מדמיינים התקף לב? לזהות ולטפל בהיפוכונדריה
כ-6% מהפונים לטיפול רפואי סובלים בכלל מהיפוכונדריה, ואף רופא לא יצליח לשכנע אותם שהם לא באמת חולים. איך מזהים את הסימנים להפרעה, מה החרדה האמיתית שמסתתרת מתחת לתסמינים הגופניים ואיך מטפלים בבעיה?
הם נעלבים אם אומרים שהם לא באמת חולים, ולדעתם אף רופא אינו מקצועי דיו כדי לאתר את מחלתם: קשה לאבחן היפוכונדריה, אבל יש לה שורשים עמוקים הדורשים טיפול נפשי.
כתבות נוספות בערוץ הבריאות ב-ynet:
- מלח לגרון, דבש לכוויות: 5 תרופות שיש בכל מטבח
היפוכונדריה עלולה להתפרץ בכל גיל, אך היא אופיינית יותר בקרב גילאי 30-20. מלבד זאת, אין מאפיינים נוספים הקשורים למגדר, סטטוס משפחתי, רמת השכלה או מצב סוציו-אקונומי.
על פי הערכות עדכניות, 4%-6% מהפונים למרפאות בשל בעיות בריאות כלליות סובלים למעשה מתסמיני היפוכונדריה.
אמונתו החזקה של הסובל מהיפוכונדריה בכך שהוא אכן לוקה במחלה אמיתית, שטרם התגלתה, מונעת ממנו להגיע לטיפול פסיכולוגי ולאתר את המקורות הנפשיים לבעיה.
אבחון היפוכונדריה אורך לעתים עד שישה חודשים, כיוון שצריך לבדוק שאכן אין ממצאים גופניים. כיוון שההיפוכונדר מאמין שהוא חולה, הוא עלול ליטול על דעת עצמו תרופות ולפגוע בבריאותו.
ממה נובעת היפוכונדריה?
בדרך כלל היפוכונדריה נובעת מאירוע שעורר חרדה או גרם לאיבוד השיווי המשקל הרגשי.
במקום להתמודד עם החרדה, הסובלים מהיפוכונדריה עוסקים בחיפוש אחר סימפטומים גופניים. למעשה, כישלון ההתמודדות מעודד את הנפש לייצר לעצמה סימפטומים שקל יותר לדאוג לגביהם.
לעתים מדובר באנשים המשתמשים בדרך זו כדי להשיג יחס מיוחד. אלו עשויים להיות אנשים שאינם מסוגלים לדבר על רגשותיהם ולהביע אותם, גם בינם לבין עצמם, כך שבמקום ליצור קשר רגשי עמוק עם אנשים סביבם הם ינססו לעורר רגשית אחרים באמצעות החצנת סבל פיזי.
פעמים רבות נגלה כי אנשים אלו קיבלו תשומת לב מהוריהם בהיבט הפיזי, כלומר היו מטופלים ודאגו להם, אך קיבלו פחות תשומת לב בהיבט הרגשי, כמו חום, אהבה ועידוד. בבגרותם, הם אינם יודעים כיצד לתקשר את רגשותיהם, ומושכים אנשים אחרים באמצעות הפן הפיזי.
היפוכונדרים חיים במצב שבו הם אינם יכולים לסמוך על אף איש מקצוע בתחום הרפואה, והדבר מבטא מצוקה נפשית רחבה יותר, שאינה מוגבלת רק לתחום הבריאות. הם מרגישים כי אין על מי לסמוך בחייהם בכלל, וצוברים אנרגיה שלילית של כעסים כלפי החברה.
סימני אזהרה
אילו סימנים עשויים להעיד על כך שאדם סובל מהיפוכונדריה?
1. מחשבות בלתי פוסקות על מחלה
אדם הסובל מהיפוכונדריה עסוק מאוד במחשבות לגבי מחלה שיש לו או שעלולה להיות לו. מדובר במחלה גופנית, ולעתים רחוקות אף נפשית.
גם אם אנשי מקצוע יאשרו שוב ושוב את מצב בריאותו התקין, הדבר לא ישנה את אמונתו החזקה בכך שהוא אכן חולה.
2. כעס כלפי מוסדות רפואיים
החרדה מפני המחלה מלווה לא פעם בתחושות כעס ותסכול כלפי המוסדות הרפואיים, שאינם מאשרים בדיקות שלדעתם אין צורך בהן, וכן כלפיי בני משפחה או קרובים אשר אינם רואים את האסון הקרב ובא.
3. שימוש עצמאי בתרופות
סממן נוסף להיפוכונדריה הוא התחלת טיפול תרופתי באופן עצמאי. זהו מצב מסוכן, שכן אם התרופות אינן נחוצות או אינן מתאימות לאותו אדם, הן עלולות להיות סכנה בריאותית אמיתית.
כיצד מתמודדים?
כאמור, אבחון היפוכונדריה יכול לארוך זמן רב, אך לאחר שנשללת בעיה גופנית - ואף במקביל - ניתן לגשת לטיפול בהיבט הנפשי.
במהלך הטיפול מזהים את המקור לחרדה, אם מדובר באירוע מהעבר הרחוק או הקרוב של המטופל, ומתמודדים איתו: המטופל מעומת עם מקור החרדה, מעבד אותו ומתחיל להפריד בין תחושות גופניות חריגות המצריכות התייחסות רופא לבין ביטויי מצוקה רגשיים.
טיפול פסיכואנליטי
בסוג טיפול זה עוברים תהליך שבו עולים דחפים ויצרים מודחקים, מה שמייצר קונפליקטים פנימיים המובילים להתמודדות עם ההיפוכונדריה.
לדוגמה, אם ברובד התת-מודע האדם מעוניין לדבר על קשייו עם הוריו אך אינו יכול להתלונן על המשפחה ברובד המודע, ישנו דחף בתת-מודע ואיסור במודע שיוצרים קונפליקט, והמודעות לדבר תתחיל תהליך של ריפוי.
טיפול קוגנטיבי התנהגותי
שיטה זו גורסת שאם האדם אינו חש בטוב הוא כנראה לא חושב טוב. זאת אומרת, אם יש לאדם תפיסות מוטעות לגבי תחושותיו והמקור להן, לדוגמה מיחושים בחזה שמיד מקושרים לבעיות לב, חסרות לו פרופורציות מתאימות.
הטיפול מנסה לכווץ את אותן אמונות שגויות לפרופורציות המתאימות, כמובן לאחר שנשללת בעיה רפואית.
בטיפול התנהגותי מותאם לאדם מערך של התניות וחיזוקים שיביאו להכחדת ההרגלים הבלתי רצויים, ורכישת הרגלים אחרים במקומם.
לוגותרפיה
על פי שיטה זו, האדם מחפש בראש ובראשונה פשר ומשמעות לחייו. הנורא מכל לאדם, על פי תפיסה זו, היא חיים ללא פשר ותכלית, והסימפטומים נובעים מתחושת "ריק קיומי".
הטיפול עוסק רבות בהווה, "כאן ועכשיו", ונובר פחות בעברו של האדם.
פסיכותרפיה המרוכזת באדם
בשיטה זו משדר המטפל יחס של קבלה מלאה והיעדר שיפוט על התנהגותו של המטופל, ומשקף לו את הנאמר בלי לפרש דבר (שלא כמו בפסיכואנליזה). יחס זה אמור לתקן את המעוות באישיותו של המטופל.
כמובן שלכל אדם קצב ההתמודדות משלו, והכל תלוי בנכונותו לקבל כי מקור הבעיה אינו פיזי אלא רגשי.
הכותב הוא מטפל
לפנייה לכתב/ת 
