אופק חדש: "הכיוון חיובי, המהפכה עוד רחוקה"

ביוני 2008 נחתמה רפורמת "אופק חדש", שהבטיחה "עולם חדש" ומהפכה חינוכית בבתי הספר היסודיים. דגלי הרפורמה היו חיזוק מעמדם של המורים והעלאת הישגי התלמידים. מאז חלפו ארבע שנים ומבדיקת ynet עולה כי הסימנים מעודדים, אך המהפכה עוד רחוקה. נקודת האור: הלמידה הפרטנית. נקודת האופל: השחיקה ושעות עבודה מטורפות. תוספות השכר: תלוי את מי שואלים, או כפי שהגדירה זאת א', סגנית מנהל מאזור הצפון: "לא הכול שחור, אך עדיין לא מספיק ורוד".

למידה פרטנית: קבוצות בנות 5-2 תלמידים

פינות העבודה שמיועדות למטרה זו פזורות ברחבי בית הספר וכוללות לרוב שולחן, ארבעה כיסאות, מחשב וכוננית למורה. לרוב, כל שלושה חודשים מתחלפת קבוצה בהתאם להישגים ולהתקדמות. הבעיה: טרם הושלמה בנייתן של פינות העבודה ובבתי ספר רבים הלמידה מתבצעת בחדר המורים או במסדרון בית הספר.

למידה פרטנית. "כבר לא נזקקים למורים פרטיים"(צילום: ירון ברנר)

בקבוצות קטנות - ובלי ריחוק מהמורה

"מבחינת התלמידים אני מזהה כי מאז כניסתה של הרפורמה חל שיפור אדיר, הן בפן הלימודי והן בפן הרגשי", מתארת סגנית המנהל א' מהצפון את הנעשה בבית ספרה. "בכיתה פרונטלית קיים ריחוק בין המורה לתלמידים אך בקבוצות הקטנות 'המחיצות' נעלמו והדינמיקה היא אינטימית ומעוררת סיפוק בקרב התלמידים והמורים. יש שימוש באביזרי למידה טכנולוגיים והתוצאה היא שהתלמידים כמעט לא נזקקים למורים פרטיים".

עידית שינברגר, מחנכת בבית הספר "אמירים" בחולון מוסיפה: "בעבר היה קשה מאוד לפגוש את התלמידים לשיחות אישיות, והיום ההיכרות הרבה יותר מעמיקה, פתאום אני 'נוגעת' בתלמידים ומרגישה לא רק מורה אלא גם מחנכת. אין לי ספק שהקשר הזה משליך אחר כך גם על הלמידה בכיתה המלאה, ואנחנו מזהים שיפור ניכר בהישגי התלמידים וירידה חדה באלימות". מנגד טענה ש', מורה ממרכז הארץ: "פינות העבודה טרם נבנו וכל פעם הסיוט מתחיל מחדש, כשצריך להתרוצץ בבית הספר ולחפש כיתה פנויה שאפשר לשבת בה עם התלמידים".

שכר המורים

המורים עברו ממתכונת של 24 שעות עבודה שבועיות ל-36 שעות, תמורת תוספות שכר הנעות בין 20 ל-30 אחוז למורה, תלוי בוותק ובדרגה. כך למשל, מורה בעל ותק של 14 שנות הוראה השתכר לפני הרפורמה 6,720 שקל, ואחריה - 10,702 שקל.

שביעות רצונם של המורים מהרפורמה

"כשחתמו על 'אופק חדש' הבטיחו לנו שיותר לא נעבוד בבית, אבל זה בולשיט. נכון שהשכר עלה, אבל הקושי בעבודה הפך בלתי נסבל", מספרת מחנכת כיתה ה' באזור השרון. "אני מגיעה הביתה מותשת ובמקום להיות עם הילדים שלי אני עסוקה במילוי טפסים ובבדיקת עבודות".

א', סגנית המנהל מהצפון הוסיפה: "עלייה ממשכורת של 5,000 שקלים ל-7,000 שקלים זו אולי עלייה חדה באחוזים אבל כשמתרגמים את זה לכסף ולתשלומים בסופר ולבייבי סיטר, השינוי לא כזה דרמטי". ו', מורה ממרכז הארץ אמרה מנגד: "אם לא 'אופק חדש' לא הייתי נשארת במערכת, עד לרפורמה התביישתי לספר לאנשים מה השכר שלי בהוראה, והיום אני מרגישה שאני עובדת במקצוע מכובד". מורה אחרת מ"אמירים" בחולון סיפרה: "יש לי תואר שני ואני מרוויחה ברוטו 10,000 שקלים. מבחינה זו אני מרגישה שיש תמורה לעבודה הקשה".

שעון הנוכחות

במסגרת הרפורמה התחייבו המורים להחתים שעון נוכחות בכניסה וביציאה מבית הספר. בתחילת השנה הותקנו השעונים במרבית מוסדות הלימוד והדבר עורר תסכול וביקורת חריפה בקרב המורים.  

"משכורת וכסף תמיד היו מילים גסות בחינוך. עד לרפורמה התחושה הייתה של שליחות שבה אנו מחויבים לתת מעצמנו למען הכלל", מספרת ג', מורה ממרכז הארץ. "אבל מהרגע שהתקינו את שעון הנוכחות והתחילו למדוד אותנו בדקות, הרגשנו שאין אמון מצד המערכת. אז יחס גורר יחס וגם המורים התחילו לעשות 'דווקא'. בשעה ארבע העט נופלת מהיד ומפסיקים לעבוד".

"מנקזים את האנרגיות לקידום החינוך"(צילום: ירון ברנר)

מנהל ממרכז הארץ אמר: "שעון הנוכחות הוא רק סמל לתסכול אך לא הבעיה עצמה. אם המורים היו מספיקים לסיים את המטלות בבית הספר, לאף אחד לא היה אכפת להחתים שעון נוכחות, אך ברגע שהעבודה נמשכת גם בבית, המורים מרגישים מרומים, שעובדים בחינם".

אורלי בהט, מנהלת "אמירים חולון" הוסיפה: "אופק חדש היא מהפכה, אבל כדי שהיא תצליח המנהלים חייבים לגלות גמישות ולכבד את המנוחה של המורים ולא לגזול את זמנם בישיבות ודיונים מיותרים בשעות הערב. ברגע שמקפידים על ההסכם ומנטרלים רעשים לא הכרחיים, תחושות התסכול נעלמות. במקום להתעסק בשעון הנוכחות מנקזים את האנרגיות לקידום החינוך". מורה אחרת סיפרה: "בגלל שעון הנוכחות כולם חייבים להישאר בבית הספר ופתאום נוצרים הווי ויחסי חברויות בחדר המורים".   

כוח הוראה חדש

אחת המטרות העיקריות של "אופק חדש" הייתה לחזק את מעמדם של המורים ולמשוך כוח אדם חדש ואיכותי להוראה. במסגרת זו נקבע כי בעלי השכלה אקדמית (תואר ראשון ושני) יזכו בתוספות שכר.  

ד"ר סמדר גלילי, ראש המסלול היסודי במכללה האקדמית לחינוך "דוד ילין" סבורה כי בפריזמה של הכשרת מורים מדובר בפריצת דרך משמעותית. "מאז הרפורמה מזהים עלייה חדה במספר הסטודנטים להוראה. לפני ארבע שנים פתחנו מסלול עם עשרה סטודנטים להוראה והשנה יש כ-70 סטודנטים שהתקבלו, ועוד רבים אחרים שלא עברו את המיון. התחושה היא שהסטודנטים באים היום כי הם רוצים לקחת חלק בשינוי החיובי, לא מתוך ברירת מחדל".

קבלת סטודנטים להוראה במכללות

ד"ר שרי סלונים, ראש בית הספר לחינוך במכללת לוינסקי, מוסיפה: "הרפורמה עשתה משהו טוב למעמד המורה, ובשנים האחרונות אנחנו קולטים אוכלוסיות שבעבר לא פנו להוראה. עם זאת לצערי אני לא בטוחה שהרפורמה מנווטת בצורה מספיק טובה. השינוי בשכר לא מספיק דרמטי יחסית לשכר הממוצע במשק, והבעיה היא שבמקום להתרכז בפדגוגיה, המורים עסוקים במדידות ובמילוי טפסים לא רלוונטיים".

תגובות

מהסתדרות המורים נמסר בנוגע לפינות העבודה, כי הרשויות המקומיות קיבלו את הכסף עבור בינוי הפינות, ומחובתן לדאוג לכך. באשר לשעון הנוכחות - הצבתו בבתי הספר נעשתה גם במגזרים ציבוריים אחרים כמו בבתי החולים. "הפעלתו מגנה על עבודת המורה מריבוי דרישות החורגות משעות העבודה השבועיות. במסגרת ההסכם, על כל שעה נוספת מעבר לשעות

הפעילות בבית הספר, המורים זכאים לתשלום לפי ערך של 125%. נושא הקטנת העומס נמצא בטיפולו של מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, ומנכ"לית משרד החינוך דלית שטרובר, וכפי ששני הצדדים הגיעו להבנות במשך השנים, אין לנו כל ספק שגם בסוגיה זו נגיע לפתרון לשביעות רצונם של אנשי ההוראה".