תרי זוזי. למה לא כתבו שני זוזים ומה זה תרי?

• לטורים נוספים של תמר עילם-גינדין   
  

מחירו של הגדי היה תרי זוזי, כלומר שני זוזים. ההקבלה של המספר תרי (או תְּרֵין, בצורתו הנפרדת) למספר שתיים או שניים, מזכיר את ההגדרה המפורסמת המיוחסת לוולטיר, שאטימולוגיה (חקר מוצא המילים והקשרים ביניהן) הוא מדע שבו התנועות לא נחשבות בכלל, והעיצורים רק קצת נחשבים. ואכן, לעין הבלתי מקצועית, "תרי" ו-"שני" נראים כמו שני בסיסים שונים לגמרי, עם אותה סיומת. דווקא התנועות כאן הן במקרה אותו דבר.

אבל מה שלעין הבלתי מקצועית נראה כהחלפה חסרת אחריות בין עיצורים, נובע בעצם מהתפתחויות שונות שקרו בשפות, ואפשר לשחזר את המערכת המקורית – הפְּרוֹטוֹ-שמית – מתוך הקבלות בין מילים המכילות את העיצורים האלה בעברית, בארמית ובערבית. על הערבית עברו השינויים המעטים ביותר, והיא נחשבת הנאמנה ביותר למקור השמי. אפילו יותר מעברית וארמית המתועדות במקרא (בתנ"ך).

בחלק מהמילים, ת עברי מקביל ל-ת ארמי, ושניהם מקבילים ל- ت (ת) בערבית. את שניהם אפשר לראות בדוגמאות שלמעלה: סיומת הנקבה, שהיא העיצור האחרון במילה שנת, והעיצור השני בפועל לשתות – שתה למיא. במקרה הזה שלוש השפות שמרו על העיצור המקורי.

ההגייה האחת חזרה

בעברית הקדומה היו לעיצור זה שתי הגיות שונות – בהתאם לסביבה הפונטית שלו. בעברית של היום חזרה ההגייה האחת, אבל אנחנו עדיין לומדים בבית הספר שהאות ת מקבלת דגש קל בראש מילה ואחרי שווא נח. זה אומר שההגייה שלה היא t ולא th. ההגייה th עבור ת' בלתי דגושה נשארה בקריאה של התימנים, וביידיש הפכה ל-ס. אנחנו מכירים אותה ממילים עבריות שנשאלו בחזרה מיידיש, כמו שבת (מבטאים שָׁבֶּס) ו-תכלית (מבטאים תַּכְלֶס).

במקרים אחרים, כמו במקרה של המספר שתיים, ש עברי מקביל ל-ת ארמי, והמקבילה הערבית היא ת' (ث, מבוטאת כמו th במילה thin): שלוש – תְּלָת – ثلاث (ת'לאת'), שור – תורא (זה ששתה למיא) – ثور (ת'ור). בהקשר הכלכלי, אפשר למצוא את הזוגות ת-ש במילים כמו עשיר – עתיר, וגם טבין ותקילין – טובים ושקולים. כאן הערבית נשארה עם ההגה המקורי, ועברית וארמית שינו אותו. המחשה טובה לקרבה בין שלושת העיצורים אפשר למצוא בהגייה לא נורמטיבית (מה שקוראים "שגיאות"): לילדים קטנים רבים קשה לבטא את האות ש' והם מבטאים אותה כ-ת' (th), וישראלים רבים שאינם יכולים לבטא th עם הלשון בין השיניים, מבטאים אותה כ-ס (זה מחזיר אותנו ליידיש), או כ-ת. כלומר את המילה thin יש ישראלים שיבטאו סין, ויש שיבטאו טין. הבעיה בהגיית th קיימת, כמובן, גם אצל דוברי שפות אחרות. המשפט הקצר "השור שתה", או "תורא שתא", מדגים את כל שלושת העיצורים האלה.

אם נוסיף לבסיס הארמי תר-, שעכשיו אנחנו גם מבינים איך הוא מקביל ל-שנ- את סיומת הנקבה –ת, נקבל "תרתי", המוכרת בעברית מהביטוי תרתי משמע.

המילה הקצרה שני/תרי מלמדת אותנו (ואת וולטייר) פרק בהלכות שיפוט: אי אפשר לשפוט לפי מראית עין. בטורים קודמים ראינו שהדבר נכון לשני הכיוונים: גם מילים שנראות ו/או נשמעות בדיוק אותו דבר יכולות לבוא ממוצא שונה לגמרי.

חג שמח לכולם, וכשר למי שרלוונטי.

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין היא מחברת הספר הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית , ומרצה בנושאי בלשנות, איראן ומגילת אסתר במסגרות שונות