חוקים סביבתיים מייצרים או מחסלים משרות?

למרות שאין שיטה בדוקה ומקובלת לכימות מספר המשרות שנוצרות או אובדות למשק כתוצאה מחוקים סביבתיים, קבע בימים אלה המכון למדיניות הגונה (Institute for Policy Integrity) מבית הספר למשפט של אוניברסיטת ניו יורק, כי על הממשל האמריקאי לקחת זאת בחשבון בעת ניסוח חוקים סביבתיים עתידיים. כך דווח בניו יורק טיימס.

• עוד בערוץ כלכלה ירוקה
  

הוויכוח סביב השאלה האם חוקים סביבתיים מייצרים או מחסלים משרות, נמצא בעיצומו בארצות הברית, על רקע טענות הרפובליקאים כי משרות רבות אובדות בגלל חוקים מטעם הסוכנות להגנת הסביבה (EPA). כמויות המשרות האבודות שנזרקות לאוויר הן עצומות, אך המתנגדים לטענה זו סבורים כי המספרים מסתמכים על מחקרים שממומנים על ידי בעלי עניין.

כך למשל, כאשר אושר חוק להגבלת הפליטה של כספית ורעלנים אחרים מתחנות כוח, מתנגדים מענפי הפחם והתשתיות אמרו כי החקיקה תעלה ב-1.4 מיליון משרות. תומכי החוק טענו מנגד, כי החוק ייצור 1.4 מיליון משרות בזכות שיקום סביבתי, שיפוץ תחנות הכוח והמרה למקורות אנרגיה מתחדשת.

קוטביות מצד שני הצדדים

הסוכנות להגנת הסביבה והבית הלבן טוענים כי אין שימוש בנתונים לגבי משרות, בחישוב העלויות והיתרונות של הצעות חוק, משום שאין מתודולוגיה מקובלת בנושא. מייקל איי. ליבמור, מנהל המכון למדיניות הגונה, ציין כי הדיון בנושא התעורר בשנים האחרונות, למשל בדיונים על חוק האוויר הנקי. הקוטביות בעמדות השונות הובילה, לדבריו, לטענות מנופחות מצד שני הצדדים.

עוד הדגיש ליבמור, כי החוקים להפחתת החשיפה לחומרים רעילים נועדו להציל חיים ולשפר את בריאות בני האדם, ולא לייצר משרות. עם זאת הוא ציין כי על הממשל לנסות לפחות העריך את ההשפעה על נושא התעסוקה, תוך הכרה במגבלות הכלים שברשותן, על מנת להבין את המאזן של אובדן וייצור המשרות. 

"בסוכנות להגנת הסביבה טוענים כי מדובר במשימה קשה מידי ולא מדויקת, אבל הם צריכים לעשות את המיטב כדי להבהיר את אי הוודאות", טוען ליבמור. "אולי בחוק כמו פליטת הכספית יהיה קשה להעריך את ההשפעה הכוללת על הכלכלה, אבל הסוכנות מנסחת חוקים קטנים בהרבה, ובמקרים אלו יהיה קל הרבה יותר להעריך את ההשפעה על הפיטורים או הגיוסים בעקבות החוק".