למה אנחנו שונאים ומה זה אומר עלינו?

לפי הפסיכולוגיה האנליטית, אנשים נוטים לסלק צדדים לא-רצויים באישיותם אל מרחב מודחק ונסתר, אותו יונג מכנה – ברוח כתיבתו המטאפורית והפואטית – "הצל". אזור זה מאפשר לנו לחוש שהתכונות השנואות אינן קיימות בתוכנו, והן מנוכרות לנו וזרות לחלוטין, וזו אחת הדרכים שבהן ה'עצמי' מסלק הצידה את כל מה שמפריע לו להיות "שלם" או "מושלם", כל מה שמעיב על הקיום הנקי והטוב שלו. הדבר מכתיב את התגובות שלנו כלפי אנשים סביבנו, אך גם כלפי קבוצות חברתיות ותרבותיות שונות, ויש לו השפעה מכרעת על מערכות יחסים שננהל במהלך חיינו.

עוד בנושא:

היא שנאה את עצמה על שפלשה לפרטיות שלו

הנזל וגרטל: שנאת נשים וסירוס גברים

הומופוביה ואלימות: הצד האפל של סן פרנסיסקו

אוהבת אותו, שונאת אותו: למה הגבול דק כל כך?

אדם שרואה את עצמו כטיפוס סבלני, מנומס, חביב ואדיב, עשוי להדחיק צדדים באישיותו שמפריעים לתפיסת העצמי שלו ו"מקלקלים" אותה, כך שכאשר הוא יזהה שיש בתוכו מאפיינים מתנגשים כמו אגרסיביות לדוגמה, הוא ידחיק אותם אל אזור הצל, וישכח מקיומם. יתר על כן: כאשר הוא יתקל באגרסיביות כלשהי, הוא יגיב אליה ברגשות עזים ביותר של שנאה, סלידה וכעס. במקרים רבים, אנו נפעל נגד אנשים וקבוצות שמייצגים את הצדדים המודחקים שלנו, ונגיב אליהם בעוצמה רבה.

קחו לדוגמה את לארי קרייג, סנאטור רפובליקני ממדינת איידהו, שהיה ידוע בעמדותיו נגד הומואים ולסביות, ובמשך שנים הוביל שורה של חוקים שמטרתם להגביל את זכויות הקהילה הגאה, עד שנתפס עם המכנסיים למטה כשניסה לשדל שוטר לקיים עמו יחסי מין בשירותים ציבוריים.

עוד דוגמה מצוינת לכך היא רוי כהן, שהיה הומוסקסואל עמוק בארון ושנא את עצמו על כך, עד כדי שהוא פעל בצורה כמעט אובססיבית לסילוק הומואים משירות המדינה יחד עם הסנטור ג'וזף מקארתי. דוגמאות אלה, ועוד רבות אחרות, מדגימות את התגובה התוקפנית וההומופובית של אנשים המדחיקים את נטייתם המינית ומחליפים אותה בשנאה.

הומוסקסואליות לטנטית, שבה האדם אינו מממש את משיכתו המינית בשל חשש מתגובת הסביבה או תיוג שלילי, מביאה לשנאה עצמית חבויה שעשויה להתגלגל לשנאת הומואים מוכללת, עד כדי כך שרוב מקרי האלימות והתוקפנות כלפי הומואים בוצעו על ידי אנשים שהם הומואים לטנטיים בעצמם.

מקרה אחר של שנאה עצמית אפשר לראות בסיפורו ההזוי של חבר הקונגרס האמריקני לשעבר,מארק פולי, שיזם חקיקה ברוכה נגד ניצול מיני של ילדים באינטרנט. פולי היה אחד הדוברים התוקפניים ביותר כלפי פדופיליה ברשת, עד שנעצר על ידי המשטרה והודה בקיום שיחות ארוטיות עם ילדים בצ'אטים. כך התגלה שדווקא האיש שלחם נגד ניצול ילדים, הוא בעצמו פדופיל שהשתמש בילדים לפורקן מיני.

באותו אופן, אקטים אלימים על רקע שנאת זרים אופייניים לאנשים שהם בעצמם זרים ומהגרים, וכן הלאה. למעשה, ברוב המקרים שבהם ניתקל בשנאה לא מוסברת כלפי אדם מסוים או קבוצה חברתית, נוכל לזהות מנגנונים פסיכולוגיים או סוציולוגיים שמדחיקים את התכונות האופייניות לאדם או לקבוצה אל אזור הצל האישי או הקולקטיבי.

התבוננו עליהם כדי לראות את עצמכם

כאשר נתבונן באדם השנוא עלינו ביותר או בסיטואציות שמרתיחות את דמנו, אנו עשויים לגלות שמתחת לכל הרציונליזציה שתסביר "למה אנחנו שונאים", מסתתרת בעצם שנאת-עצמי שהיא תולדה של ההדחקה אל אזור הצל. זהו מקום חשוב שבו אפשר להתחיל תהליכים של שינוי וקבלה עצמית.

עשו תרגיל קצר: דמיינו אדם כלשהו שממש מעצבן אתכם באופיו והתנהלותו, וכתבו את כל התכונות החיוביות והשליליות שאתם מזהים בו. רצוי לבחור בדמות מפורסמת כלשהי, ולא באדם שיש לכם מגע איתו. כעת, היו כנים עם עצמכם ונסו לראות אילו מבין התכונות אתם מזהים בעצמכם. כמה מהתכונות החיוביות שלו אתם מזהים אצלכם, וכמה מהתכונות השליליות. אם נשמור על כנות מלאה עם עצמנו, התרגיל הקטן הזה יוכל להאיר את אחד הסודות הגדולים שלנו – קיומו של הצל והרכבו.

האנשים המייצגים את הצל שלנו הם למעשה מראה מוקצנת של העצמי, המוציאה אל פני השטח את כל מה שאנחנו מטאטאים מתחת לשטיח התודעה. הם מחייבים אותנו להתבונן בכל אותן תכונות ומאפיינים שאנחנו שונאים בעצמנו, ולא פלא שאנחנו מגיבים בצורה כל כך שלילית.

לכן, בהפוך על הפוך, דווקא שנואי נפשנו מספקים לנו הזדמנות נפלאה מאין כמוה לבחון את עצמנו, להכיר בצדדים הפחות יפים שלנו, ואולי גם לשחרר קצת מהשנאה והפחד מפני העצמי המודחק. זהו פתח לתהליך של שינוי וקבלה עצמיים, שמחייבים מידה רבה של אומץ וכנות, אך מבטיחים לנו לחוש רווחה גדולה כשנוכל סופסוף לשחרר את הצל לנפשו, ולתת לאני האמיתי שלנו ביטוי.

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים