החזית החדשה נגד איגוד השחייה
תשעה אנשים, מאמני נבחרות, אלופי ושיאני ישראל לשעבר, החליטו לא לשתוק יותר וקוראים להחלפתו של היו"ר: "השחייה הישראלית בנסיגה עצומה ונעם צבי מתעסק בפוליטיקה"
עוד ב-ynet ספורט:
- קומפאני מן: הכירו את המנהיג של מנצ'סטר סיטי
- מכבי פ"ת: פרדה לא יוכל לשחק בגביע, מגמאדוב עשוי לחזור
- הפועל ירושלים: עידן טל הושעה עד סוף העונה
אז עכשיו אתם בטח שואלים מה עבר עליהם בשנים שחלפו, ומה פתאום נזכרנו בהם? למרות שמדובר בדורות שונים של אלופים, מה שמאחד אותם היום זו תחושת הסלידה מהתנהלותם של איגוד השחייה ושל העומד בראשו, נעם צבי. הם אפילו הקימו פורום שמתכנס בקביעות ומגבש דרכי פעולה. הצטרפו אליהם נח רם, דוד סיבור ובוקי צ'יש, מוותיקי ובכירי מאמני השחייה בישראל - וכולם ביחד החליטו: אנחנו לא שותקים יותר. מחאת שוחרי השחייה.
עד היום הם הקפידו להישאר מאחורי הקלעים, כדי שבאיגוד לא יאשימו אותם באינטרס פוליטי או בניסיון להשיג ג'ובים. לא תודה, כולם מסודרים בחיים. כמי שהשחייה עבורם היא דרך חיים, יש להם טענות קשות נגד שיטות הניהול של האיגוד, שמתיימר להציג תמונה ורודה, למרות שלטענתם הענף נמצא בשפל עמוק.
"האיגוד פועל ממניעים לא ענייניים ובכך פוגע בענף השחייה כולו," מסביר עדי פרג. "מי שהתאמן אי פעם ברמות האלו ומבין את ההקרבה הפיזית והנפשית הנדרשת, לא יכול לעבור בשתיקה על התנהגויות כאלו."
"מתוך היותנו חלק מהקרביים של השחייה הישראלית, כואב לנו מה שקורה," אומר גרשון שפע. "אין לי ספק שתגובת האיגוד לטענותינו תהיה שאנחנו מונָ עים מאינטרסים. אנחנו ממש לא."
דוד "סוכו" סיבור, שפעיל בענף כמעט מקום המדינה: "יש פה קבוצה מגובשת, כולם מבכירי השחייה, וזה מראה משהו. כל הקבוצה הזאת לא מקובלת על אדם
אחד, נעם צבי, שמשלח חיצי שנאה לכל אחד שמביע התנגדות למעשיו, וזה גורם נזק עצום לשחייה."
נקודת השבר שחיברה אותם לחזית אחת הייתה פרשת נמרוד שפירא בר-אור, השחיין המהיר בארץ, שהאיגוד מנע את השתתפותו באליפות אירופה ב.2010- שפירא משתייך לאגודת "ירושלים רבתי," אופוזיציה לוחמת ליו"ר האיגוד, שהגיע מהיריבה המושבעת הפועל ירושלים. ועדת בדיקה בראשות השופטת בדימוס ציפורה ברון, שהוקמה ע"י שרת הספורט לימור לבנת, מצאה שהאיגוד אכן התנכל לשפירא ומתחה ביקורת נוקבת על היו"ר. המלצות הוועדה לא יושמו במלואן, למרות הבטחה מפורשת של לבנת. בינתיים, האיגוד גם הגיש עתירה לבג"צ נגד הוועדה.
דב ניסמן: "הוועדה מצאה חד משמעית התנהלות לקויה מצד האיגוד ביחס לנמרוד. באחריות השרה לדאוג שהאיגוד יישם את ההמלצות. כולל, אם יש צורך, החלפתו של היו"ר נעם צבי."
פרג: "אנחנו פה לא בשביל לייצג את נמרוד, אלא לדבר על עקרונות. הוועדה קבעה שהיו"ר פועל בניגוד אינטרסים שנובעים מריבוי כובעים, עד כדי כך שזה
פוגע בשחייה."
צ'יש: "כמי שהעיד בפני ועדת ברון, אני נדהם מהמצב. אין עשייה מצד מינהל הספורט, והאיגוד אף תוקף במלים בוטות ומעליבות את חברי הוועדה ואפילו את השופטת שעמדה בראשה."
פרג: "נפגשנו לפני מספר חודשים עם ראש מינהל הספורט ד"ר אורי שפר, שהוא בעצם עושה דברה של השרה ולא פעל ליישום המסקנות. יו"ר האיגוד, שעליו נאמר שהוא מזיק לשחייה, ממשיך בתפקידו. ניסינו לפנות גם ללבנת ונכנסנו לתהליך של חד-גדיא. אנחנו פונים לשרה, היא מפנה אותנו לשפר, שמפנה אותנו ליו"ר האיגוד. שפר אמר לנו שכדי ליישם את מסקנות הוועדה, צריך לעשות את זה בשיתוף פעולה עם נעם צבי. אבל לפי הוועדה צבי הוא הבעיה, לא הפתרון"!
אברהם מלמד: "מכיוון שהפירוש של הדברים יוצג כאינטרס שלנו להכתים אנשים, אנחנו לא צריכים ליפול לבור שלהם. זה הנשק של אלה שאנחנו מתלוננים עליהם, וכך הם פועלים."
פרופ' יונה תדיר: "לפני כחמש שנים, באליפות ישראל, ישבתי לצד ידיד נעורים, מראשי הוועד האולימפי כיום. הוא הכיר לי את נמרוד שפירא ואמר 'זו אחת ההבטחות הגדולות של השחייה הישראלית. יש לו רק בעיה אחת - הוא שייך לאגודה הלא נכונה.' אמר ולא הוסיף. השנים שלאחר מכן הבהירו במה מדובר. משהתחלתי לעקוב, הבנתי שמדובר במחלה ממארת שאם לא תטופל כירורגית, תהרוג את הגוף כולו."
שפע: "האיגוד פועל רבות לטובת השחייה הישראלית. יש פעילים, שופטים, קידום בטכנולוגיה. המעטפת מאוד יפה, אבל הרבה ממנה היא משום העדפה להפועל ירושלים, האגודה החזקה כבר הרבה שנים. ב,2007- למשל, הם החזירו במיוחד מארגנטינה את שחיין המים הפתוחים דניאל קציר, באמצע מחנה אימון לקראת האולימפיאדה, רק כדי שישתתף באליפות ישראל. הוא טס 20 שעות, נכשל פה טוטאל, וחזר תשוש לארגנטינה. העיקר שהביא נקודות להפועל ירושלים."
פרג: "הייתי אז יו"ר ועדת המים הפתוחים באיגוד והתרעתי בפני היו"ר. חלפה חצי שנה, והסיפור עם קציר חזר על עצמו. כשראיתי שאין משמעות להמלצותיי, התפטרתי. ואין לי שום אינטרס. אני כבר לא מאמן."
רם: "נעם משנה את תקנון האיגוד לפי צרכיו. למשל, אחרי שמכבי קריית-אונו זכתה בתואר האגודתי, נעם הכניס לתקנון סעיף ששינה את שיטת הניקוד, כך שתוצאות השחיינים שבאו מארה"ב ייחשבו פחות. הוא גם גייס את טובי השחיינים, ממיקי חליקה ועד גל נבו, לשחות בשם הפועל ירושלים, כשלמעשה הם התאמנו בפנימייה בווינגייט על חשבון האיגוד. את הנקודות שצברו, ושמשמעותן עוד כסף, קיבלה הפועל ירושלים. גם עכשיו, כמעט מחצית משחייני הפנימייה משתייכים להפועל ירושלים."
מלמד: "מה שכואב לי, זה שהאנשים שצריכים לנהל ולקדם את השחייה, פועלים בדיוק להפך. איפה שאפשר לעזור מפריעים ואיפה שניתן להפריע, מפריעים עוד יותר."
תדיר: "שחייה ואתלטיקה הן שני הענפים המרכזיים באולימפיאדה. מזג האוויר מגביל את האפשרות להפוך את ישראל למעצמת אתלטיקה, לעומת השחייה, שאין מתאים ממנה להיות ספורט לאומי וייצוגי מהמעלה הראשונה. הגשנו מסמך עקרונות להגשמת המטרה הזו, אולם ראשי הספורט לא התייחסו. מדינות קטנות כמו הולנד והונגריה הן מעצמות שחייה שזוכות קבוע במדליות אולימפיות."
פרג: "באיגוד יש גם אנשים טובים שיכולים להביא את השחייה לרמה גבוהה, אבל הם לא יכולים להשפיע."
ניר שמיר: "כואב לי שהעניינים המקצועיים נקבעים לפי אינטרסים אישיים והשתייכות אגודתית. המצב הולך ומחמיר, בעיקר בגלל הדמות הדומיננטית והאגרסיבית העומדת בראש האיגוד. סילוקו של נעם מתפקידו יביא, לכל הפחות, לרענון מבורך בשחייה הישראלית, ובמקרה הטוב, לשינוי חיובי בדפוסי ההתנהגות וההתנהלות של האיגוד."
באתר איגוד השחייה אפשר למצוא מדי פעם טפיחה עצמית על השכם, לעתים ברמות מביכות. הישגים של שחיינים מאגודות המזוהות עם היו"ר זוכים להאדרה, שלא לדבר על דיווחים על הצלחותיו המזהירות של האיגוד עצמו. באגודות מהאופוזיציה מכנים זאת "האתר של המנהיג הדגול." לתופעה תורמים גם עיתונאי-חצר. מי שמעז לבקר, מקבל יחס בהתאם. כך למשל ניסה יו"ר האיגוד למנוע מצ'יש, שמזוהה כאופוזיציונר, לשמש כפרשן ערוץ 1 באליפות העולם האחרונה בבייג'ינג.
האיגוד מציג תמונה מעוותת בצורה בלתי רגילה לגבי הרמה
שפע: "העובדה היא שהשחייה, חרף מה שנכתב עליה בעיתונים ובאתר האיגוד, אינה מתקדמת כפי שהם מציגים." תדיר: "האיגוד מייצר את הרושם כאילו אנחנו מתקדמים בהשוואה לעולם, אולם המציאות הפוכה." סיבור: "אין מדינה באירופה שבה לא מתקיים מכרז למאמן נבחרת כל ארבע שנים. אצלנו קאופמן מינוי לכל החיים." שפע: "חלק מהעניין הזה הוא באמת בשותפות הכל-כך צמודה בין המאמן הלאומי ליו"ר האיגוד. זאת כבר השנה ה20- שלו בנבחרת. וזו בעיה."
פרג: "בוועדה המקצועית של האיגוד יש רוב של אנשים לא מקצועיים, שאינם מאמנים. אנשים שמעולם לא עמדו עם סטופר ביד ולא הדריכו שחיין איך להכניס את היד למים." צ'יש: "האיגוד מציג תמונה מעוותת בצורה בלתי רגילה לגבי הרמה. בכל פעם שיש איזו אליפות, האיגוד מפרסם שזו 'האליפות הטובה והמוצלחת ביותר.' מי יילך לבדוק מה מצבנו ביחס ל– 2001/02- כשאורבך, חליקה, יואב גת וברוק שחו?
"בארבע השנים האחרונות יצא שחיין אולימפי אחד, יעקב טומרקין. אולי ייכנס גם יהונתן קופלב. בשתי האליפויות האחרונות היו כ260- ילדים. בשחייה, כדי להראות התקדמות, צריך לשבור שיאים בגילאים הצעירים. מתוך 260 משחים נשברו שישה שיאי גילאים בלבד, ורק בקבוצות הגיל הבוגרות."
פרג: "בעבר נשברו 40-30 שיאים בכל אליפות." צ'יש: "במדינות אחרות שוברים היום גם שיאים לאומיים ושיאי נוער למכביר. באליפות ישראל האחרונה לגילאי 14 -10 לא נשבר אפילו שיא אחד. הבעיה היא שהאיגוד מעולם לא ערך סימפוזיון פתוח, שבו גם האנשים שיושבים פה יוכלו להביע דעה. אין לשחייה שום דרך. היא מתגלגלת."
סיבור: "גרשון ואני נסענו ב1978- כמאמנים לאליפות העולם בברלין, עם ניר שמיר, רון קרמן, אמיר גניאל וזוהר וייס. בשליחים סיימנו עם שיא ישראלי במקום ה.13- מישהו הצהיר שזה מכובד? ירון אילתי סיים במקום ה17- באליפות עולם ב1982- באקוודור. מישהו התייחס לזה כהישג? היום, גם על מקום 20 הם מצהירים שזה הישג. יש פה דיסאינפורמציה מגמתית ברורה. לפני 15 שנה היו לנו אליפויות חורף עם 64 שיאי גילאים. היום זה לא קיים."
ניסמן: "אני מאוד מאוכזב שהפוליטיקה עדיין משחקת תפקיד מרכזי. השחייה תתקדם רק אם נאפשר לכל השחיינים והמאמנים להתמקד באימונים ובתחרויות, במקום במאבקים פוליטיים." מלמד: "ברור מי מוכן לפתוח דיונים ומי רוצה לסגור אותם ולהתחבא מאחורי סיסמאות. פעם היינו מכניסים להולנד כזה שטוז, שהם לא ידעו מה נפל להם על הראש. אותו דבר עם יוון, שווייץ, בלגיה, דנמרק ועוד. ניצחנו, ולא רק אני, שחיינים איטלקים, ותסתכל איפה הם היום ואיפה אנחנו. העובדה שכל המדינות שהזכרתי, כולל קוסטה ריקה ואפילו קניה, מביאות מדליות, מעידה על כך."
רם: "באיגוד מבלבלים לנו את המוח כל הזמן על 'פריצות דרך.' לפי טבלות השיאים אנחנו בנסיגה עצומה מול העולם." סיבור: "הדבר החמור ביותר הוא הרכב האגודות הפעילות בארץ. בעבר השחייה הייתה בנויה חזק על הקיבוצים. בוקי התאמן בכפר המכבי, מלמד יצא מגוש זבולון, היום אין שם אף שחיין. אין מסורת, כי אגודות כמו שער הנגב, בני-שמעון, שובל ובית קמה לא קיימות בכלל. גם לא בית-שאן, שהייתה פעם מרכז שחייה איכותית. השחייה מתרכזת באזור המרכז, בהפועל ירושלים, בעיקר בגלל הפנימייה שעולה הרבה כסף למשלם המסים. בכסף הזה אפשר היה לחזק את האגודות. הפנימייה לוקחת שחיינים מאגודות קטנות והורסת שם את כל ההתפתחות. זה מונע גילוי כישרונות."
צ'יש: "בואו נדבר על השחייה הנשית. ארבע שנים נשארנו עם שחיינית אחת, עמית עברי. ואגב, היא לא התפתחה בפנימייה. האיגוד חייב לקבוע מדיניות ולתת כלים כדי לפתח את השחייה הנשית."
השחיין הכי טוב לא יוצא לאליפות אירופה
ומה הלאה? בחודש הבא תיערך בדברצן, הונגריה, אליפות אירופה. באיגוד החליטו לא לשלוח למשחה השליחים 100x4 מעורב את ג'ואן קופטי. הוא לא קבע את הקריטריון האישי, אבל הוא עדיין שחיין ה100- חזה המהיר בארץ. מי שכן ייסעו הם שני שחיינים שהשיגו את הקריטריון ב50- מ,' משחה לא אולימפי. קופטי, חשוב לציין, שייך לאגודה "הלא נכונה," ירושלים רבתי.
צ'יש: 100" חזה זה מקצוע אולימפי, שבו אולי נצליח להרים קבוצת שליחים עם סיכוי סביר להגיע לאולימפיאדה - ושחיין החזה הטוב ביותר לא יהיה שם. למה שלא ישלחו גם אותו, ומי שיקבע את התוצאה הטובה ביותר במוקדמות, ייצג אותנו בשליחים."? סיבור: 15" שחיינים ייצאו לדברצן, רובם מצטיינים במקצים לא אולימפיים של 50 מטר."
צ'יש: "לפני כחודש וחצי נמרוד שפירא מירושלים רבתי נסע לתחרות חשובה בלונדון. אמרו למאמן שלו, מנו מאי, שאם לא ישעה עצמו מהנהלת האיגוד, לא ייתנו לו להצטרף לנסיעה. הריב הפוליטי שיש להם עם המאמן, גובר על צורך הספורטאי. בסידני ובאתונה, המאמן של ורד בורוכובסקי, ולדימיר סופר, הצטרף אליה למרות שהיה חבר הנהלת האיגוד. איש באיגוד לא צייץ אז. כשזה בא ממאמן שנחשב לאופוזיציה, עושים פרינציפים על גבו של השחיין."
רם: "צבי גם כיהן במקביל בוועדת הספורט של עיריית ירושלים, שמתקצבת את האגודות. התלוננתי אצל מבקרת העירייה, ובעקבות פנייתי הוא אכן נאלץ לפרוש מהעירייה. בספורט הישראלי אין מי שימנע ניגודי עניינים כאלה. ועדה שמינתה השרה ושבראשה עמדה שופטת בדימוס כתבה דו"ח, והיו"ר ממשיך לעשות באיגוד כבתוך שלו. זאת שערוריה".
האיגוד: השחייה ממשיכה להתקדם ולקנות לה שם טוב"
תגובת איגוד השחייה: "אותן טענות ממוחזרות ומנגד אותה שחייה ישראלית על שלושת ענפיה האולימפיים שממשיכה להתקדם, להשתפר ולקנות לה שם טוב בעולם. שבוע בדיוק חלף מהתחרות הרשמית הראשונה בהיסטוריה של איגוד השחייה העולמי שנערכה בישראל, במים פתוחים, בהשתתפות 26 מדינות מכל רחבי העולם ומחמאות גדולות ממשיכות להגיע מבכירי הפינ"א. יש כאלה שהצלחה דוגמת זו מפריעה להם."
"בנוגע לטענות על הישגי השחיינים נציין כי בשנה האחרונה הגיעו עשרה שחיינים שלנו לגמר אליפות אירופה לנוער ונכנסו לסגל המיוחד של היחידה לספורט הישגי. כשליש מכלל ספורטאי סגל הספורט ההישגי לנוער הם מאיגוד השחייה וזוהי ללא ספק הצלחה מרשימה ביותר וחסרת תקדים לשחייה ולענף ספורט כלשהו. גם הגיל הצעיר יותר חגג עם גביע מדהים של המקום השלישי במשחקי הים התיכון. מישהו אמר שהנוער שלנו אינו מצליח או שאינו שומר על הרמה העולמית?
לאולימפיאדה הקרובה קבעו כבר חמישה ספורטאים של איגוד השחייה את הקריטריון הישראלי כאשר שחיינים נוספים ינסו להצטרף בחודשיים הקרובים. איגוד השחייה מעריך שיהיה האיגוד השני או השלישי בגודלו מכלל ענפי הספורט שייצגו את ישראל בלונדון ."2012
"מי שרוצה חוות דעת אובייקטיבית על מצב השחייה הישראלית או אפילו על תפקוד יו"ר האיגוד יפנה למנהל היחידה לספורט הישגי ולא לשחייני עבר, חלקם מזמן ירדו מהארץ, ולא ברור מה להם ולשחייה הישראלית היום. איגוד השחייה קורא לעיתון לקבל התייחסות אובייקטיבית של מר גילי לוסטיג מנהל היחידה לספורט הישגי כדי שהקוראים יוכלו לקבל תמונת אמת."
תגובת משרד הספורט: "אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לדו"ח של הוועדה המייעצת בראשות השופטת בדימוס ציפורה ברון, שהוקמה על ידו כדי לבחון את הנעשה באיגוד השחייה. המשרד רואה בחומרה רבה את השתלחותו הבוטה וחסרת הרסן של יו"ר איגוד נעם צבי כלפי יו"ר הוועדה השופטת בדימוס ברון ושאר הוועדה. הדבר חמור בייחוד לאור העובדה שיו"ר האיגוד נתן הסכמתו להקמת הוועדה ולבחירת חבריה, היה שותף מלא בעבודתה, ואף הציג בפניה באריכות את טיעוניו. לא יעלה על הדעת שיו"ר האיגוד יתנער מההמלצות וישתלח בצורה גסה בנוגעים בדבר רק בגלל שהוא והאיגוד בראשותו נמצאו על ידי הוועדה אחראים למחדלים הקשורים בניהול הענף."
באשר לטענות כלפי משרד הספורט: "מהרגע שבו איגוד השחייה עתר לבג"צ נגד המלצות הוועדה, משרד הספורט מחויב להמתין להחלטת בית המשפט העליון בטרם ינקוט בצעדים נוספים. יודגש כי איגודי הספורט כפופים לאיגודים הבינלאומיים, ומשרד הספורט מוגבל במעורבותו בכל הקשור להתנהלותם הפנימית. יש לזכור כי ועדת ברון הוגדרה מראש כוועדה מייעצת, שאין בסמכותו של משרד הספורט לכפות על האיגוד את המלצותיה. לכן, המשרד גיבש לאחרונה קוד אתי מחייב לכל איגודי והתאחדויות הספורט בישראל שנועד לתת מענה לחלק מהרעות החולות שעליהן הצביעה ועדת ברון באיגוד השחייה. קיומו של הקוד האתי יהווה תנאי סף לקבלת תמיכה מהמדינה החל מתאריך ינואר ."2013
הכירו: החזית החדשה נגד איגוד השחייה
עדי פרג (54) השתתף באולימפיאדת מונטריאול ,1976 שיאן ישראל לשעבר במשחי הפרפר ומשחי החתירה הארוכים. עורך דין, סא"ל במיל' וטייס קרב לשעבר.
דב ניסמן (57) בשנות ה-70 החזיק בשיאי ישראל במשחי גב ומעורב אישי. השתתף באולימפיאדת מונטריאול .1976 בעל חברה לציוד משרדי בקליבלנד.
ניר שמיר (51) לשעבר אלוף ושיאן ישראל במשחי 100 ו-200 חופשי, השתתף בשלוש אליפויות עולם ונכלל בנבחרת ישראל (שלא נסעה) לאולימפיאדת מוסקבה. מהנדס מחשבים בניו ג'רזי.
נח רם (71) מאמן שחייה ב-50 השנים האחרונות, אימן את נבחרת ישראל בשנים 1973-,1991 כולל שתי אליפויות עולם ושתי אולימפיאדות. בתשע השנים האחרונות הוביל את נבחרת הנכים להישגים חסרי תקדים.
אברהם מלמד (68) השתתף באולימפיאדות טוקיו 1964 ומקסיקו ,1968 שם סיים במקום התשיעי בעל שתי מדליות כסף ממשחקי אסיה. שחיין פעיל ומאמן במסגרת המאסטרס. בעל חברת מחשבים בניו יורק.
ד"ר בוקי צ'יש (63) מאמן ופרשן שחייה, בעל דוקטורט במינהל ספורט, שחיין נבחרת ישראל בשנות ה-60.
דוד סיבור (77). מאמן נבחרות ישראל בשנות ה-70, גידל דורות של אלופים ושיאנים, שימש כמזכ"ל איגוד השחייה בשנים 1996-1998.
גרשון שפע (69) מאמן ותיק ושחיין בנבחרת ישראל לאולימפיאדות רומא ,1960 טוקיו 1964 ומקסיקו 1968.
פרופ' יונה תדיר (68) מחזיק בשיאי ישראל בפרפר וחתירה בקבוצת הגיל 65-.69 שותף לרבעיית השליחים הישראלית המחזיקה בשיא האירופי למאסטרס ב-50x4 מעורב. פרופ' לגינקולוגיה באוניברסיטת ת"א.
לפנייה לכתב/ת 
