בשנה הבאה נהיה בני חורין מיוקר המחיה?
כבר בתחילת הסדר אנו מזמינים את העניים לשולחן במילים "כל דכפין ייתי ויכול". אלפי ישראלים שיחגגו את פסח בלי חירות אמיתית, מבלי שידם משגת לרכוש מזון, הם אחד האתגרים החשובים ביותר שלנו. פרשת שבוע כלכלית
אלפי ישראלים יחגגו השנה את חג הפסח - חג החירות - ללא חירות פיזית ונפשית. ידם אינה משגת לרכוש את מצרכי המזון לפסח, ויוקר המחייה המאיים בימים כתיקונם על החלשים, קשה פי כמה בחגים ובמועדים. לצערנו, בישראל של 2012 הגענו למצב שאבדה הבושה לבקש אוכל. זו תעודת עניות בראש ובראשונה לשרי משרד הרווחה לדורותיהם, ולנו כציבור דומם המאפשר למציאות כזו להתרחש במחוזותינו.
- לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
"הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח. לשנה הבאה בארעא דישראל. השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין", נכתב בהגדה. כבר בתחילת ליל הסדר אנו מזמינים את העניים ואת הנזקקים. מדיניות הרווחה נמצאת בשיאה בליל הסדר - כחלק מהתפיסה המהותית של שחרור נפשי מעול העבדות.
נשאלת השאלה: מדוע חוזר הכתוב בהגדה פעמיים על הביטוי: "לשנה הבאה בישראל" ועל הביטוי: "לשנה הבאה בני חורין" ? ההסבר לכך הוא הצורך להדגיש את המימד הרוחני. אנו לא מסתפקים רק בחירות פיזית או כלכלית, אלא מבקשים גם שחרור מעול העבדות הרוחנית. אנו רוצים להשתחרר מהצורך לרצות את כולם.
יש לראות את כל חלקי העם כבנים וכאחים
"כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". הרב צבי שוורץ מסביר: "כל היהודים קרויים בנים. וכך אומר התלמוד הירושלמי: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: בן חכם, בן טיפש, בן תם ובן שאינו יודע לשאול".
הסגולה הישראלית מצויה גם אצל התועים, וחובתנו להאיר את אותה סגולה באור של אהבה ואמונה. וכך נפסקה ההלכה, בהתאם לדעת רבי מאיר שאמר: "בין כך ובין כך אתם קרויים בנים ..." למרות "שאין אתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים" ויותר מכך "במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי" (קידושין לו, ע"א).
ליל הסדר מדגיש את ה"ביחד" של העם היהודי
נוסח ההגדה שחובר לפני דורות מכיר בשונות שבין בני האדם. האמירה כי כולם בנים לה' היא האמירה המרכזית בליל הסדר. קירוב בין הבנים ושמירה על ישיבה משותפת בליל הסדר הם מקור כוחו של העם היהודי לאורך הדורות. המיוחד בפסח הוא "הביחד". כל המשפחה יושבת לסדר. כל משפחה לפי המנהגים והמסורת שלה. לעיתים בשולחן אחד מסובים אנשים שונים שבאו מכל קצוות תבל. זה קיבוץ הגלויות של מדינת ישראל בתפארתו.
"רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים. שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה לי ה' בצאתי ממצרים. לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עימהן".
לא רק לומר אלא להרגיש שאתה חופשי
הרמב"ם מדגיש: "כל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים, שנאמר "ואותנו הוציא משם" וגו'. ועל דבר זה ציווה הקב"ה בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר, כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית" (זמנים, הלכות חמץ ומצה ז',ו').
יש פער גדול בין לומר שאתה בן חורין לבין להרגיש כך. לדברי הרמב"ם צריך כל אחד לא רק להרגיש אלא גם להראות את זה. מהות הסדר היא לזכור את הקשיים ולא להתעלם מאלו שקשה להם. מהות החג היא לא רק לא לאכול חמץ אלא להבין את המשמעות של אכילת המצה, את הסמליות של לזכור שהיית עבד ועתה אתה בן חורין.
כישלון משרד הרווחה לדורותיו זועק
טעה שר הרווחה, משה כחלון, כשיצא נגד העמותות הפרטיות שממלאות את תפקיד משרדו. בכל עיר יש עמותות הפועלות לסיוע לנצרכים. רובן עושות את העבודה הקשה בהתנדבות מלאה וללא קבלת שכר. ישנן עמותות המגלגלות שכר גבוה לראשיהן ומנצלות את טוב לבו של הלב היהודי. את הנצלנים יש להקיא ולסגור, אך הם המיעוט.
המצב הכלכלי הרגיש ועליית המחירים ההדרגתית מכרסמים בשכבות החלשות. המחאה החברתית הבאה כבר לא תהיה כל כך מנומסת ומנומנמת. אם גלי המחאה המתעוררים לא ינוצלו לרעה בידי תאווי פרסום ותאווי הון פוליטי הם עלולים להפוך למחאה חברתית אמיתית ובועטת. תרגילי כלכלת בחירות יחזיקו זמן מה. השאלה היא עד מתי? בברכת חג שמח ולשנה הבאה בני חורין.
מתי אלפר הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים באור-יהודה, יועץ לשיווק ואסטרטגיה
לפנייה לכתב/ת 
