תקצבו אותנו בשכל

אתחיל בווידוי קטן. עזבתי את הישיבה בגיל 16 ויצאתי לעבוד. חלקכם יסתכלו עליי ויגיבו בזלזול, שובר מסגרות שכמוני, חלקכם יזדהו וייזכרו שגם להם לא התחשק ללכת לבית הספר או לכל מוסד לימודים אחר בגיל 16.

אני מגיע מבית חרדי, כמה חרדי אתם שואלים? מאוד. יש לי 16 אחים ואחיות שאת כולם אני מעריך ואוהב מאוד. גדלתי במסגרות חרדיות כל חיי, עד שהתחתנתי, בגיל 23, לאשה שגם הגיעה ממסגרות חרדיות. תמיד הערכתי את המגזר שבו גדלתי. שנאתי את התקשורת הכללית, היו לי את כל הסיבות לעשות את זה. כל מה שידעתי זה שהם לא יכולים לכתוב על הדברים הרבים היפים במגזר שבו גדלתי, "כי אין בזה דם", הסבירה לי אמי לא אחת. הם מחפשים דברים לא שגרתיים ואצלנו שִגרה היא חסד. ובכלל, הם לא יכולים לכתוב דברים טובים על חרדים, קשה להם, הסבירה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

העם שלא ידע לשאול / שלמה קראוס

מה אנחנו יודעים על ישראל? / צ'אז ניוּקי-בורדן

התחלתי לעבוד בגיל 16. עבדתי כמעט בכל עבודה אפשרית. הסביבה ראתה בי סוג ב'. בכלל, איזו עבודה יכול לארגן לעצמו חרדי בן 16 בתוך המגזר? למלצר? כמעט שאין בתי קפה בריכוזים חרדיים, זה היה מחוץ לתחום, סוג של משהו שאין מצב ש"אדרדר" אליו, זה היה בזוי. לא מצאתי את עצמי. במשך הזמן התחלתי לעבוד בתחום האינטרנט, פשוט אהבתי את זה. קראתי חומר והצלחתי להיכנס לתוך אחת מחברות ההיי-טק בישראל. לאט לאט התקדמתי. המשכורות היו קצת יותר ממינימום, אבל התלהבתי, התחלתי להתעסק במשהו שאני אוהב.

צבא לא עשיתי. הרב שלי והסביבה שלי היו עוינים לנושא ולא היה לי סיכוי נגד הזרם. קיבלתי פטור, אי התאמה. אחרי כמה שנים בתחום, כשמאחוריי לא מעט פרויקטים, החלטתי ללכת ללמוד את מה שאני הכי אוהב בצורה קצת יותר רצינית. אבל אז נפל לי האסימון. אין לי אנגלית, אין לי בגרויות, אין לי ידע שיש לילד בכיתה ו'. ואז שאלתי את עצמי, למה? למה עשו לי את זה? פחדו שאצא לתרבות רעה אם לא אלמד משהו שהוא לא תורני?

אל תתנו לעסקנים לנהל

אמרו לי שאם יום אחד ארצה ללמוד בגרויות, זה ממש לא סיפור ואוכל תמיד להשלים את זה. מישהו בדק כמה צריך להשקיע כדי להשלים את החסר? ובכלל, למה אני צריך לשלם עכשיו סכום לא מבוטל כדי ללמוד אנגלית? למה? מה היה קורה לו הייתי לומד את זה אז?

לאחרונה אני קורא לא מעט על כך שיום אחד החרדים יהיו פה מיעוט לא מבוטל, ושצריך לעזור לחרדים שרוצים לצאת לעבוד. אני שואל את עצמי מה עוזר שהמדינה מממנת אלף שקל למעביד שמעסיק חרדי אם אותו עובד מקבל משכורת מינימום או אולי קצת יותר? מה עוזר שמתקצבים כל מיני ארגונים ומקומות לימוד שאף אחד לא באמת בדק במה הם עוזרים לחרדים שרוצים לעבוד.

לא חבל על כל הכסף שהולך לריק? אתם רוצים לעזור, תשקיעו במקומות לימוד רציניים. תדרבנו באמת את מי שרוצה ללמוד. אל תעסיקו חרדים בניהול מקומות התעסוקה, כי אז, לצערי, זה מנוהל על-ידי עסקנים כאלה ואחרים שרק עושים לביתם.

רוצים לעזור לנו ולכם? רוצים לתקצב אותנו? תתחילו לעשות זה בשכל. לא אמרתי לא לממן את עולם הישיבות, בזה תמשיכו, זה חלק חשוב בשמירת ההווי היהודי בארץ ובעולם, אך תנו אופציות נוספות למי שהישיבות אינן מתאימות לו, ויש הרבה כאלה. לא כולם נולדו להיות רבנים. חלקנו רוצים להיות אנשים עובדים בדיוק כמו בכל מגזר. אתם לא יודעים כמה קשה להיות עם חור בהשכלה בעולם כמו שלנו. אז עזרו לנו בבקשה, תתחילו לתקצב אותנו בשכל.

אלי כהן, חרדי עובד ולא מתבייש בזה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il