חסויים בלי רווחה - מי אמור לעזור להם?

מסת "מעמד הביניים" היא זו שתקבע ביום הבחירות מי ינהיג את המדינה, אך נראה שעובדה זו גורמת לקברניטי האוצר והמדינה לשכוח מי הם החלשים באמת בישראל. בינתיים, הגוף הגדול מטעם משרד המשפטים, שאחראי על חסויים (אדם שמינו לו אפוטרופוס), מתנהל ללא תקצוב ממשלתי ומתקיים מדמי ניהול הנלקחים מהחסויים עצמם. רוב החסויים מצויים במצב כלכלי ירוד, אין להם את היכולת לנהל את חייהם כלכלית או שכלית ואין מי מטעמם שיעשה זאת עבורם.

עוד בערוץ הכלכלה :

• בעקבות דברי נתניהו: מה קרה למחירי המזון?
• יום כדה"א: 10 הפרויקטים הכי ירוקים בישראל
• המפעיל הסלולרי הום סלולר: "19 אג' לדקה"
  

הקרן לטיפול בחסויים, שפועלת תחת אחריות האפוטרופוס הראשי במשרד המשפטים, נדרשת לנהל ולסייע כלכלית ונפשית לאלפי קשישים, חולים ומי שבית המשפט קבע שאינו יכול לדאוג לענייניו, כך על פי הגדרת תפקידה. הקרן, שהיא האפטרופוס הגדול במדינה, מנהלת נכסים פיננסים ומקרקעין של האנשים שבאחריותה בסדר גודל של כמיליארד שקל.

לפני כשנה וחצי פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף החושף כי התנהלותה של הקרן לטיפול בחסויים רשלנית, שרירותית ואינה מתבצעת בהתאם לסטנדרטים מקצועיים ראויים.

ארבעה חודשים קודם לפרסום הדו"ח הוחלפה הנהלת הקרן, וכיום עומדים בראשה המנכ"ל זאב פרידמן, שהגיע לתפקיד לאחר שנים בהן עמד בראש מינהל רווחה ובריאות הציבור בעיריית תל-אביב; יו"ר הקרן, דוד ברודט, שהיה למנכ"ל משרד האוצר; והשופט בדימוס תאודור אור, העומד בראש הוועדה לניהול הקרן. "חשוב לי לציין שדו"ח מבקר המדינה הוא למעשה על התקופה בטרם התחלפה ההנהלה", מסביר פרידמן.

"אנחנו רוצים ביקורת"

באופן פרדוקסלי מברך פרידמן על הדו"ח החמור אותו העביר המבקר על הגוף בראשו הוא עומד. "אנחנו רוצים ביקורת. אני מודה למבקר על שערך את הדו"ח. הביקורת השתלבה בתוכניות הרב-שנתיות שלנו, אבל כמובן שהמשאבים שלנו מוגבלים", הוא אומר.

המדינה סומכת על סטודנטים מתנדבים

עם 5,000 חסויים שבאחריותה, התנהלות ההולכת על חבל תקציבי דק וסגירת דלתות מצד אוצר המדינה, מי שמשלם לא פעם את המחיר בחייהם – הם החסויים עצמם. לחלל זה, כשתקצוב ממשלתי לא נראה באופק, הטיפול במאות מקרים של חסויים מגיע לגופים וולונטריים. אחד מהם הוא קליניקת סטודנטים למשפט, פסיכיאטריה ואפטרופסות בקרייה האקדמית אונו, שהקימה ד"ר ג'ודי ברודר, ראש מרכז למשפט חברתי קליני.

ברודר, בעלת תארים אקדמיים במשפטים, מדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, נחשפה למצב הכאותי הזה לפני כשנתיים. מאז משפרים הסטודנטים לחסויים רבים את כאבם, בעיקר באמצעות טיפול בחסוי לא כ"רשומה במחשב" - אלא באופן אישי. הסטודנטים מגיעים אל החסוי ומנסים למצוא עבורו פתרונות יצירתיים.

בנוסף, מעניקה הקליניקה טיפול משפטי לחסוי ובכך נחסכות הוצאות משפט. "ישנה אוכלוסייה שאין לה כוח לבוא ולעמוד על זכויותיה. ברב המקרים גם אין לה יכולת כלכלית לנהל קרב על מה שמגיע לה, ולעורכי הדין מאוד לא קל לעבוד איתה. כתוצאה מכך, פעמים רבות אנשים הלוקים בנפשם לא מקבלים ייצוג משפטי הולם ולא מקבלים את זכויותיהם", אומרת ד"ר ברודר.

קצבה של 250 שקל בלבד

הרעיון להקמת הקליניקה גמל בליבה של ברודר כשפגשה את גלעד. גלעד, אז סניטר בבית החולים אסף הרופא, הוצא לפנסיה מוקדמת מעבודתו בשל צמצומים. לגלעד, אב גרוש, שני ילדים נרקומנים שנהגו להכות אותו, דבר שרק החריף את הקושי שלו ואת היעדר היכולת להתמודד עם מצבו החדש.

הסטודנטים וד"ר ברודר לקחו את המקרה של גלעד והבינו כי בקרן אי די משאבים כדי להיות יצירתיים. בבדיקתם גילו כי במקרה של גלעד מנהלי הקרן העבירו למדינה דיווח שנתי ובכך מיצו את אחריותם, וזאת ללא קשר למצבו, שמידרדר בקצב מהיר.

ברודר והסטודנטים ביקשו מהקרן פירוט על הנעשה בכספו של גלעד ב-10 השנים האחרונות ופעלו להשיג הסדר לתשלום ישיר מהקרן למסעדה סמוכה לביתו של גלעד, כדי שיוכל לאכול ארוחה חמה ללא תשלום במזומן. כמו כן כמו השיגו עבורו הסדר דומה עם קופת החולים, במסגרתו יועבר כיסוי כספי עבור רכישת תרופות. לפני מספר חודשים עבר גלעד אירוע מוחי ונפטר. מאז מטפלים בקליניקה בעוד מקרים רבים וקשים, שמאז פניית ynet הידקו את שיתוף הפעולה בינם לבין הקרן.