איך נדע לאיזו עמותה לא לתרום?

ביהדות, כבדתות האחרות, תרומה לעניים ומתן צדקה הם נושאים מרכזיים והם מתעוררים באופן טבעי לקראת החגים. אין תמה כי בחגי תשרי ובפסח גוברת הנתינה של הציבור. וכך שמח וטוב לב מר ישראל ישראלי רוצה לתת את המעט שנשאר לו בסוף החודש לארגון שישתמש בכסף כדי לעזור למי שאפילו לא קרוב לסגור את החודש. אבל איך הוא יוכל לבחור מבין כל הארגונים שקוראים לו משלטי החוצות, הפרסומות ברדיו, על האוטובוסים? אפילו לחשבון שלנו בבית המרקחת הם כבר הגיעו.

והאם בכלל אפשר לסמוך על הארגונים האלה? הרי לצערנו, לא אחת, אנחנו שומעים בתקשורת על חקירה שנפתחה כנגד מנהלים בעמותה זו או אחרת שמעלו בכספים או דיווחו כזב. בימים אלה נחשפנו לפרשה סביב ארגון "חזון ישעיה", ואם כי טרם נתבררה בבית המשפט, כבר עוררה הדים בתקשורת ומר ישראלי תוהה אם עליו להחזיר את כספו לכיסו ולא להעבירו לעמותה שמא תרומתו תגיע חלילה לכיס מנהליה.

נזכיר לכולנו שתופעות השחיתות בישראל קיימת בכל המגזרים האחרים - הממשלתי והעסקי. קיומה של השחיתות אינו מעיד על הסקטור בכללותו. נוכל, עם זאת, לומר כי סדרי הגודל במונחים כספיים ובנזק לציבור הרחב, של השחיתות במגזרים האחרים, עולה לאין שיעור הנזקים מאותם גילויים בקרב עמותות במגזר השלישי. יתר על כן, אותם נוכלים המגיעים לכותרות כלל אינם קשורים לעשייה החברתית והם מנצלים את מעמדן של העמותות כדי לרמות את הציבור.

העמותות בישראל עוסקות בעבודת קודש, עשייה חברתית חיונית וחשובה, מטפלות בפינות חשוכות בחברה שלנו, אלו שרובנו לא היינו מייחלים להיות בהן. הן מתמודדות עם אתגרים אנושיים אדירים תוך מחסור גדול של משאבים, "רק בגלל הרוח". בעיניי מרביתן המכריע של העמותות בישראל ראויות ביותר לתרומה שלי ואני בוחר למי לתרום על ידי בחירת התחום שבו הייתי רוצה לתמוך ואיתור עמותה שפועלת בתחום הזה באופן שמתאים לי.

הסדר הוא בעיניי המתבונן

בעודי כותב שורות אלו הגיעה לידי פנייה של אדם שתרם כסף לארגון, הגיע הביתה וחיפש אותו באינטרנט לפי מספר העמותה. אותו האדם הגיע לגיידסטאר - אתר העמותות של ישראל ולא מצא עמותה במספר זה. מבדיקה שערכתי מספר העמותה איננו אמיתי ולצערנו כנראה שכספו הגיע לנוכלים שזייפו קבלות ואספו בעזרתן כסף.

האמצעי הראשון שבאמצעותו אפשר להימנע מרמאויות מסוג זה הוא חיפוש מספר העמותה שמופיע על הקבלה בגיידסטאר עוד לפני שתורמים. היום עם הטלפונים החכמים זה קל מתמיד. שיטוט מהיר וקצר באינטרנט ימנע מעשה רמייה. אם פרטי הארגון המופיעים בקבלה אינם מתאימים לנתונים באתר גיידסטאר – לא ראוי לתרום ומומלץ לפנות לרשם העמותות.

ואם העמותה קיימת אז זה אומר שהיא בסדר? לא. קיומה של עמותה שאין בידה אישור ניהול תקין, לא דיווחה לרשויות ודיווחיה אינם מצויים באתר גיידסטאר, מעידים כי רב הסיכוי שהעמותה אינה פועלת על פי הוראות החוק. ומי שאינו פועל כנדרש, אינו ראוי לתרומתו של מר ישראלי.

אולם נאמר יותר מכך. על מר ישראלי לבדוק לא רק את קיומם של הדוחות, כי אם, גם את תוכנם, את מהותה של הפעילות ותוצאותיה. האם יסכים מר ישראלי לתרום לעמותה ששכר בכיריה גבוה מאד ובלתי סביר בעיניו? האם ייתן את תמיכתו לארגון שפעילויותיו ותוצאותיהם אינם עונים על ציפיותיו? כיום, כשמירב המידע פרוס בפני כולם ברשת וניתן לעיין בדוחות המילוליים, הכספיים ודוחות השכר של העמותות, כל אחד יכול לבחון את הארגון לפי אמות המידה שלו. כשמדובר בתרומות של למעלה מכמה מאות שקלים, רצוי גם להשקיע את הזמן בקבלת חומרים נוספים או בפגישה עם אנשי העמותה פנים אל פנים, כפי שנוהגים תורמים מוסדיים.

שכר הבכירים – כמה מיתוסים ראויים לניפוץ

רובנו רגישים מאוד לשכר הבכירים בעמותות שאנחנו תורמים להן. הרי כשבחרנו לתת לארגון כסף היה זה כדי לאפשר לו לעזור לאוכלוסייה נזקקת, והנה אני רואה שמנכ"ל העמותה מרוויח יותר ממני! אז הנה לכם דוגמה: חזון ישעיה הוא ארגון שמדווח לפי חוק ואפשר למצוא אותו בגיידסטאר. אתם גם יכולים למצוא בפרופיל שלו

את שכר הבכירים – הטבח והמורים. אבל איפה ההנהלה? האם היא עובדת בהתנדבות? אין בידינו את התשובות, עניין זה נשאיר לגורמים המוסמכים האמונים על החקירה.

ומה זה אומר לנו? כל אחד יסיק את המסקנות שלו, אבל כשזה מגיע לארגונים שמנהלים פעילות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אני אישית מעדיף לתרום לארגון שמשלם למנהליו שכר ראוי, מדווח עליו ומקבל ניהול ראוי, מאשר לארגון שמנוהל על ידי מתנדבים או חלילה על ידי "קומבינות" של "התנדבות".

כמו שחקלאי לא נמנע מלהשקות את האדמה שלו כי יש בה גם עשבים שוטים, כך גם אנחנו צריכים להכיר בכך שיש מקומות בחברה שזקוקים לתרומה שלנו, ואסור לתת לעשבים ולשוטים למנוע מאיתנו לתרום, אלא לגרום לנו לעשות זאת בצורה מושכלת וחכמה יותר.

• הכותב הוא מנהל אתר גיידסטאר ישראל  בחברת אנפיטק – מידע וטכנולוגיה לעמותות.