"האיש 'השמן' של נתניהו כבר סובל מחרפת רעב"
ההחלטה לקצץ במשרות במשרדי הממשלה לצורך מימון הפחתת המס על הדלק גוררת ביקורת קשה. נציב שירות המדינה לשעבר: "הקיצוץ הוא רעיון רע". דווקא השרים לא מיהרו להתבטא נגד המהלך: "לא נכון להתבטא עכשיו נגד הוזלת הדלק"
שרי הממשלה קיבלו אתמול (יום ד') החלטה דרמטית בנוגע לקיצוץ במשרות במשרדי הממשלה ובתקציבי השכר של המשרדים כדי לממן את הפחתת המס על הדלק. ב-2004 המשיל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את מצבו של המגזר הציבורי ל"שמן" ואת המגזר הפרטי, ל"רזה". נתניהו טען אז כי "השמן והרזה הישוו את משקלם". ההחלטה האחרונה החזירה את פרופ' דן בן-דוד שמונה שנים אחורה, למטאפורה שבה השתמש מי שמכהן כיום כראש הממשלה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
ברק הירשזון יואשם בגרימת פציעתה של חברתו
שרים ערבים: אדידס מוחרמת בגלל מרתון ירושלים
מסדר מופז: בלי סלולרי בישיבות, בלי איחורים
"האיש השמן שמסמל את המגזר הציבורי מהמשל של נתניהו כבר מזמן רזה וסובל מחרפת רעב", אמר פרופ' בן-דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל וחוקר באוניברסיטת תל-אביב. "ההוצאה הציבורית בישראל כאחוז מהתוצר, אם מורידים את הביטחון, היא ממילא מהנמוכות במדינות המערב. למרות שהתוצר גדל וחווינו צמיחה, ההוצאה לא השתנתה. זה לא בהכרח דבר רע, אבל במצב כזה השאלה היא מה עושים עם הכסף", הסביר פרופ' בן-דוד.
תחת הכותרת "ייעול כוח האדם במשרדי הממשלה", קבעה הממשלה גם הפחתה בשכר העידוד של העובדים במגזר הציבורי. מדובר בשיטת תגמול שבה משולם לעובד סכום כסף בנוסף לשכרו הרגיל, בתמורה להעלאת רמת ההישגיות מעל לנורמה שנקבעה כרמת ביצוע נורמלית. ברמת ביצוע נורמלית, ההישגיות היא של 100%. היעילות מחושבת לפי היחס בין הזמן שהוקצב למשימה מסוימת ובין הזמן המושקע בפועל, ונקבע לה גבול עליון: 142%.
פרופ' בן-דוד מציין כי "במצב של הוצאה נמוכה, החשיבות של שימוש מושכל בכסף מתעצמת. קיצוץ רוחבי הוא לא דבר חכם. למעשה הוא מבטא חוסר רצון להתמודד עם הבעיה, מישהו מחפש את הדרך הקלה. השיטה מוכרת והיא ביטוי של חוסר מנהיגות. מקצצים במה שקל במקום להחליט מה הם סדרי העדיפות האמיתיים של מדינת ישראל, למשל על-ידי אכיפה של גביית מסים ושילוב של אוכלוסיות שלא נושאות בנטל".
בדברי ההסבר לשרי הממשלה לקראת אישור הקיצוץ נכתב כי "הפעלת שיטת שכר עידוד אמינה ועדכנית המשקפת את המצב לאשורו, תורמת לשיפור היעילות והאיכות של תפוקות עובדי שירות המדינה ובה בעת תורמת להעלאת שכרם. אלא שבפועל, שיטת שכר עידוד המופעלת בשירות המדינה מיושמת שלא על בסיס הנורמות שנקבעו, ובפועל - חורגת בהרבה מהנורמה וכן מהגבול העליון שנקבע כאמור, באופן המעמיד בספק את תקינות הפעלתן של שיטת שכר עידוד במרבית משרדי הממשלה".
נציב שירות המדינה לשעבר, שמואל הולנדר, טען בשיחה עם ynet כי "בניגוד לסטיגמה, מדינת ישראל נמצאת במקום לא טוב מבחינת גודל המגזר הציבורי בהשוואה למדינות אחרות שחברות ב-OECD. המגזר הציבורי שלנו קטן יחסית". הולנדר ששימש כמעט 15 שנים בתפקידו אמר כי "הקיצוץ הוא רעיון רע. נכון שיש עודף עובדים במקומות מסוימים, אבל יש מחסור חמור במקומות אחרים, כמו למשל במערכת הבריאות. כל מי שביקר אי פעם בבית חולים ממשלתי יודע שהמחסור הוא חמור".
שרים: לא מתאים לדבר נגד הקיצוץ
הולנדר ציין עוד כי "בשירותי הרווחה והבריאות צריך להוסיף עובדים ולא לקצץ ואת זה הממשלה לא עושה מספיק. קיצוץ של המגזר הציבורי אינו בהכרח ייעול שלו. למרות הקלישאה, יש מספיק מקומות במגזר הפרטי שמוכיחים שהשירות במגזר הציבורי אינו רע בהכרח. בכל מקרה, קיצוץ רוחבי הוא הדרך הקלה במקום לבדוק ולהתעמת עם העובדות עושים מכה. המשמעות של פחות עובדים היא תורים ארוכים יותר".
גם אורי מתוקי, מ"הפורום לצדק חברתי" ביקר את החלטת הקיצוץ הרוחבי: "מדינת ישראל נמצאת בתחתית הדירוג, ביחס לכל מדינות ה-OECD, בכל הקשור לתקנים ומשרות ממשלתיות. המחסור מורגש בבתי החולים ובכלל מערכת הבריאות, במערכת החינוך, במספר שוטרים וכבאים, בשירותי הרווחה ולמעשה בכל שירות ממשלתי שלו אנו זכאים. הממשלה מנהלת מדיניות של קיצוץ עקבי ומיותר בתקציבים ותקנים ותוך כדי כך מצפה שהאזרחים ישלמו עוד מסים ויעבדו בפחות ופחות כסף".
מוקדם יותר הצטרפו לביקורת גם גורמים במערכת הבריאות. משרד הבריאות עומד להיפגע ב-48 תקנים ובתי החולים הממשלתיים יספגו קיצוץ עמוק של 40 מיליון שקלים בשכר עידוד. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, פנה לראש הממשלה נתניהו במכתב זועם: "קיצוץ במערכת הבריאות יוביל לפגיעה נוספת במעמד הביניים והמעמד הנמוך, ברגעים הקשים והרגישים ביותר בחייהם". סגן שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד נחרצות לקיצוץ בישיבת הממשלה. ליצמן התריע כי מדובר ב"קיצוץ בבשר החי, שיש לו השפעה ישירה על תפעול המערכת ופגיעה בתקנים שהובטחו לרופאים ולאחיות וכן למיגון בתי החולים".
גם שרי ש"ס וישראל ביתנו התנגדו. יו"ר ש"ס, אלי ישי, יצא נגד הקיצוץ, ואמר כי "ש"ס לא תתן ידה לפגיעה בעובדי המגזר הציבורי, פגיעה שבסופו של דבר תחלחל לשירות הכה נחוץ לאזרח". מעטים היו השרים שהיו מוכנים להתבטא ולהתריע בפומבי נגד הקיצוץ במגזר הציבורי. אחד השרים סיפר כי משרדו אמנם ייפגע ועשוי לאבד כוח אדם מקצועי נחוץ, אך בימים אלה "הציבור לא מתעניין במגזר הציבורי. זה פשוט לא מעניין אותו. הוא רוצה לדעת מה עם הדלק. לכן, לדבר עכשיו נגד הקיצוץ הזה נשמע כמו לדבר נגד הוזלת הדלק, וזה לא מתאים. נכון שתהיה פגיעה במגזר הציבורי, ונכון שיהיו עיכובים מיותרים בעבודת המשרדים ובשירותים שניתנים לציבור, אבל היום זה לא מתאים לדבר נגד הקיצוץ".
לפנייה לכתב/ת 
