ישראל כץ: שינוי מהותי ברכבת? כבר בספטמבר
"ועד עובדי הרכבת ניצח? מעולם הוא לא היה חלש יותר". שר התחבורה מתראיין ל-ynet ומבטיח: שיפור שירות כמעט מיידי ברכבת, תחתית בתל-אביב ומסילה מהירה לאילת. דרישת חולדאי לאוטובוסים בשבת בגוש דן? "הוא לא רציני". וגם, היכונו לייקור אגרת הרישוי, לטובת מימון תכנית שיינין
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- זמן לנקות: איך לשטוף את הרכב, וממה להימנע
שר התחבורה, ישראל כץ, מודע היטב לדעה הרווחת בנוגע לרמת השירות ברכבת. בבניין משרד התחבורה בתל אביב, המאובטח כיום טוב מאי-פעם, הוא מבטיח שינוי - וממש בקרוב. "מספטמבר יתחילו הנוסעים להרגיש שינוי", הוא מצהיר בראיון ל-ynet. "ההנהלה הציגה בפניי תוכנית מקיפה לשיפור רמת השירות, עם יעדים ומדדים ברורים, ואני אוודא שהיא תעמוד בהם". השר אומר כי במקביל להגעת עשרות קרונות דו-קומתיים חדשים, תחל הרכבת בהנהגת כרטיס חכם ותציע שירות אינטרנט אלחוטי לנוסעים. לדבריו, הצפיפות תפחת, רמת הדיוק תעלה, והשירות ישופר. רשמו לעצמכם.
אגב, את השיפור מייחס השר ברובו לארגון מחדש של רכבת ישראל, עליו הוסכם לאחרונה לאחר משא ומתן מתיש ורצוף שיבושים עם ועד עובדי החברה וההסתדרות. למרות ביקורת חריפה שנמתחה נגדו, לפיה ההסכם שהושג נתפס ככניעה והפגנת חולשה מול ועד שלא בחל בשום אמצעי בדרך למטרה, השר כץ דווקא סבור כי ההנהלה, משרד התחבורה ונוסעי הרכבת יצאו מחוזקים מהרפורמה. כאשר עולה נושא ההתמודדות מול יו"ר הוועד גילה אדרעי, מחייך כץ ומצהיר ללא היסוס כי "הוועד מעולם לא היה חלש יותר. המנכ"ל הקודם (יצחק הראל) בא אלי, ואמר לי שהוא לא יכול להגיד לעובד להרים מברג. המצב הזה לא יקרה יותר. לראשונה, ההנהלה יכולה לנהל".
תחבורה בשבת? ספין חסר אחריות
למרות שהרכבת, ובעיקר תוכנית הפיתוח שלה בעשור הקרוב, מרבים להעסיק את השר כץ, הוא מתפנה לעסוק גם בנושא שעורר לאחרונה עניין רב: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב. בחודש שעבר אישרה מועצת עיריית תל-אביב הצעה, לפיה תוגש בקשה רשמית למשרד התחבורה להפעיל קווי אוטובוס בימי שבת וחג. בשבוע שעבר, הגישו כמה מיוזמי ההצעה - ביחד עם ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ - עתירה לבג"ץ, המבקשת מבית המשפט להורות לשר לאשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
יחסו של השר לסוגיה נע בין גיחוך וכעס, אם כי התייחסותו נוגעת להתנהלות העירייה - ולא לנושא עצמו. "עד עכשיו, משרד התחבורה לא קיבל כל פנייה מהעירייה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת", הוא אומר, בהתייחסו להבטחת מועצת העירייה לפנות למשרד. "זה ספין חסר אחריות של ראש העיר חולדאי", ממשיך השר. "אין מאחורי הבקשה דבר. הם בדקו איזה ביקוש יש לתחבורה ציבורית בשבת? או באיזה קווים ושכונות? אולי הבקשה מבוססת על סקר נוסעים שהם ערכו? אין בזה כלום".
ראוי להזכיר כי השר כץ הבהיר בעבר, בכמה הזדמנויות, כי יתנגד לכל שינוי בסטטוס-קוו - אותו הסכם היסטורי, שמקורו בימי דוד בן-גוריון, הקובע מסגרת ליחסים בין דתיים וחילוניים, למרות שאינו מעוגן בחוק. אנשי המקצוע במשרדו גם הסבירו בשנים האחרונות כי אינם מזהים ביקוש לתחבורה ציבורית בשבת, ובכלל זאת בתל-אביב. אותם נוסעים שבכל זאת נדרשים לנסוע, כך מסבירים בכירי המשרד, יכולים לעשות שימוש במוניות שירות, שנותנות מענה מספק לביקוש לתחבורה בשבת.
להעביר את מעמד הביניים לאוטובוס
נושא נוסף שנוגע לחולדאי ותל-אביב, הוא ארגון מחדש של קווי האוטובוס בגוש-דן - מהלך שהחל בקיץ שעבר, ועורר ביקורת חריפה מצד נוסעים. "המטרה היא להביא את מעמד הביניים לוותר על המכונית הפרטית, ולעבור לאוטובוס", הוא מסביר. "אבל צריך להבין שזה תהליך. זה התחיל עם הרפורמה בקווים, ואני מודה שבתחילה היא נוהלה בצורה לא מספיק טובה, במיוחד בכל הנוגע להסברה". לדבריו, תיקון שנערך לאחרונה בחלק מהקווים בוצע תוך שיתוף מלא של ועדי השכונות, ובליווי של קמפיין הסברה.
עם זאת, נראה שכץ מתקשה להתחייב כי בקרוב יחול שיפור ברמת השירות באוטובוסים, בדומה לזה שהוא מבטיח לנוסעי הרכבת. הסיבה העיקרית לכך היא כנראה הצורך של משרד התחבורה לשתף פעולה עם עיריות ורשויות מקומיות, בכל הנוגע להקצאת נתיבים בלעדיים לאוטובוסים, ומתן עדיפות ברמזורים לתחבורה ציבורית. אלא שלמרות זאת, כץ אומר כי בשנתיים הקרובות יחלו לפעול באזור המרכז אוטובוסים רבי-קיבולת (BRT), שיביאו לשיפור ברמת התחבורה הציבורית כולה.
השלב הבא, באופן טבעי, יהיה הקמת מערך הסעת המונים במטרופולינים הגדולים, שיכלול בין השאר רכבות קלות, שיעברו בחלק מהתוואי שלהן מתחת לפני הקרקע. לדברי כץ, עלות הקמת מערך שכזה יכולה להגיע ל-80 מיליארד שקל, אם יוחלט לממש את הנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להאריך ככל האפשר את התוואי התת-קרקעי של הרכבות. למרות העלות העצומה, כץ סבור כי מדינת ישראל יכולה להקים את הפרויקט, ואף לעשות זאת לפני המועד שקבעה ועדת טרכטנברג להפעלת כל המערך, ב-2025.
"מי שגר במרכז לא מרגיש"
במקביל לתכנון והקמת רכבות קלות בגוש-דן, מתכנן משרדו של כץ להמשיך את יישומה של תוכנית "נתיבי ישראל" - תוכנית בהיקף של 27.5 מיליארד שקל, שאושרה בתחילת 2010 ונועדה להרחיב את רשת המסילות והכבישים. "הסכום הזה הוא לא הבטחה על הנייר", אומר כץ, בהתייחסו לספקות בעניין יכולתה של המדינה להביא את התוכנית לכדי מימוש. "יש מכרזים שפורסמו, ויש מכרזים שכבר מבוצעים. אולי מי שגר באזור המרכז פחות מרגיש את זה, אבל בצפון ובדרום מרגישים את המהפכה".
עם הפרויקטים העיקריים בתוכנית, מונה כץ את מסילת העמק, קו רכבת חדש בין עכו וכרמיאל, והארכת כביש 6 ("חוצה ישראל") לצפון ודרום. "החל ב-2015, כשחלק מקווי הרכבת החדשים יחלו להיפתח, נוסעים ירגישו בשינוי", הוא מבטיח. "תהיה כאן רשת אמיתית של מסילות וכבישים, שיחברו את הצפון והדרום למרכז הארץ, וכך יגשימו את הרעיון של חיבור הפריפריה". ב-2015 מתוכנן להיפתח קו הרכבת בין אשקלון ובאר-שבע, כאשר חיבור שדרות ונתיבות צפוי לרשת המסילות צפוי להתבצע כבר בסוף 2013.
בקרוב יביא משרד התחבורה לאישור הממשלה תוכנית המשך לנתיבי ישראל, שתכלול הקמת קווים נוספים ותחנות נוסעים חדשות. בנוסף, השר כץ גם מבטיח כי קו הרכבת לאילת, שאת הקמתו מבטיחים ראשי ממשלה ושרים מאז שנות ה-50, תצא לפועל בשנים הקרובות. לדבריו, שתי החלופות העדיפות להקמת הקו הן באמצעות מימון מלא של תקציב המדינה, או בשיתוף פעולה עם ממשלה של מדינה זרה - למשל סין.
יש לציין כי נגד תוכנית נתיבי ישראל, אותה הובילו כץ ויו"ר הרכבת, אורי יוגב, נמתחה ביקורת רבה. כלכלנים טענו למשל כי הקמת קו רכבת "כבדה" בין עכו וכרמיאל אינה מוצדקת, מאחר שהקו יסיע מעט מדי נוסעים, ויציע תועלת תחבורתית מועטה בלבד בהשוואה לרשת הכבישים. גם בעניין קווים אחרים נטען כי לא נעשתה בדיקת כדאיות כלכלית נאותה, אך מעורבותו של יו"ר הרכבת סיכלה כל התנגדות מצד משרד האוצר. עם זאת, גם מי שמתנגד לחלק מהפרויקטים, מסכים כי עצם העברתם לשלב הביצוע אחרי שנים ארוכות של דיבורים, ראויה להערכה.
מס בטיחות חדש באגרת הרישוי
נושא אחד שהשר אינו מרבה להתייחס אליו, הוא בטיחות בדרכים. כמו שרי תחבורה רבים פניו, גם כץ מתייחס לנושא כאל תפוח-אדמה לוהט, שמוטב לא לגעת בו. למעשה, עיקר התייחסויותיו לבטיחות נוגעות לרפורמת ענישה שמשרדי התחבורה והמשפטים מקדמים, ואשר נועדה להחמיר את העונשים המוטלים על עברייני תנועה. אלא שגם בעניין זה, כץ מבטיח שינוי. לאחר חג הפסח, כך הוא אומר, יביא משרדו לאישור הממשלה תוכנית רב-שנתית חדשה למאבק בתאונות.
את התוכנית גיבש צוות בראשות ד"ר יעקב שיינין, שעמד גם בראש הוועדה שקבעה את התוכנית הנוכחית למאבק בתאונות, שאושרה בממשלה ב-2005. לדברי השר כץ, שיינין ימונה לתפקיד יו"ר הרשות, וכך יוכל ללוות את יישום התוכנית החדשה. בהתייחסו לליקויים ביישום מסקנות הוועדה שפעלה בעשור הקודם, אומר כץ כי "התוכנית הקודמת לא יושמה כראוי בגלל שתי בעיות - היעדר סמכות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והיעדר תקציב קבוע לרשות. בכוונתי לתקן את זה".
אלא שסביר להניח שציבור הנהגים לא יתלהב למשמע אחת הדרכים הנשקלות לתיקון המצב: הטלת מעין "מס בטיחות", במסגרת אגרת הרישוי השנתית. רעיון דומה הועלה על-ידי הוועדה מ-2005, אך ביקורת ציבורית והתנגדות ועדת הכלכלה, הביאו לביטולו. כעת, כץ אומר כי יתמוך במהלך אם ישוכנע כי זו הדרך היחידה להבטיח לרשות לבטיחות תקציב קבוע ורב-שנתי. "אני יודע שזה נתקל בעבר בביקורת", הוא מבהיר. "אבל אם אשתכנע שזו הדרך הטובה ביותר להבטיח את התקציב, אקדם את זה - ואשכנע את הממשלה והכנסת לאשר את זה".
לפנייה לכתב/ת 
