יוצר 'צדק פרטי': 'אוהב להרוג את הדמות האהובה'
גרהאם יוסט, התסריטאי של "ספיד" ו"קוד שבור", מנפק עוד עונה לסדרה עטורת השבחים 'צדק פרטי'. בראיון ל-ynet הוא מסביר מדוע הלהיט הקולנועי עם קיאנו ריברס לא יכול היה להתרחש היום ומגלה מהו הפטיש המשותף לו ולטום הנקס
לפני 18 שנה רבים מאיתנו חשבו שסנדרה בולוק יודעת לשחק ושלקיאנו ריבס יש יותר מהבעה אחת. זה קרה בגלל "ספיד", הסרט על האוטובוס שיתפוצץ אם ייסע מתחת למהירות מסוימת, ושלא משנה שסרט ההמשך שלו היה זוועתי, הוא נותר בזיכרון כפיסת קולנוע מהנה עם אקשן לא רע.
לא פעם יוצרי סרטים מסוגו נשכחים בערפל ההוליוודי מבלי שנספיק לזכור את שמם, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתסריטאים שלא מושכים את אור הזרקורים מלכתחילה. אבל במקרה הזה, גרהאם יוסט, התסריטאי הקנדי שכתב את "ספיד" (אך לא את ההמשך הכושל) ואת "קוד שבור", הצליח לא רק לשמור את ראשו מעל המים, אלא להשתדרג משמעותית בקריירה טלוויזיונית עשירה, עם סדרות עטורות פרסים ושבחים.
יוסט (52), המתגורר בקליפורניה, החל את דרכו בטלוויזיה, ולשם חזר בסוף שנות ה-90 כתסריטאי ומפיק. בין היתר לקח חלק בהפקות של סטיבן שפילברג וטום הנקס: "From the Earth to the Moon", "אחים לנשק" וסדרת ההמשך "הפסיפיק" ובסדרת המדע בדיוני "השמיים נופלים". כיום כבר עובד על ההפקה והכתיבה של העונה הרביעית לסדרת הדרמה "צדק פרטי", שמשלבת אלמנטים של מערבון עם סדרת משטרה עכשווית.
"כיום היה קשה יותר לעשות סרט כמו ספיד", הוא אומר בראיון ל-ynet, "תעשיית הסרטים השתנתה מאוד ב-20 שנות הפעילות שלי. הסרט לא היה דל תקציב, אך גם לא היה יקר באופן מיוחד והיום אין אמצע. צריך לעשות סרט ביותר מ-100 מיליון דולר, או בפחות מעשרה מיליון. סרטים שהתקציב שלהם נמצא בין לבין לא יוצאים לפועל. לכן, הרבה אנשים נהנים לעבוד בטלוויזיה כי יש שם יותר חופש עכשיו. יש יותר תחנות ויותר מקומות שמאפשרים לך לעשות דברים מעניינים, וכאלו שנמשכים יותר מ-13 פרקים".
מה היתרון הגדול בטלוויזיה לדעתך?
"נכון שצריך לבנות יותר קווי עלילה, אבל מה שטוב פה זה שלא חייבים לסגור את הכול מראש, אלא לתת חלק אחד בפאזל של הדמויות וסיפורי החיים החשובים שלהן, ולאט לאט לבנות הכל לאורך עונה".
"צדק פרטי", שהעונה השלישית שלה הסתיימה לפני מספר ימים בארצות הברית (ואצלנו תשודר העונה השנייה החל מהערב, 21:15 ב-HOT Zone), מבוססת על ספריו של אלמור לנארד. היא עוקבת אחרי מעלליו של ריילן גיבנס (טימותי אוליפנט), מרשל שמוחזר לשירות בהרלן רוויית בה גדל, אחרי שתקרית ירי בה היה מעורב צובעת אותו באור חשוד כמי שידו קלה מדי על ההדק.
חמוש בכובע בוקרים, מניירות שלא היו מביישות את סרטיו המוקדמים של קלינט איסטווד, אך גם יכולת טובה להבין ולהתחבר לאנשים, ריילן מתמודד עם חבר ילדות שהפך לפושע לא מאוזן (וולטון גוגינס), אקסית נשואה (נטלי זי) ושדים שמתרוצצים בראשו בעודו פותר פשעים שונים.
לדברי יוסט, מעריץ גדול של ספריו של לנארד, אחד הדברים שמשכו אותו אל עלילותיו של ריילן הוא המקום בו הן מתרחשות: "העלילה לא מקובעת בעיר גדולה כמו ברוב סדרות הפשע. זה אזור בארצות הברית שטרם נסרק לעומק. מקום שלא מייצר סיפור גנרי על טובים ורעים, אלא סיפורים שמעוגנים באזור הכפרי הזה. לסופר לנארד יש ערבוב מיוחד של הומור, דמויות מעניינות ואלימות פתאומית שעושה את ההבדל".
ואכן, מבלי להרוס למי שטרם ראה, ישנה תחושה שבסדרה הזו, אף דמות אינה בטוחה. יוסט מאשר: "בספרים קורה לא פעם שפתאום יורים והורגים את הדמות שאתה מתחבר אליה. אהבתי את האפשרות הזאת. זה חלק מההפתעה של הסדרה. לכן, תמיד צריך לשמור על האפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי".
כחלק מהנאמנות שהוא שומר לספרים ולסופר, ששמו מופיע כאחד ממפתחי הסיפור גם בסדרה, גרהאם יוסט הביא לצוות שעובד איתו צמידים עליהם חרותות המילים "מה אלמור היה עושה", כדי שאנשי הצוות יזכרו תמיד את כוונת המחבר. עם זאת, הוא טוען שנותר מקום גם לפרשנות ולאמירה אישית שלו: "70-80% מהסדרה זה הוא, והיתר מגיע ממני, מהשחקנים ומהצוות. אנחנו משתמשים בו כאור מנחה, כמטרה. הגענו אל הסדרה מהכתיבה שלו ואנחנו לא רוצים לאבד את הרוח הזו".
הוא מפקח על הסדרה?
"לא. אנחנו גם לא מתייעצים איתו. עיקר התרומה שלו לעונה השנייה והשלישית היתה בצורת עוד ספר שהוא כתב. הוא אמר לנו 'קחו אותו וצרו ממנו סדרה'".
נקודה אחת אותה התסריטאי והסופר לא רואים עין בעין היא עניין כובע הבוקרים שגיבור הסדרה חובש ושזוכה להתייחסויות מיתר הדמויות על התעקשותו להמשיך ולחבוש את הפריט האנכרוניסטי. "לנארד העדיף כובע קטן יותר, אבל זה לא התאים לאוליפנט", אומר יוסט, "הכובע מאפיין את ריילן. הוא אוהב את מסורת הקאובויז, גם אם הוא היחיד שנהנה מכך".
למרות שיוסט כתב גם את הסדרה "Raines" בה כיכב ג'ף גולדבלום ועל אף המגמה של שחקני קולנוע מוכרים לעבור לסדרות טלוויזיה, "צדק פרטי" אינה מתהדרת בשמות גדולים, ויוסט מסביר שהדבר נעשה בכוונה תחילה. "הסדרה עלולה להיפגע מכוכב גדול מדי. מצאנו שחקני אופי מבריקים, כולל כמה שחקנים חדשים שרק מתחילים ונתנו להם תפקידים שכיף להם איתם".
"אם נלהק שחקן מוכר מאוד, אנשים יראו את השחקן, ולא את הדמות. זה יוציא אותם מהסדרה. אני כן חושב שטים אוליפנט ייצא מהסדרה שלנו ויהפוך לכוכב קולנוע. הוא נועד לכך והסדרה מראה את הכישרון שלו בפני אנשי התעשייה".
עם זאת, הוא לא מתנגד למעבר של שחקנים מוכרים מהמסך הגדול לקטן, במיוחד בהקשר של "אימפריית הפשע". "דסטין הופמן לא היה עושה סדרת טלוויזיה לפני 20 שנה, אבל רואים שזה מתאים למישהו כמו סטיב בושמי, שלא יהיה שחקן ראשי ברוב הסרטים, למרות שהוא שחקן מבריק. המסגרת מתאימה לו וזו הזדמנות בשבילו לגלם דמות מעולה ולהוביל סדרה".
עידן הצפייה הנדחית והיכולת להוריד סדרות ולראותן ברצף משפיע על יצירת סדרה?
"כן, זה משפיע על המדיום. חלק מהסדרות ממש עובדות טוב יותר כשרואים כמה פרקים בבת אחת. הצופים יכולים להרוויח לא מעט אם הם רואים את הסדרה ברצף, כי האלמנט הנרטיבי המתמשך נשמר. אבל זה לא משהו שיושב לי בראש כשאני כותב. כי אנחנו ממילא לא מצלמים הכול בבת אחת.
בזמן ש"צדק פרטי" מספקת לו די והותר תעסוקה, יוסט כבר חושב על גיחה חזרה אל הקולנוע ואל לשיתוף פעולה עם טום הנקס. הכוכב ההוליוודי עטור האוסקרים עשוי לשחק בסרט שיוסט יכתוב ויקרא "Major Mat Mason". הסרט יעקוב אחר בובת צעצוע של אסטרונאוט בסרט מדע בדיוני שיתרחש בתחנת חלל על הירח.
איך קרה שהחלטת לבסס סרט על צעצוע?
"גם אני וגם טום שיחקנו עם הצעצוע הזה כילדים ודיברנו על זה כמה פעמים במהלך העבודה על "the Earth to the Moon". הרעיון הוא להשתמש בדמות ובשם שלה ולהפוך אותם לסרט על מחקר חלל. זה עובד כתירוץ מעולה לעשות
סרט הרפתקה גדול בירח. אני עוד לא יודע מתי יהיה תסריט מוכן, שנינו עובדים על זה. אנחנו גיקים של חלל ואוהבים את הסיפורים שקשורים בו, זה מה שגורם לנו להמשיך למרות ששנינו נתונים תחת לחץ של זמן".
מה עם חזרה לסדרות מדע בדיוני או סדרות מלחמה, זה חסר לך?
"זה היה כבוד אדיר לעבוד על 'הפסיפיק', 'אחים לנשק' ו'השמיים נופלים', אבל אני עוד לא יודע מה אעשה בהמשך. זה לא מתבשל כרגע, אבל אני לא פוסל את זה".
