מחקלאי ליזם: ייצור חשמל במקום גידול תרנגולות
בגיל 75 החליט דב כרמי, כלכלן וחקלאי לשעבר, לייצר חשמל באמצעות 30 דונם של קולטים סולריים על גגות לולי התרנגולות שלו. אלו יהיו מסוגלים לייצר מספיק חשמל שיספק את הצריכה של מספר ערים, אבל הפרויקט, בו כבר הושקעו 4 מיליון שקל מכיס הפרטי - תקוע בהליכים משפטיים. קצר חשמלי
עוד על אנרגיה סולארית - בכלכלה ירוקה :
- עוצרים את התנופה: למה נוצרה מצוקת אנרגיה? צרות של עשירים: סעודיה מקדמת אנרגיה סולארית
- החשמל זורם מהחלונות - והפטנט הפך לעסק
לפני קצת פחות מ-30 שנה, אחרי קריירה ככלכלן באגף התקציבים של משרד האוצר, רכש כרמי יחד עם אחיו, חנן, שטחים על מנת להקים חוות לולים ענקית בסמוך לקיבוץ עין החורש. חנן הגיע עם ניסיון בגידול בשר הודו ויחד הקימו האחים 25 דונם של לולי הודו, שיניבו ביצים, ואחר כך נמכרו כבשר בשווקים.
עם השנים העבירו האחים את הפעילות בחברה לחברות אחרות המפעילות את המקום. האח, חנן, מכר את חלקו לדב, ומזה כ-5 שנים הוא משכיר את המקום לחברת אמבר, השייכת לאגודה השיתופית החקלאית גרנות שבי היתר מחזיקות בה חברות תנובה ואלון דלק. אלא שגגות הלולים, ששייכים לכרמי ושנותרו מיותמים, נראו לו בזבוז של שטח. בשלב זה עלה לכרמי רעיון, שישלב בין שטחי הלולים הענקיים שלו, להצעתה של רשות החשמל: הוא החליט לבנות לתרנגולות של אמבר מעל לגג הקיים, גג נוסף של קולטים סולריים המפיקים חשמל מאנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.
"רשות החשמל פרסמה מכרז למתקנים בינוניים, לפיו היא תרכוש 300 מגה-ואט שיופקו מאנרגיה סולרית על ידי יזמים, זו הצעה עם פוטנציאל כלכלי", מסביר כרמי את הרקט להחלטתו. מדובר בתעריפים אטרקטיביים, שיעמדו על תעריף הגבוה פי 2 לעומת התעריף שחברת החשמל מוכרת לצרכנים הביתיים. בנוסף, הרשות התחייבה לרכוש מן היזמים את החשמל הירוק, במשך 20 שנה מיום הקמת המתקן, כך שמדובר בתשואה משתלמת במיוחד.
פיילוט מוצלח על גג הבית
לפי שיצא כרמי לפרויקט הגדול, הוא הלך לעשות שיעורי בית. בין היתר, החליט שלפני שנכנסים לתחום של הפקת החשמל מאנרגיית השמש, עליו להכיר אותו מקרוב ולשם כך החליט לבצע פיילוט על גג ביתו בכפר הס. "השקעתי 170 אלף שקל ו-60 מ"ר בגג שמעל הבית שלי מכוסים בקולטים שמייצרים חשמל", הוא מספר. "כך אני מבין יותר איך כל הדבר הזה פועל לפני שיוצאים לפרויקט הגדול".
עם החלטתה של רשות החשמל על קנייה של חשמל המופק מאנרגיית השמש, קבעה הרשות מספר תעריפים לפי גודלם של יצרני החשמל. בעבור החשמל המיוצר במתקנים קטנים, כמו גגות פרטיים, חברת החשמל תשלם תעריף של כ 2 שקלים לקוט"ש, כמעט פי 4 מהתעריף אותו משלם הצרכן הביתי. ליצרן החשמל הבינוני, דוגמת פרויקטים הכוללים דונמים של קולטים, קבעה רשות החשמל תעריף סביב שקל אחד בעבור מכירת קוט"ש לחברת החשמל.
משום כך, ההשקעה בגג מעל הבית התגלתה לדברי כרמי כמאוד משתלמת, אפילו יותר מאשר בלולים, זאת מאחר שהיא מניבה לו רווח גבוה מאוד, בתעריף שעומד על פי 4 מזה שמשלם הצרכן הביתי על חשמל לצרכן. "כל חודשיים אני מקבל צ'ק, של 8,000 שקל", הוא מספר. "החשמל שאני מייצר בבית בחודש מספיק לצריכה ממוצעת של 5 משפחות". הפרויקט גם אפשר לכרמי להשיג הכרות מוקדמת עם חברת, סן פלוור, איתה גם החליט להתקשר בפרויקט הלולים.
קצר בעלות 4 מיליון שקל
במקביל להצלחת תחנת החשמל שמעל הבית, החל כרמי בעבודות ההכנה לצורך התקנת הקולטים מעל הלולים. לשם כך הוא השקיע 4 מיליון שקל בהתאמת הגג והכנתו לבניית הקולטים. שטחי הגגות של הלולים של כרמי עומדים על כ-25 דונם, ואילו הקולטים שמעליהם יהיו בשטח של 30 דונם, משום שחלקם יבלטו מעט החוצה וכן בשל השיפוע שהם מונחים בזוית אל השמש. "יש צורך לסדר את הגג, לשנות חלקים ממנו ולהתאימו לכיוון שהקולטים ישבו עליו", הוא מסביר.
לפי התכנון, הפרויקט על הלולים יספק 2 מגה-וואט חשמל, שיהיו חלק מתוך סך של 300 מגה-וואט חשמל שיפיקו כלל המתקנים הבינוניים מהשמש ושרשות החשמל התחייבה לרכוש. מדובר בכמות חשמל אדירה ולשם המחשה: התוצרת של כרמי תספק כמות חשמל היכולה לספק את כל צרכי התאורה של מספר ערים בינוניות באופן קבוע.
אלא שלא הכל ורוד. בינתיים, הפרויקט בו כרמי השקיע את מיטב כספו וש-20 מיליון שקל נוספים אמורים להיות מושקעים בו על ידי חברת סן פלאוור, תקוע. הסיבה: רשות החשמל החלה בהתקשרות עם יזמים אחרים, בעיקר חברות בינלאומית, שיפיקו חשמל מאנרגיית השמש כך שרשות החשמל לא תצטרך את החשמל של כרמי.
עתירה לבג"ץ: "אפלייה"
משום כך, למרות האופטימיות שליוותה את כרמי כאשר הוא יצא להקים את תחנת חשמל - כעת כולו טעון נגד רשויות המדינה על התנהלותם. לטענתו, רשות החשמל הנחתה את המעוניינים לייצר חשמל, לעמוד בקריטריונים נוקשים, שכללו הליכים בירוקרטים רבים.
"עמדתי בקריטריונים שפורסמו בספר בעובי 10 סנטימטרים", מספר כרמי. בין יתר הקריטריונים עליהם הוא מדבר, יש צורך באישור מסובך מול ועדות הרישוי לתכנון ולבניה. "עמדנו בכל האישורים, אלא שחברות אחרות תפסו את מכסת היצור של 300 מגה-ואט", הוא אומר.
לדבריו, "רשות החשמל העדיפה לאפשר לחברות זרות להציב קולטים סולריים בעיקר על קרקעות של קיבוצים בנגב", מספר כרמי. "אין לי שום דבר נגד הקיבוצים, אבל הכסף שמועבר לקיבוץ הוא זניח. מדובר בחברות זרות והכסף יוצא מהמדינה. בנוסף, והחשוב הוא שהם לא עמדו בתנאי המכרז הנוקשה של רשות החשמל. כלומר, הרשות הקלה עליהם. לדוגמה, הרשות לא דרשה מהם תכנית בניין עיר מאושרת, והסתפקה רק בהפקדתה. בנוסף, הפרויקט שלי לא תופס קרקע, שהיא משאב חשוב במדינה כמו שלנו".
יש לציין שבעניין זה, הגישה חברת סן פלאוור יחד עם חברות סולריות נוספות, עתירה לבג"ץ כנגד אותה "אפליה", לכאורה, המאפשרת ליזמים לקבל הבטחה תעריפית, כלומר להיכנס לתכנית מכירת החשמל המופק מהשמש לחברת החשמל, בהתבסס על הפקדת תכנית בניין עיר בלבד. דרישה פשוטה יותר מאישורה של תכנית שכזו - שעמדה מולו של כרמי. בעתירה מבקשות החברות לבטל את החלטת הרשות להתקשות עם היזמים הזרים.
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "רשות החשמל, היא הרגולטור במשק החשמל בישראל, עובדת בשקיפות מלאה מול הציבור בישראל וחרתה על דגלה את קידום היזמות בתחום האנרגיות המתחדשות. בכל הנוגע לעתירה המדוברת, רשות החשמל תשמיע את תגובתה בבית המשפט ולא בתקשורת".
לפנייה לכתב/ת 
