני קוראת בכל מקום אפשרי מה אתה מרגיש. מדי שנה לוקים אנשים בפסחופוביה, נתקפים ב"חרדת ליל הסדר" שאיננה נותנת להם מנוח, וכל זה בגלל המפגש הבלתי רצוי עם החמות, הגיסים והדודה מינה. ודבר שלישי, אני מכירה אותך מאז שהיית כזה קטן.
כן, זה היה לפני הרבה שנים, וכבר אז מיהרת לתפוס מקום בשולחן הסדר ליד סבא, כי ידעת שדודה מינה יושבת תמיד בקצה השני, בעמדת זינוק למטבח. אני זוכרת אותך אפילו עוד יותר קטן, בליל הסדר הראשון שלך, חודש אחרי שנולדת. אוי, כמה היה קשה לאמא שלך אחרי הלידה. ומי עזבה הכל כדי לעזור לאחותה עם התינוק? כן, תמיד הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילך. גם לפני שלוש שנים, בליל הסדר ההוא, כשרמזת – כדרך אגב תוך כדי שיחה – שאתה צריך הלוואה כדי להציל את העסק שלך.
נסה ליהנות, תן צ'אנס לנסים
פעם בשנה, לפחות לילה אחד, אני מצפה שמישהו יגיד לי חג שמח. אבל אתה שונא את ליל הסדר בגללי. וגם בגלל דוד שמואל, ובת הדודה אסנת שאתה לא כל כך מחבב, ועוד לא דיברנו על ליל הסדר אצל חמותך, אז אתה מדפיס לעצמך צווי מילואים פיקטיביים כדי לברוח ממנו. אבל זה ליל הסדר: פסח, מצה ומרור, והפשטידה של דודה שלך.
כך זה היה בכל הדורות. גם בבית המקדש חגגו את פסח בפורום משפחתי מורחב. זה מה שהחזיק את עם ישראל במצרים, זה מה שהחזיק את עם ישראל במשך אלפי שנים, וזה גם מה שמחזיק כל אחד ואחד בחייו הפרטיים. ברגע האמת, כשאתה מוצא את עצמך בלי חברים, בלי שכנים ובלי אף אחד בעולם, אתה יודע שרק למשפחה שלך באמת אכפת ממך. רק דודה מינה תישאר תמיד.
אני אוהבת אותך. ואם תנסה פעם אחת לא להתייחס לליל החג כאל גיהינום, תרוויח חג שמח יותר. גם אם זה נשמע לך מופרך, בפסח צריך לתת צ'אנס לנסים.
לפנייה לכתב/ת 
מילה של דודה מינה
צילום: סי די בנק
מומלצים
