שמע ישראל: DJ וויני פוץ כבשה את אזרבייג'ן
הדי ג'ייאית הישראלית וויני פוץ לא ציפתה לקבלת פנים כמו זו שחיכתה לה בבאקו שבאזרבייג'ן. ברמנים עם דגלי ישראל, קריאות "שמע ישראל" וחיבוק חם גרמו לה להבין שלאיזבו, נציגתנו לאירוויזיון, אין מה לחשוש מהמדינה הגובלת באיראן
להקת איזבו, שתייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בעוד קצת יותר מחודש, יכולה להיות רגועה. למרות המתיחות במקום שדווחה לאחרונה רבות בתקשורת, הדי ג'ייאית הישראלית וויני פוץ (ענבר רוסו) עשתה עבורם סיבוב הכנה מפתיע ומיוחד בבירה באקו בשבוע שעבר.
"מארגני המסיבה פנו אליי בפייסבוק באמצעות בחור ישראלי שעובד איתם. מדובר במועדון בשם Club Hezz, אחד משלושה מועדונים גדולים בלבד שפועלים בבאקו. לקראת האירוויזיון הם רצו ליצור עניין במדינה ובעיר, אמרו לי ששמעו עלי מכמה אנשים והזמינו אותי לנגן שם".
חששת לפני?
"ברור. לא ידעתי כלום על המקום הזה ודמיינתי כבשים ברחובות. גם שומעים על אזרבייג'ן בחדשות לא מעט והמדינה המוסלמית הזאת נמצאת מטר מאיראן, כך שבהחלט היה חשש. אבל מה שגילינו שם היה מטורף. הם מאוד רוצים ומשתדלים. גם אם יש כבשים, הם מסתירים אותן. באקו מרשימה מאוד, לי זה היה נראה משהו בין ירושלים לאירופה. אתה גם רואה מדינה שמתכוננת לאירוע גדול ונמצאת בבנייה כל הזמן. ולמרות זאת, גלעד גולדשטיין המנהל שלי ואני היינו בטוחים שעוד נמצא את עצמנו בפרק של 'חטופים'".
ואז הגעת למסיבה.
"ולא האמנתי למה שראיתי. כל האירוע הזה היה בסימן ישראל, למרות שהקהל לא היה ישראלי ברובו. הברמנים לבשו חולצות עם דגלי ישראל וקיבלו אותנו בהמון חום ואהבה. אבל שום דבר לא הכין אותנו לזה שמישהו יחייך מהקהל ויצעק לעברנו 'שמע ישראל!'".
ניסית לברר מי זה היה?
"כן, מתברר שיש שם קהילה קטנה של ישראלים שהגיעו למסיבה. באותו רגע חשבתי שצריך לעשות מהקריאה הזו טרק מועדונים חדש".
מה טרק מועדונים? לא התרגשת?
"מאוד! קבלת פנים חמה כל כך גורמת לצביטה בלב. אנחנו כישראלים מרגישים לא פעם ובמיוחד לאחרונה שיש עלינו המון ביקורת. דווקא במדינה מוסלמית, דווקא כזו שגובלת באיראן, אנשים לובשים חולצות עם הדגל שלנו וכל כך מפרגנים? זה מראה שאמנות ומוזיקה היא מעל הכל וזה מה שחשוב".
לקחה את זה בשתי הידיים
רוסו (32) היא אולי השם החם ביותר בתעשיית הדי ג'ייז הישראלית נכון להיום. בכל שבוע, לפחות פעם בשבוע, תמצאו אותה מתקלטת במועדון תל-אביבי כזה או אחר. אבל הדרך המפתיעה שלה אל הקהל לא החלה לפני שנים, למעשה לפני שנה. לא יותר.
"הייתי דיילת אוויר בארקיע, עברתי תאונת עבודה ונותרתי עם נכות קלה מאוד ביד", היא מספרת. "דווקא מהמקום הזה, של שלושה חודשים להיות מושבתת, כל השאיפות האמנותיות שלי פרצו החוצה. התחלתי לתקלט בבר מתחת לבית שלי, ופתאום החיידק הזה תפס אותי".
מכאן ועד להפוך לכוכבת מועדונים הדרך לא קצרה.
"לאט לאט התחיל להצטבר סביבי קהל, ואז שירזי (מפיק מסיבות הגייז הגדולות בתל-אביב, ע.ק) פרש עליי את חסותו. ממש כבר מההתחלה. צריך להבין, זה חלום וזכות שנפלה בחלקי. היום זה העורך-דין החדש. תל-אביב מפוצצת בדי ג'ייאים. אז פתאום כשהפרוג'קטור הופנה אליי, לקחתי את זה בשתי ידיים ואפילו שהיה לי פחד במה, אמרתי שאני לא מוותרת על זה".
דווקא עם נכות קלה ביד, קצת מוזר לבחור בקריירה של די ג'יי.
"אני לא מתקלטת מדיסקים, רק ממחשב ומיקסר, ובעיקרון עובדת עם היד השנייה. אני חושבת שאולי דווקא מתוך המקום הזה של המוגבלות שלי,
ומהמקום שלא תיקלטתי לפני זה עם דיסקים או תקליטים, נוצר משהו חדש. אולי בכדי לפצות על זה".
איך תגדירי את הסגנון המוזיקלי שלך?
"השאיפה שלי היא ליצור מהפכה מוזיקלית במועדונים, ודי עם הלהיטים! הסגנון הוא תמיד שמח. אני מאמינה שאדם שנכנס למסיבה צריך לחוות מעין פנטזיה, להשאיר הכל בחוץ ולחוות חוויה מטורפת ושמחה. אני אוהבת לצאת למסע מוזיקלי עם הקהל, ולתת לו את ההרגשה שזה לא מה שהוא שומע, זה מה שהוא מרגיש".
את נמצאת כרגע באולפן ועובדת על הפקה מעניינת. ספרי קצת מה זה?
"מה שאני יכולה לומר כרגע זה שמדובר בקטע 'גדול מהחיים', שיר שבתקווה יהפוך להמנון מצעד הגאווה של 2012.
מה זה וויני פוץ, הכינוי שבחרת לך כדי ג'ייאית?
"זה שילוב של שני דברים. 'וייני פו', שזה בעצם פו הדוב, סוג של אני בגרסה הקודמת שלי, ו'פוץ' זה כינוי שנתנו לי חברים שלי וגם אני נתתי לחברים אחרים שלי".
מה הדבר הבא מבחינתך?
"הטוב עוד לפנינו ואני כאן כדי להישאר. לא סתם לקחתי צ'אנס מטורף ויצרתי סוג של קריירה שנייה, שלישית או עשירית. אבל כשאני שם, על העמדה, אני מרגישה שהשמיים נפתחים וזה כנראה עובד".
