פולקסווגן חיפושית: לא-כל-כך חדשה, כן מגניבה
החיפושית החדשה כבר לא כל-כך חדשה, אבל זוכה לדור חדש. מבולבלים? ליאור נעמן טס לליסבון בשביל לפגוש את הדור השני של החיפושית הלא-מקורית, ונזכר בוודסטוק
לפולקסווגן חיפושית החדשה, זאת שבעצם אסור לקרוא לה חדשה - כי חיפושית חדשה הרי כבר קיבלנו ב-1998 - יש בתוספת מחיר צנועה מערכת שמע של פנדר. אני משתף אתכם במידע האזוטרי הזה, בעיקר מכיוון שהבחירה הזאת, בהרבה מובנים, מבהירה מה ניסתה פולקסווגן לעשות מהמכונית הזו - לפי הספירה שלי - כבר בפעם השנייה: הצהרת אופנה. החיבור ליצרנית הגיטרות והמגברים אמור להביא לחיפושית הזאת מגע מודרני. יותר רוח של קולדפליי מאשר של ביטלס, ויותר - כמו שהטיבו הגרמנים לתאר במסיבת העיתונאים - סוסים מאשר פרחים.
עוד מבחנים והשקות בערוץ הרכב של ynet:
- פורד פוקוס סטיישן במבחן: משפחה מודרנית
וזה דווקא אחלה רעיון, למען האמת, כי אני מסתכל פה מסביב על ההרים שסביב ליסבון, וככל הידוע לי אין שום וודסטוק באופק. להפך. מה שכן יש זה כמה חתיכות אספלט רחב סלולות מעולה, ועוד כמה כבישי הרים שאולי שכחו לחבר להם שוליים. אבל זה רק כי יצא להם הרבה פניות. על הנייר, בטח כשהיא חמושה בצמיגים קרביים באופן מוגזם איתם הגיעו מכוניות ההשקה, החיפושית הזאת יכולה להרגיש כאן די בבית. היא מגיעה במגוון מנועים שהחלש שבהם מייצר 105 כ"ס, והחזק כמעט 200 באדיבות גולף GTI.
עוד על ההיסטוריה של החיפושית:
- 2003: החיפושית - כמעט הסוף
חתיכת היסטוריה
החיפושית הראשונה היתה אחת המכוניות הנמכרות בהיסטוריה. לא כל כך חוכמה, בהתחשב בזה שהראשונה התגלגלה מפס יצור גרמני בשלהי שנות ה-30 והאחרונה זחלה מונשמת מפס הייצור במקסיקו ב-2003. אבל בכל זאת. משהו כמו 22 מיליון חתיכות נוצרו ממנה. חתיכת מספר.
הגרסה המודרנית שלה, שיצאה לשוק ב-98', היתה קצת פחות מוצלחת מבחינת מכירות. אמנם בשנה הראשונה שלה בארה"ב היא מכרה כמעט 90 אלף חתיכות, תוך מסחר ער ומחירי ספסרות מופקעים על הזכות לקנות אחת. אבל ההצלחה הראשונית והיסטריית הרטרו נרגעו מהר, ופינו מקום לבחינה קצת יותר מדוקדקת של המוצר ולמכירות מדשדשות ברוב השווקים.
ביקורת הייתה, ועוד איך. מרחב פנים בעייתי, גימור בינוני יחד עם תג-מחיר יומרני, הפכו אותה למכונית פחות ופחות נחשקת. מיליון חתיכות נמכרו ממנה בסך הכל, וגם בזה ראוי להתכבד. כל הביקורת הזו, ככה מבטיחים אנשי פולקסווגן, היא עניין היסטורי. בחיפושית הנוכחית הושקעו ארבע וחצי שנים של תכנון. זמן ראוי, אם מחשיבים את העובדה שהמכונית הזו מחליפה דגם שבקושי עבר שינויים במשך 14 שנים בערך. רוצים פרופורציות? במונחים של תעשיית הרכב מדובר בערך בקפיצה מאזור המהפכה התעשייתית ל-2012.
איך זה מתבטא במראה? במובנים רבים, החיפושית מזכירה לי את הדרך בה נוהגים להציג ב"טופ גיר" הבריטית פורשה 911 חדשה: "היי, תראו, הנה פורשה 911 חדשה! והיא נראית בדיוק כמו הקודמת". הדוגמה הזו כמובן לא מקרית. המתכנן של החיפושית הראשונה ההיא היה בחור מבריק בשם פרדיננד פורשה. כן, ההוא.
אז לא, בשורה אמיתית אין כאן, כמו שאתם יכולים בוודאי יכולים להתרשם מהתמונות הנפלאות של מחלקת יחסי הציבור. החיפושית הזו נראית פחות או יותר כאילו הקודמת הועתקה אחד-לאחד, תוך עידון הקווים במספר נגיעות מכחול רכות.
בפנים לעומת זאת, העסק הרבה יותר משעשע ומושקע. סביב הסגנון הפולקסווגני המוכר כל-כך של השנים האחרונות, עם גימור וחומרים איכותיים, פרושים פנלים פלסטיים צבעוניים לכל רוחב הקונסולה החביבה. ויש הגה סטייל-ספורט-שטוח-בתחתית, תא כפפות כפול (שתי כפפות, לא?), לוח מחוונים גדול ובגרסת הטורבו החזקה (200 כ"ס) גם לוח מחוונים בסגנון מהיר ועצבני, אבל של תחילת העשור הקודם.
חתיכת תיאוריה
כרגיל בחיפושית, שתי דלתות ולא יותר. במפתיע, זה לא ממש מפריע להשתחל לאחור אם זה מה שאתם מעדיפים, בהנחה שאתם לא גדולי גוף. למשפחה גדולה זו לא בחירה מומלצת כמובן, אבל לפחות תא המטען גדול במפתיע, וטוב שכך. הוא מציע כמעט 50% יותר מהצימוק הקודם. כאמור, אזור העבודה של הנהג הוא פולקסווגן איכותי-טיפוסי, עם המקוריות ההכרחית של מכונית נשענת-רטרו. תנוחת הנהיגה טובה, ההגה זז לכל כיוון דרוש וכך גם המושב.
היצע המנועים של החיפושית מוכר מדגמי קונצרן פולקסווגן אחרים. הנהיגה הקצרה שלנו החלה עם גרסת 1.2 ליטר, 105 כ"ס (טורבו-בנזין) עם תיבה ידנית. אז כן, הוא מספיק לכל דבר שנקרא תנועה סבירה. ואולי טיפה מעבר. אבל לא, הוא לא הדבר הכי מסעיר שאתם יכולים לאחל לעצמכם. תנו לי עוד 50-40 כ"ס בגרסאות הביניים, והחיפושית כבר זזה. תנו לה את ה-2.0 ליטר של ה-GTI, ואפשר להתחיל לדבר.
מה עוד? כמנהג עדות הגרמנים, הכיול הבסיסי של החיפושית נוקשה יחסית. בתנאים מסוימים – אם עולה לכם בראש כבישי מע"צ, אז כן – היא אפילו כמעט לא-נוחה. מה שמסביר בפעם המי-יודע-כמה שחישוקים בקוטר מיליון אינץ' וצמיגים בחתך כלום ורוחב מקסימום נראים מעולה, אבל מרגישים כמו עונש מתמשך ובלתי נסבל בעליל.
חתיכת תובנה
בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא למי בדיוק מיועדת המכונית הזו. ותתפלאו, יש לי תשובה. אם את בעלת מקצוע חופשי עם לא מעט כסף פנוי, שנוהגת לצאת בהצהרות אופנתיות ולשמוע מוזיקה במערכת איכותית, בלי ילדים קטנים או תכניות לעשות כאלה בקרוב, זאת כנראה המכונית שלך. אם אתם כל היתר, היא לא.
הכתב היה אורח חברת פולקסווגן
לפנייה לכתב/ת 
