שתף קטע נבחר

צילום: ירון ברנר, shutterstock

"תחזור, פעם אחת לפחות". לסבא שלא הכרתי

"הייתי רוצה להכירך, אתה חסר לי מאוד", כותבת שי כספין בת ה-12 לסבא דן וגנר ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים ונשאר בן 23 לעד. אחותה בר בת ה-8 חולמת על מכונת זמן: "אם הייתה לנו הזדמנות אחת לנסוע בה, הייתי נוסעת לסבא. תחזור מהר, שנוכל לראותך"

סבא שלא הכרתי / שי כספין, בת 12

 

סבי דני, כמו ששמעתי, היה אדם נפלא.

 

הוא נהרג במלחמת יום כיפור בהיותו בן עשרים וארבע בלבד.

זה היה המצב כאשר עזב:

בתו הגדולה הייתה בת שנתיים וחצי,

ובתו הקטנה, אימא שלי, הייתה בת ארבעה חודשים.

רוצה אני לספר לו ולעדכן אותו במשפחה שהשאיר אחריו ולא זכה לראותה וליהנות ממנה.

סבא, יש לך שישה נכדים,

לשרון יש שני בנים, רותם בן הארבע-עשרה וירדן בן האחת-עשרה.

רותם אוהב לשחק כדורסל, וירדן אוהב לנגן.

לקרן, אמי, יש ארבע בנות:

אני, שי, חוגגת החודש בת מצווה,

אוהבת לרקוד ולנגן על פסנתר.

בר בת השמונה, אוהבת לנגן בצ'לו ולדבר אנגלית.

נויה בת הארבע, וליבי הקטנה, בת החודשיים וחצי,

שנולדה יום לפני יום הולדתך.

ירדן וליבי קיבלו את עיניך הכחולות.

כולנו גרים באותה סביבה, בכפר סבא,

נפגשים ובקשר טוב כל הזמן, וכמובן גם סבתי.

 

 

דן וגנר ז"ל. "יכול להיות שהצלת הרבה אנשים"  (צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה"ל) (צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה
דן וגנר ז"ל. "יכול להיות שהצלת הרבה אנשים" (צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה"ל)

 

אני מתעניינת בך מאוד, באיזה אדם היית ובמה עסקת, ולרוב אני מקבלת תשובה.

קראתי עליך הרבה, שהיית אדם ישר ואחד שעומד על שלו, ואני מעריכה אותך.

קראתי בנוסף שפלוגתך הפסיקה את פעילות הקומנדו המצרי בסיני,

ובכך יכול להיות שהצלת חיים של הרבה אנשים אחרים.

על זה אני גאה בך במיוחד. הייתי רוצה להכירך, כי אתה חסר לי מאוד.

 

שלך, שי

 

"כל ילדותו היה בשדה ורבורג". דן וגנר ז"ל (צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה"ל) (צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה
"כל ילדותו היה בשדה ורבורג". דן וגנר ז"ל(צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה"ל)

 

סבא, תחזור מהר / בר כספין, בת שמונה

סבי שירת בשריון, וביום מן הימים,

פרצה פתאום מלחמת יום הכיפורים.

סבי היה לוחם במלחמה, לא שב, לא חזר.

השאיר משפחה מאחוריו.

כל ילדותו היה סבי בשדה ורבורג.

גדל שם בשקט ובשלווה, ולא ציפה שייהרג במלחמה.

עצים מתנדנדים ברוח.

הם אומרים לי, "אם תרצי, כל דבר יתגשם".

אמרתי להם, "יש רק דבר אחד שארצה:

שסבי יחזור לחיים".

אם יונת השלום תחזיר את כל החיילים שנהרגו למשפחתם.

אם הייתה מכונת זמן, והייתה לי הזדמנות אחת לנסוע בה, הייתי נוסעת למקום אחד: לראות את סבי.

תפילתי היא:

תחזור מהר, לפחות פעם אחת,

כדי שנוכל לראותך.

 

שי (13) ובר (9) כספין הן נכדותיו של דן (דני) וגנר שנפגע ונהרג במלחמת יום הכיפורים. דן נולד ב-15 בפברואר 1950

בכפר-סבא. גדל והתחנך במושב שדה-ורבורג. הוא אהב את עבודת האדמה והיה ספורטאי מצטיין שעסק בשחייה, בכדוריד, בג'ודו ובקראטה. הוא התגייס לצה"ל באוקטובר 1967. ב-11 באוקטובר 1973 השתתף בהסתערות על פלוגת קומנדו של המצרים באזור קנטרה, שבה הושמד הכוח המצרי, אולם דן נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים ושני אחים.

 

הדברים התפרסמו בחוברת "געגועים" של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, לציון יום הזיכרון. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חוגגת בת מצווה החודש. שי כספין
צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה"ל
"אם יונת השלום תחזיר את כל החיילים שנהרגו למשפחתם". בר כספין
צילום: באדיבות ארגון אלמנות ויתומי צה"ל
מומלצים