גורמי משפט: "הכשרת חוק עוקף בג"ץ - בעייתית"

"אם רוצים להכשיר חוק עוקף בג"ץ, היה ראוי לקבוע שכדי לממש זאת תידרש תמיכה של 70 חברי כנסת לפחות" – כך אמרו היום (א') גורמים משפטיים בכירים בעקבות החלטת שר המשפטים יעקב נאמן, לקדם הצעת חוק, שאמורה להסדיר לראשונה את יחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת לבית המשפט העליון. ההצעה תאפשר לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ ברוב של 65 ח"כים בלבד. ש הביטחון, אהוד ברק, הודיע כי יתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית.

לעיון בנוסח תזכיר החוק המלא - לחצו כאן

בסוף השבוע פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק בנוגע לחוק יסוד: החקיקה, המבקש לעגן את מערכת היחסים החוקתית. לפי התזכיר, הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל על ידי בית המשפט העליון, אם תעביר אותו מחדש בשלוש קריאות במליאת הכנסת ברוב מיוחד. על חברי הכנסת יהיה לציין בחוק זה במפורש כי הוא סותר חוק יסוד. לפי ההצעה, תוקפו של חוק כזה יהיה לחמש שנים בלבד, אולם הכנסת תוכל להאריך זאת שוב ושוב.

גורמים משפטיים בכירים אמרו ל-ynet כי ישנן מספר בעיות בהצעת החוק שמקדם השר נאמן. לדבריהם, ישנה בעיה ברוב שנדרש על-מנת להכשיר את "חוק עוקף בג"ץ". אחד הגורמים אמר כי "בדרך כלל הקואליציה והממשלה ימצאו 65 חברי כנסת כדי שיכשירו 'חוק עוקף בג"ץ'. היה ראוי וצריך לקבוע שעל-מנת להכשיר חוק כזה, יצטרכו תמיכה של 70 חברי כנסת לפחות. זו הייתה גם ההצעה של נאמן בתחילת העשור הקודם ולא מובן מדוע זה ירד ל-65".

הקרב על בג"ץ - דיווחים אחרונים ב-ynet:

הצעת חוק יסוד: 65 ח"כים יוכלו לעקוף את בג"ץ

תושבי מגרון: הממשלה שלחה, הכדור אצל נתניהו

המדינה לבג"ץ: חקירה פלילית על הבנייה בשילה

הגורמים מדגישים מחד כי יש מקום לחוקק חוק כזה, אך אומרים מאידך כי "הצעת החוק נותנת גושפנקא למה שיש כבר היום ומעגנת את זכותו של בג"ץ לשלול חוקים. הצעת החוק היא בעצם פשרה בין בית המשפט העליון לכנסת, כאשר ישנם אלו שיראו בהצעת החוק הפסד של הכנסת. מצד אחד, זכותו של בג"ץ לפסול חוקים תעוגן בכנסת ומצד שני אלו התומכים בעליון סבורים שרוב שיידרש לחוקק 'חוק עוקף בג"ץ' הוא רוב קטן מדי".

בית המשפט העליון(צילום: גיל יוחנן)

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן אמר כי אינו מבין מדוע צריך רוב של 65 ח"כים ולא מספיק רוב של 61. לדבריו, "ישנה בעיה עקרונית אם הכנסת תכבול עצמה ל-65 ח"כים. קשה להשיג היום רוב של 61 ובטח שיהיה קשה להשיג רוב של 65". פרופ' פרידמן הוסיף כי הצעת החוק "נותנת לגיטימציה לכוח של העליון לבטל חוקים של הכנסת וזה בסדר גמור בתנאי שהכנסת שומרת את הזכות לחוקק חוק שבית המשפט מבטל".

פרידמן ציין כי הוא מסתייג מאחד מסעיפי ההצעה, שקובע כי יש לשריין באופן אוטומטי את כל חוקי היסוד שנחקקו עד כה. לדבריו, "לא מתקבל על הדעת שבהוראה כוללנית אחת ישריינו את כל ההוראות שבחוקי היסוד למרות שבשעה שהן נחקקו בכנסת, הכנסת שקלה את העניין והחליטה לשריין הוראות בודדות בלבד ולכן אין מקום להעניק עליונות להוראות וחוקי יסוד שהכנסת במתכוון לא שריינה".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

נעצר חשוד בתקיפת הנער; "חושש כשהילד יוצא"

אסון בחג: בן 19 מירושלים טבע למוות בכנרת

אסתר פולארד בכתה אצל פרס: 'לא להיות אלמנה'

גם פרופ' אריאל בנדור טוען כי מדובר בהליך בעייתי. לדבריו, "כעיקרון, היה רצוי בשלב זה כבר להשלים את המפעל החוקתי ולא להוסיף טלאי על טלאי. הרוב של 65 ח"כים נראה לי קטן מדי, צריך רוב שיבוסס על הסכמה רחבה כנגד חוק יסוד. ברוב המקרים לקואליציה ישנם 65 חברי כנסת ולכן ראוי לדרוש רוב גדול יותר שיבטיח שחריגה זו מחוקי יסוד, גם אם היא זמנית, תיעשה בהסכמה רחבה ולא רק על דעתה של הקואליציה".

בנדור מדגיש כי אין לו הסתייגות עקרונית מגישה זו. גם הוא לא סבור שיש צורך להגביל את ביטול החוקים רק לעליון כפי שרוצה הצעת החוק. לדבריו, "הפנייה לעליון באופן ישיר ולא לבתי משפט אחרים צפויה לסרבל את הדיונים ולפגוע בסדר דין ובהליך התקין. ישנן מדינות רבות שבהן כל בית משפט יכול לפסול חוק".

"אפשר היה לחסוך את חילופי המהלומות"

כך או כך, יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין הודיע היום כי יקדם את יוזמת חוק יסוד חקיקה כבר בכנס הקיץ הקרוב. לדבריו, "חקיקת החוק היא כורח ודבר מחויב המציאות. הכנסת ובית המשפט העליון מצויים כבר עשרים שנים על מסלול התנגשות כרוני, כאשר הכנסת זולגת לתחומה של הרשות השופטת בתגובה לאקטיביזם שיפוטי. אילו היינו מחוקקים את החוק כבר אז, היינו חוסכים את חילופי המהלומות בין הכנסת ובית המשפט על רקע המהפכה החוקתית, שהקורבן היחיד שלהן הוא הדמוקרטיה הישראלית".

מליאת הכנסת. "מסלול התנגשות כרוני"(צילום: גיל יוחנן)

ריבלין הוסיף כי "עלינו להסכים היום באיחור של 20 שנה, על נוסחה שתגדיר היטב את גבולות הגזרה של כל רשות. זהו אינטרס הדדי של שתי הרשויות. בכוונתי לפגוש את נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס על מנת לדון עמו ביוזמה, כפי שנפגשתי עם הנשיאים הקודמים אהרן ברק ודורית ביניש, שכן חוק כה חשוב המסדיר את היחסים בין הרשויות צריך להתקבל בהבנה ושיתוף פעולה בין שתיהן. המחלוקת העיקרית נוגעת למספר חברי הכנסת הדרוש על מנת לחוקק מחדש חוק שבוטל, ולהערכתי הפתרון כבר מצוי בידינו".

"עוד יוזמה חשוכה מבית מדרשו של נתניהו"

באופוזיציה תקפו בחריפות את היוזמה שמקדם השר נאמן וטענו כי מדובר ב"עוד יוזמה חשוכה מבית מדרשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו". ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) החבר בוועדת החוקה אמר כי "דווקא בעת שאנו חוגגים את חג החירות, שר המשפטים מקדם חוק שיאפשר פגיעה קשה בחירויות הפרט בישראל".

עוד לדבריו, "לפי חוק נאמן, רוב קולות בכנסת יוכל לדרוס זכויות של אזרחים ומיעוטים ויכולת ההתערבות של בג"ץ תנוטרל בפועל. החוק בולם כל אפשרות ריאלית לכינונה של חוקה בישראל שתעגן את זכויות הפרט ואת אופייה היהודי- דמוקרטי של המדינה".

גם במפלגת העבודה התקוממו נגד היוזמה. יו"ר המפלגה שלי יחימוביץ אמרה כי "במקום להנהיג סוף סוף חוק יסוד זכויות חברתיות אשר יכול היה ללכד סביבו קבוצות רבות ליצירת חברה צודקת יותר, בוחר השר נאמן להביא הצעת חוק שנועדה לסלול את הדרך לחקיקות פרועות ולא אחראיות ולהגביר ריב, מדון ומחלוקת".

יו"ר סיעת העבודה בכנסת, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג הצטרף לביקורת ואמר כי "מדובר בהצעה המהווה סכנה גדולה לזכויות האדם והאזרח בישראל מכיוון שהסמכות לבטל פסיקת בג"ץ מוקנית בידי קואליציה קטנה וקיצונית". הרצוג הוסיף כי היוזמה הזאת שמצטרפת לאחרות חושפת "את פניה המכוערות של ממשלה ימנית מתנשאת שמתעלמת מפלורליזם בחברה".

יו"ר סיעת מרצ ח"כ זהבה גלאון דרשה לכנס דיון חירום מיוחד במליאת הכנסת, עוד בתקופת הפגרה ולפני חזרתה של הכנסת לפעילות סדירה. ח"כ יואל חסון (קדימה) אמר בתגובה כי "מדובר בעוד גחמה אנטי-דמוקרטית של ממשלה שעוינת לשלטון החוק. סגנון כיפופי הידיים שמובילה ממשלת נתניהו בלתי מתקבל על הדעת".