שרון דוידוביץ' עושה לכם סדר
מכבי ת"א בכדורסל יכולה לחזור להיות "הקבוצה של המדינה", רק צריכה להחליף קהל. רן בן שמעון צריך להפסיק להתחנף ולחזור לעמוד על שלו. ברצלונה יוצאת מכל החורים והכדורסל הישראלי הופך ללא לגיטימי. 4 נושאים, 4 דעות, סדר אחד. גם אתם יכולים לומר - אוי דוידוביץ'
מכבי ת"א בכדורסל - העם דורש צדק חברתי
לפרקים קצרים, התאהבתי מחדש במכבי תל אביב. הדקות האחרונות במשחק מספר 5, היו לא פחות מהרואיות. הסדרה הנפלאה מול פנאתינייקוס, עם אחוזי צפייה גבוהים והתרגשות כללית בציבור (כך לפחות יגידו השכנים מלמעלה וממולי שלא הפסיקו לצרוח), יכולים להוות נקודת זינוק בחזרת מכבי אל "לב העם".
חג שמח גם באזור המגזין של ynet ספורט:
אבל אני עדיין לא מצליח להוציא מראשי תמונה אחת - שתי דקות לסיום משחק הבית האחרון ביורוליג. הצהובים בפיגור בלתי ניתן למחיקה, ומאות אנשים, אולי אפילו אלפים, עושים דרכם בזריזות כדי להימנע מלחץ הפקקים של לה-גווארדיה. בלי מחיאות כפיים, בלי כבוד אחרון. זה גורם לי לסלידה, אפילו לגועל.
למכבי ת"א בכדורסל יש עדיין את קהל הכי טוב וגדול בארץ, רק יש לו בעיה אחת - הוא לא נמצא בהיכל. בשנים האחרונות, נעשתה בצורה שיטתית "הדרת אוהדים אמיתיים" לטובת קהל שבא להיראות ולא לראות. צהובים בלב ונשמה שצרחו בכל הכוח בימי ג'מצ'י או מקדונלד, עברו לראות טלוויזיה בימי חמישי, ולא תמיד מכבי.
תקצירים ב-ynet ספורט:
- צפו בקריית שמונה חוגגת אליפות היסטורית
- את ה'גולאסו' של ולנסיה ממנצ'סטר יונייטד כבר ראיתם?
- ומי יעצור את באיירן מינכן הלוהטת?
2,500 שקל ומעלה - זהו המחיר למנוי שנתי. טוב יעשה הדור הצעיר בשדרת הניהול המכביסטית - רקנאטי פדרמן ושות' - אם כצעד הראשון להחזרת הקהל להיכל, יורידו מחירים. מקסימום יהיה פחות סופו אחד בסגל. לפחות הם יוכלו לחסוך בסושי בחדרי הוי.איי.פי.
רן בן שמעון - אל תהיה לי אברם גרנט
הוא נעים הליכות, מדבר חד ולעניין, פתוח לתקשורת, חיוך רחב, אינטליגנט, מצליח ודואג לשמור על קשרים טובים. וזה לא אברהם גרנט: קוראים לו רן בן שמעון והוא איש השנה בכדורגל הישראלי.
למאמן האלופה יש את כל הכלים לפרוח. חלק מהכלים הם פרי עטו ואישיותו, וחלקם נלמדו על ידי המנטור שלו. לא שרב"ש היה מתנגד להגיע לגמר ליגת האלופות, אבל טוב יעשה אם יזנח את הדרך הפתלתלה של מורו ורבו לתהילה. כי עם כל ההצלחות גרנט, כמה מכם באמת מפרגנים לו?
בן שמעון צריך לחזור לימיו בהגנה כשחקן - קשוח ועומד על שלו, ולא ללחך פנכה אצל כתבים או בעלי קבוצות. אם וכאשר יצטרף בקיץ למכבי ת"א, יעמוד במבחן הראשון שלו כשיצטרך לדרוש: לבדי, או בלעדיי.
בקדנציה הקודמת בצהוב, היה זה אבי נמני בתפקיד שחקן/קפטן/מנג'ר/כל יכול שהפך את סיכוייו להצליח לאפסיים. ספק שעם ג'ורדי קרויף זה יהיה אחרת, אפילו אם האבא יבוא. לא צריך לוותר ולא צריך להתפשר. אחרי הכל - זו הדרך שלך שהובילה את קריית שמונה לאליפות, לא של אף הולנדי אחר.
ברצלונה - מי זה הפרעוש?
לפני כשבועיים פורסמה כאן ב-ynet ספורט כתבה על רשימת ההישגים המפוארת של ליונל מסי. לא מעט טוקבקים טמנו בחובם כעס עצום על הכותב, תומר גנור - "אם מסי פרעוש, מי ומה אתה, סתם ג'וק עם גישה לעיתון?".
אם לא הבנתם מה מוזר במשפט האחרון, כדאי שתפסיקו לקרוא כאן ועכשיו. אין טוקבק שמתאר טוב יותר את מה שהפכה אליו ברצלונה - "הקבוצה של המדינה". גל אהבה סוחף ששוטף את הארץ מדן ועד אילת, ממסי ועד צ'אבי.
יותר מזה, בפורומים כבר החלה קריאה לזכייניות הטלוויזיה לשדר בכל זאת את שני משחקיה של בארסה בחצי גמר ליגת האלופות, הנופלים על ערב יום השואה וערב יום הזיכרון. דז'ה ווה חזק שמחזיר אותנו לפעולה אחרת של מי שפעם הייתה "הקבוצה של המדינה", רק בשנה שעברה. דברו עם שמעון מזרחי, אולי הוא יעזור.
אבל תופעה חדשה החלה לה לאחרונה - "שנאת ברצלונה". לא משנה מי היריבה, לא משנה מה הבמה, העיקר ש"המגעילים האלה ייפלו". כמו כל דבר אחר - יוצאים מפרופורציות.
כי גם אם הפנדל השני מול מילאן היה בסימן שאלה גדול, זו ממש לא הסיבה היחידה בעטיה העפילה לחצי הגמר הצ'מפיונס. גם אני כדרך קבע נמנה על אוהבי האנדרדוג, אבל מכאן ועד איבה תהומית לקבוצה שמשחקת את הכדורגל היפה ביותר בעידן המודרני, המרחק הוא גדול ובעיקר מעצבן. שבו בספה, תשענו אחורה, פצחו גרעינים ותיהנו. מניצחון או הפסד, אבל תיהנו.
שלום לך כדורסל ישראלי, ולא להתראות
להיות עיתונאי שמסקר וכותב על ליגת הכדורסל, זהו מאבק פנימי ואינסופי בין היושרה לאהבה שלך. אתה יודע שאתה ניצב בפני גוויה שאפילו ריח הצחנה החריף שלה לא גורם לעניין אצל אלה ששכחו אותה, אבל קשה לך להיפרד. גדלת והתחנכת מול המשחק, ובכל משפט ומילה אתה נזהר לא להפיל את העץ על הענף שממילא כבר נשבר.
המאבק הזה הסתיים אצלי בתחילת השבוע. בני השרון/הרצליה גברה 80:84 על ברק נתניה, כששיתפה 6 שחקנים: קני לאוסון, ג'ייסון וויליאמס, טוויטי קרטר, לייסדריוס דאן, אייזק רוזפלט (מתאזרח) ועוד אחד, כנראה לא קשור, העונה לשם גיא לביא.
ארבעה זרים, מתאזרח וישראלי שקולע 6 נק'. בשביל מה? בשביל מי מתקיימת הליגה הזאת? בשביל האירועים היוקרתיים של אבנר קופל, או שמא בשביל זריקות השלוש של בין הרבעים של מיכל זוארץ?
הגיעה השעה והחובה להוריד את מכסת הזרים לשניים. פעם עוד היה כאן את התירוץ של הצלחות הקבוצות הישראליות באירופה, אבל הצלחות אין וגרוע מכך - אף אחת כבר לא רוצה להשתתף במפעלים הטרחניים. אין מספיק שחקנים ישראלים טובים? אחדו את ליגת העל והליגה הלאומית. אפילו אפשר לוותר על הרמה, רק תחזירו לי את האהבה.
רגע, ומה עם הבעיה הגדולה אשר נקראת מכבי ת"א? הליגה ממילא לא באמת מעניינת אותם, אז או שימשיכו לשחק באדריאטית וייתנו את דקות המשחק לסוללת הזרים, או שיאפשרו לעשות את המהלך היחיד שיכול להציל את הענף הזה. אם לא, אני מוכן לרדת על הברכיים ולהתחנן.
