משפחה אלימה: איך להרחיק את בן הזוג מהבית?

אלימות היא מפלצת מכוערת. לעתים היא שוכנת במחשכים, מתחת לפני השטח, ורק התוקף והקורבן מודעים בכלל לקיומה. רותי (שם בדוי) סבלה במשך 20 שנה מנחת זרועו של בעלה. איש מבחוץ לא חשד בכך, אפילו לא שני ילדיהם.

עוד בנושא:

הבעל אכל במרפסת, האשה דרשה צו הרחקה

שימוש לרעה בצו הגנה - פגיעה בנשים  

לעיתים אלימות רוחנית קשה יותר מאלימות פיזית

גם סמס מאיים לאשה נחשב לאלימות

בעלה של רותי הוא דמות מוכרת בתקשורת, אדם רהוט וכריזמאטי, בעל תארים אקדמיים וחביב על כל מכריו. לאחר שהילדים בגרו ועזבו את הבית, אירועי האלימות הפכו קיצוניים יותר, עד כדי שבירת אפה וצלעותיה. לבסוף הבינה רותי כי אם לא תעשה מעשה, היא עלולה לאבד את חייה.

שאלות רבות עולות נוכח המקרה של רותי, למשל: איך אפשר להוציא או לסלק את בן/בת הזוג מהבית, האם רק במקרים של אלימות ממש? ומה עושים במקרים של הצקה והטרדה שאינם עולים כדי אלימות? האם התעללות נפשית מהווה עילה מוצדקת לסילוק בן/בת הזוג מהבית, ומה אם בן הזוג לא עשה לנו דבר, והוא פשוט "לא בא לנו טוב"?

בכול המקרים הללו אפשר לקבל צו בית משפט המרחיק את בן-הזוג מהבית, ולהלן נפרט וניתן דוגמאות. בשלב הראשון יש לפנות לעזרת המשטרה. אמנם המשטרה יכולה להעניק רק "עזרה ראשונה", בדמות הרחקה לימים אחדים, אך די בכך כדי לאפשר למותקף לשכור עו"ד, לפנות לבית המשפט ולקבל צו לזמן ממושך יותר.

צו הגנה

ההליך המשפטי הנפוץ ביותר הוא צו הגנה. זהו הליך מהיר מאד, שנועד להעניק תגובה על אירוע אלים שהתרחש בעת האחרונה. ניתן לקבל צו בו ביום בו ארע המקרה, כאשר גם בימי שבת יש שופט תורן וניתן לגשת אליו הביתה. ההליך פטור מאגרה, ואפשר לפנות לאיזו ערכאה שרוצים – בית משפט שלום, בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה, ולקבל צו במעמד צד אחד, כלומר לפני ששומעים את הנתבע בכלל.

צו הגנה, שניתן לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן להוציא נגד בן-זוג אלים, בת-זוג אלימה, וכל קרוב משפחה אלים אחר. היו אפילו מקרים בהם הורים נאלצו לפנות לבית המשפט כדי להוציא מהבית את ילדם הקטין או הבגיר, כיון שזה התנהג באלימות כלפיהם.

כשרוצים להרחיק גבר מן הבית, אפשר גם לתבוע צו מניעה במסגרת תביעת מזונות, כי הבעל חייב לאשתו ולילדיו לא רק מזונות ומדור כחיוב כספי, אלא גם מדור שקט ושליו. בצו ההגנה, מוסמך בית המשפט להרחיק אדם מביתו כל פעם לשלושה חודשים, ולכל היותר למשך שנה במצטבר. אם קרה אירוע אלים נוסף, המניין מתחיל מחדש. גם אם מדובר בבעלים היחיד של הבית - אם ינהג באלימות כלפי דייריו, הוא ימצא עצמו בחוץ.

אפשר להרחיק קרוב משפחה שמתעלל בנו נפשית, מבלי לגלוש לאלימות פיזית. החוק למניעת אלימות במשפחה נועד למקרים של אלימות, כליאה, עבירות מין או התעללות נפשית מתמשכת. כשהטענה היא להתעללות נפשית, לא ניתן לקבל צו במעמד צד אחד, אלא רק אחרי שהתקיים דיון במעמד שני הצדדים ושמעו גם את האדם המואשם באלימות.

הבעל יחזור הביתה רק אחרי תשע בערב

ניתן להרחיק מן הבית גם את מי שמפריע לנו לנהל חיים סבירים ותקינים - למשל מנתק את החשמל, מלכלך את הבית בכוונה, מחביא את המכונית, מקים רעש בלילה. על פי רוב, השמעת צעקות והפרחת קללות בלבד אינן מהוות טעם מספיק להרחקה.

כיון שהרחקת אדם מביתו וממשפחתו הינה צעד דרסטי ביותר, יש שופטים שיסתפקו בפיתרון חמור פחות. ישנם תקדימים של צווי הגנה יצירתיים להפליא, למשל: פסק דין שקבע כי הבעל יחזור הביתה רק לאחר השעה 21:30, ישתמש רק בחדר השירותים של הילדים, לא יכנס לחדר השינה של האשה, יקבל לשימושו מדף אחד במקרר, ולא יעשה כביסה כשהאשה בבית.

במקרה אחר בית המשפט הוציא את שני ההורים מהבית וקבע שישהו בו לסירוגין, שבוע-שבוע, כי שניהם אלימים באותה המידה. נפסק כי כל הורה יטפל בילדים המשותפים שנותרו לגור בבית, בשבוע בו הוא נמצא בבית. כך ניתנו נגד בני-זוג צווים האוסרים על עישון בתוך הבית, על נטילת סמים בבית, על ניתוק החשמל והמים, על החזקת בעל חיים בניגוד לרצון בן-הזוג, ועל אירוח קרובי משפחה שמצויים בסכסוך עם בן-הזוג.

החוק למניעת הטרדה מאיימת

למקרים אחרים של הצקה והטרדה - כגון לצלצל או לסמס או לשלוח מיילים עשרות פעמים ביום, לעקוב אחרינו ממקום למקום, לצלם או להקליט אותנו - לכל אלה נועד החוק למניעת הטרדה מאיימת, שמאפשר לאסור התנהגות כזו. החוק הזה חל לא רק על קרובי משפחה, אלא גם על חברים או זרים.

ומה אם בן הזוג לא עשה לנו דבר וחצי דבר, והוא פשוט "לא בא לנו טוב"? ובכן, אם הדירה שייכת רק לנו, אנו רשאים להוציא ממנה כל אחד, גם ללא כל סיבה, גם אם הוא נשוי לנו, ועד היום הרשינו לו לגור בה. לתביעה כזו קוראים "סילוק יד". ניתן גם לתבוע "דמי שימוש ראויים" עבור הזמן שהנתבע נשאר בדירה אחרי שנדרש לעזוב אותה. דמי שימוש ראויים פירושם - כספי השכירות המקובלים עבור דירה בסדר גודל כזה.

תביעה כזו משמשת גם להוצאת המאהבים של בן הזוג מהבית המשותף, אם הוא מתגורר בו בלעדינו, ומביא אותם ללון או לגור שם. כך אפשר למנוע פגיעה נפשית בילדים, עקב חשיפתם לבני זוג מתחלפים של אחד מהוריהם.

הקלות היחסית בה ניתן לקבל צווי מניעה מביאה לכך שלעתים מוגשות תביעות ותלונות שקריות, במטרה להשיג הישגים טקטיים במאבק הגירושין. החוק מתייחס בחומרה למי שממציא עלילות שווא, בדבר אלימות שלא הייתה ולא נבראה.

לפי החוק ניתן לקבל הוצאות משפט ופיצוי כספי במקרה שניתן צו הרחקה על סמך טענות שקריות. ישנו תקדים בו אשה נשפטה למאסר בפועל משום שהגישה תלונות שווא נגד בעלה, למרות שהיא אם המטפלת ב-6 ילדים! פסקו לה 20 חודשי מאסר, מהם 8 לריצוי בפועל. חשוב לזכור כי צו מניעה תמיד מוגבל בזמן, ובצידו יש לשאוף לפיתרון של קבע, למשל - הפרדת המגורים ע"י תביעה לפירוק שיתוף ומכירת הבית. 

לכל הכתבות, הסקרים והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

הכותבת עוסקת בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה