אל תגרשו אותם אל מותם

בימים אלה, בהם חוגג בית ישראל את חג החירות, קהילת פליטי דרום סודן החיה בינינו ומונה כ-700 איש, רובם משפחות עם ילדים, שרויה בחרדה כבדה לנוכח האיום של משרד הפנים שיגורשו לדרום-סודן. האיום הזה לא הוסר גם לאחר שהוסכם להשהות את הגירוש לזמן מה.

הדרום-סודנים החלו להימלט ממצרים ב-2006, לאחר פשיטה של משטרת מצרים על מאהל מחאה של פליטים דרום סודנים, שבה עשרות נהרגו ומאות נכלאו. דרכם הייתה ארוכה ומסוכנת. חלקם נפלו בדרך קורבן לשוד, אונס ועינויים של מבריחי הגבול. אחרים מתו בצמא או נהרגו על-ידי חיילי הגבול של מצרים. המפגש עם חיילי צה"ל היה עבורם התגשמות החלום. לא היה זה כחלומם של היהודים על הארץ המובטחת, אלא חלום על עיר מקלט, שבה ימצאו סוף סוף הגנה לאחר שנמלטו מארצם מפני הג'יהאד שהכריז נשיא סודן, עומר אל-באשיר, על העמים האפריקנים הנוצרים בדרום. במלחמה זו, שנמשכה מאז שנות ה-80, נרצחו והורעבו 2 מיליון מבני עמם והמונים נוספים היו לפליטים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

איך למדתי לאהוב את ישראל / רומאו מונטיירו

לכחלון מפריע רק הצילום, לא העוני / שמוליק צ'יצ'ק

עוני וסכנת מלחמה. מדרום תל-אביב לדרום סודן?

ביולי 2011 זכתה דרום סודן בעצמאות, ופליטים רבים, גם מישראל, החלו שבים לארצם בהתרגשות ותקווה לעתיד טוב יותר. אולם בחלוף הזמן התברר כי המדינה הצעירה והענייה אינה מסוגלת להעניק ביטחון מינימלי לפליטים השבים אליה. בחודשים האחרונים חלה התדרדרות קשה ביחסים מול סודן, השכנה מצפון, שהחלה להפציץ אזורים שונים, וכעת עומד באוויר איום במלחמה כוללת. לכך מצטרפים סכסוכים פנימיים אלימים על רקע המחסור במזון והיעדר מנגנוני אכיפה ראויים.

בחודשים האחרונים נהרגו אלפים בהתקפות צבא הצפון ובלחימה במחוזות מסוכסכים, ויותר מ-150 אלף איש נמלטו מבתיהם והפכו לעקורים. את המדינה שוטף זרם פליטים בלתי פוסק, הכולל את הגלים הראשונים מתוך 700 אלף יוצאי דרום-סודן המגורשים מסודן, וכן פליטים מאזור הרי הנובה הסמוך לדרום סודן - קורבנות הטיהור האתני שמבצעת סודן הצפונית בימים אלה.

לסכסוך עם סודן יש השלכה קריטית נוספת, והיא איבוד מקור ההכנסה העיקרי של דרום סודן - הנפט. הנפט מופק, אך בהיעדר תשתיות, מועבר בצינורות אל השכנה סודן. הסכסוך על מיסוי הנפט הביא לכך שדרום סודן הפסיקה לפני כחודשיים את הפקת הנפט, משאב האחראי ל-98 אחוז מהכנסות המדינה. איבוד מקור הכנסה זה הביא להתדרדרות נוספת במצב ההומניטרי החמור ממילא. במדינה שורר כעת מחסור חריף במזון ובמי שתייה, וחלקים גדולים מהאוכלוסייה נמצאת בסכנת רעב.

המגורשים והנמלטים מוצאים עצמם במחנות פליטים באזורי הגבול, שאותם מתפעל האו"ם, מחנות המופגזים שוב ושוב על ידי כוחות האוויר של הצפון. האו"ם מתקשה לספק את צורכיהם של מאות האלפים במחנות, ובשבוע שעבר הכריז כי מאגר המים שבו תלויים חיי הפליטים, אוזל. אם אין די בכך, חיי כמחצית מבין 8 מיליון תושבי המדינה הוותיקים תלויים בסיוע הומניטרי שכן אין להם מקורות מזון אחרים. עונת הגשמים העומדת בפתח עלולה להביא לכך שאספקת המזון לא תגיע לפיותיהם של מיליונים, בגלל היעדר דרכי גישה לכפרים.

החלטת ממשלת ישראל על גירוש הפליטים יוצאי דרום סודן, שעדיין עומדת, בין שהתקבלה בהיסח הדעת ובין שבמודע, תגזור רעב ואף מוות על רבים מהמגורשים. גירוש אנשים למותם עומד בסתירה קיצונית לערכי תרבות בכלל ולערכים יהודיים בפרט. אנחנו היהודים למודי פליטות. ערב מלחמת העולם השנייה ביקשו יהודים מקלט, וסורבו, ואף הוחזרו לידי הנוגשים על ידי ממשלות תרבותיות. עלינו להתגייס כאיש אחד ולדרוש מראש הממשלה להכריז בפה מלא כי ישראל לא תשלח את הפליטים לדרום סודן כל עוד המצב שם לא ישתנה באופן משמעותי.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il