תחת קורת מגדל אחד: לגור, לעבוד, לבלות
למה להסיע את הילדים לביה"ס אם אפשר לעלות אליו במעלית? מדוע לנסוע עד לקולנוע אם הוא נמצא בקומה הראשונה יחד עם מרכז קניות? ובשביל מה לקחת אוטובוס לעבודה אם היא ממש בבניין השכן? הכירו את מתחמי "מיקס יוז": מתחמים המשלבים מגורים, מסחר, משרדים ומוסדות עירוניים יחד
"אני גר בקומה ה-13 ובקומה ה-26 אני עובד. בקומה ה-30 בתוך הקניון יש מסעדה מצוינת. בקומה השביעית יש מכון כושר, ובדיוק קומה אחת מעל שוכן בית הספר, שבו ביליתי לפני שנים את מרבית שעות היום". משפט כזה עדיין לא נאמר על ידי מישהו בישראל ברצינות, אבל נראה שתוך מספר שנים הוא יוכל להיות שגור בפיהם של לא מעט תושבים במדינה.
עוד על אפשרויות מגורים בערוץ הנדל"ן :
- תושבי צפון ת"א: נקים 60 אלף דירות על קו החוף
- ירושלים, חוזר אלייך: 1,300 דירות יוקמו בעיר
- אביב הגיע, פריחת הנדל"ן בפריפריה גם
אחת התופעות שתופסות תאוצה לאחרונה היא בנייתם של מתחמי "מיקס יוז" - מתחמי מגורים המשלבים בתוכם גם משרדים, מוסדות ציבור, חנויות, משרדים ואפילו מלונאות. אלו שיעברו למתחמים כאלו יפחיתו את תלותם בתחבורה משלהם או בתחבורה ציבורית, שכן ריכוז השירותים הקרוב יאפשר להם לנוע בחופשיות למרבית צרכיהם - מבלי להשתעבד לדרכים הסואנות ולמחיר היקר של הנסיעה בהם.
במזרח הרחוק קיימת התופעה בקיצוניות של ממש, שם יש בניינים בהם מתנהלת לה עיר שלמה. גם בישראל התופעה כבר קיימת זה כמה עשורים, במתחמים כדוגמת דיזנגוף סנטר בתל-אביב, המשלב מסחר, משרדים ומגורים; גן העיר בתל-אביב, המשלב מסחר, מוסדות ציבור ומגורים; ושער העיר בהרצליה, המשלב מגורים, משרדים ושירותי ציבור.
למרות זאת, נראה שהתופעה הייתה בקפאון ב-20 השנים האחרונות, וניצנים שלה נראו במספר פרויקטים מיוחדים בגורדי שחקים, כמו בניין שער העיר ברמת גן, המשלב מגורים משרדים ומסחר; ובניין שרתון סיטי טאוור, המשלב מלונאות, מסחר ומגורים.
מי שגר מקבל את כל השירותים במתחם
בשנים הקרובות עתידים לקום לא מעט פרויקטים בסגנון "מיקס יוז". המפורסם שבהם הוא מתחם השוק הסיטונאי שבין הרחובות קרליבך, מנחם בגין והחשמונאים בתל-אביב, הנקרא פרויקט "גינדי תל-אביב", שתוכנן על ידי משרד ישר אדריכלים ולקחו חלק בתכנונו גם משרד האדריכלים יסקי-מור-סיון. מתחם זה מתוכנן להיות יוקרתי במיוחד ולשלב 11 בנייני מגורים, מרכז קניות, מוזיאון, בית ספר יסודי, גן ילדים, פארק וקאנטרי ציבורי.
אמנם הדיירים החדשים בפרויקט היוקרתי ייהנו גם ממקום חנייה מתחת לאדמה, אך העובדה שהם נמצאים ממש בלב תל-אביב, ומרבית השירותים ייבנו במתחם עצמו, תשאיר אבק רב על רכבם. בנוסף, מתחם כזה גם יחזר אחרי העוברים והשבים שינועו בו לאורך היממה לצורך סידורים, קניות או עבודה - וכך תהיה תכונה רבה מרבית שעות היממה.
"מבחינה תכנונית המודל מורכב, משום שהוא מצריך שיתוף פעולה גבוה בין הגורמים הכלכליים, התכנוניים וניהול הרכוש. ההבדל המשמעותי באופי התכנון בפרויקטים כיום הוא ביצירת שפה קוהרנטית לכל הפרויקט. כל פונקציה מקבלת ביטוי אדריכלי עצמאי, אבל עדיין שומרת על סטרוקטורה מערכתית", מסבירה ל-ynet האדריכלית רחל פלר ממשרד האדריכלים יאסקי מור סיון, שתכנן לאחרונה מספר פרויקטים כאלו.
לדבריה, עוד בשנות ה-70 התחילו לדבר על מודלים של עירוב שימושים, אשר ניסו להגדיר מחדש את מערכות היחסים בין השימושים השונים. "בספרה 'מותן וחייהן של הערים האמריקאיות' מציינת גיין גייקובס (עיתונאית וסופרת אמריקאית שעסקה רבות בתכנון ערים ואדריכלות – א.ש.) כי המפתח לתכנון עירוני נמצא במודל המשלב שימושים שונים ומספק שכונה חיה, בטוחה ומעניינת לתושבים. מודל תכנוני זה מנסה לשלב שמושים שונים באותו תא שטח, הוא קומפקטי ,פונקציונלי ומשלב בין המרכיבים השונים ברמות שונות", מוסיפה פלר.
להערכתה, אינטגרציה בין שימושים וקהלים שונים והקרבה ביניהם מצריכה פחות שימוש בתנועה רכבית וממונעת, ויוצרת אלטרנטיבות נוחות ונגישות להולכי רגל ורוכבי אופניים. "שילוב המגורים עם פונקציות אחרות מרחיב את הפעילות במהלך שעות היום והלילה", היא אומרת.
פחות מנוכר - יותר קרוב
גם מבחינה חברתית תופעת עירוב השימושים הופכת את סגנון המגורים האורבני למשהו קרוב יותר, ומנוכר הרבה פחות. אם בעבר הייתה המכולת השכונתית מקום מפגש עם השכנים, כיום אלו בקושי קיימות וגם אם נמצאות - רבים מסתפקים בהליכה לסופר מרוחק, שם האינטראקציה החברתית מצומצמת הרבה יותר.
כיום ההיכרות עם השכנים מצטמצמת בעיקר לאמירת שלום בלובי הבניין, והופכת את השכן למשהו רחוק ביותר - במיוחד במגדלי המגורים הגדולים. מגורים במתחם שכזה יביאו את הדיירים להיפגש, מן הסתם, בסיטואציות נוספות.
פרויקט נוסף שעתיד להיבנות באופן דומה הוא פרוייקט LAGOON בנתניה, המשלב מגורים עם מלונאות, מסחר, שטח לבנייני ציבור ופארק. הפרויקט, המבוצע על ידי חברת דיזינגוף סחר ומתוכנן על ידי משרד האדריכלים יסקי-מור-סיוון, מצוי בחלקה הדרומי של העיר ומשתרע על 34 דונם. הפרויקט יכלול שלושה מגדלים בני 34 קומות - אחד מהם יהיה מיועד לדירות נופש והשניים הנוספים ישמשו למגורים. כמו כן יקום במתחם מלון מפואר.
באופן דומה ורחב יותר מנסה עיריית בת ים להפוך את אזור התעשייה של העיר לכזה שישלב תעשייה, מסחר ומגורים, וזאת לפי המודל הניו-יורקי במנהטן. בבת ים מדובר בתוכנית מסובכת יותר, שכן אין מדובר במתחם קטן המתבצע על קרקע עירומה - אלא בתוכנית המנסה להפוך מקום מוזנח יחסית לכזה שישקוק חיים סביב השעון. בשלב הראשון שכבר יצא לפועל מציעה העירייה תנאים מיוחדים לבעלי מקצועות אמנותיים, במטרה לשפר את התדמית הכבדה של האזור בטרם יתרוממו מגדלי המגורים, המשרדים והחנויות.
אז למי שרגיל למנוחת צהריים פסטורלית עם דממה מוחלטת, שיחשוב פעמיים לפני שהוא נכנס לאחד הפרויקטים העומדים לשיווק ומוקמים בשיטה זו. מצד שני, תחושת הבדידות המתלווה לעיר שרחובותיה שוממים עם רדת החושך, כנראה תחלוף במתחמים אלו, שכן אחד המאפיינים המרכזיים בשיטה זו היא פעילות סביב השעון - כאשר בכל אחת משעות היום קבוצה אחרת נותנת את הטון.
לפנייה לכתב/ת 
