"עם ישראל התעורר, שזה לא יירדם עוד פעם"

אחרי ההפגנות הסוערות וההתעוררות הציבורית של הקיץ שעבר, נשארה באוויר השאלה – מה עושים הלאה? איך מתרגמים את התודעה החברתית והרצון לפעול ולשנות לפעולות מעשיות? היו כאלו שהחליטו שהמחאה חייבת ללכת צעד  קדימה ולהגיע אל מוסדות השלטון, לכן יזמו בעמותת "הקול למען צדק חברתי" את הקמת "השדולה החברתית בכנסת", בשיתוף ח"כ נינו אבסדזה (קדימה).

המטרה בהקמת השדולה היא שלכל אזרח במדינה תהיה האופציה להפנות נושא שחשוב לו לקדם לכנסת. כולם מוזמנים לפנות לשדולה ולקבל עזרה וייעוץ בנושאים שהם מעוניינים לקדם. המפגש הראשון של השדולה התקיים בסוף פברואר ונכחו בו חברי הכנסת בישי ברוורמן, ניצן הורוביץ, עפו אגבריה, שלמה מולה, נינו אבסדזה, אריה ביבי, ציפי לבני ונציגי ארגונים חברתיים ופעילים נוספים מכל הארץ ביניהם: ב' זה אוהל, התנועה החברתית, התאחדות הסטודנטים, החזית החברתית של ישראל, חדר מצב, התעוררות, ישראל יקרה לנו, המשמר החברתי בכנסת, המחנה המשותף, שישה צבעים, החזית הצפונית, מאהל כפר סבא ואחרים.  

"עכשיו תעבדו בשבילנו"

"לפני שנה אנשים דיברו על זה שאף אחד לא קם ואי אפשר לעשות שום דבר, זה השתנה",  אומר נדב נישרי, ממקימי השדולה,"עצם זה שהציבור התאגד והוכיח שיש לו כוח לשנות לא רק ביום הבחירות. חוק חינוך חובה חינם זה הצלחה אדירה, שחוסכת להורים מאה אלף שקל, שתי נקודות זיכוי במס הכנסה לילדים עד גיל שלוש, ההקפאה של ירידת מס החברות, שינוי תודעתי, הריבון הבין שאי אפשר להשאיר הכל לכוחות השוק. אין נאום, כתבה או ריאיון עם נבחר ציבור או איש עסקים בלי התייחסות לשיח החברתי. עכשיו זה על השולחן, שחובה על חברה להיות לטובת הציבור."

מתי החלטתם שהמחאה צריכה להתקדם לכנסת?

"הויכוח היה קיים מהיום הראשון, היו שיחות עם פוליטיקאים מכל המפלגות, אבל היה יותר מדי אנטגוניזם מהציבור. אנחנו יודעים שאתה יכול לצעוק עד מחר אבל אם זה לא עובר כחוק אז זה לא משנה. אנחנו עובדים על התשתית לקיץ, הבנו שאנחנו הולכים יותר לשתף את הפעילים ולהיות יותר ממוקדים, חלק מזה היה להבין שצריך קשר עם הכנסת, לא שיבואו וירכבו עלינו אלא מקום של שווים בין שווים ולהגיד להם זה הנושא שאנחנו רוצים שתקדמו עכשיו תעבדו בשבילנו.

בהתחלה הם רק רצו לראות איך מכבים את השריפה הזאת", הוא משחזר "כחלק מזה כל פעם שעלתה הצעה שרצתה לקדם משהו כיבו אותה. אחת ההצעות היתה לדיור בר השגה על ידי שלמה מולה, הצעה שכתב אותה פעם גדעון סער אבל היא נפלה ואחד האנשים שהצביעו נגד היה גדעון סער. אמרנו זה לא יקרה יותר, עכשיו אתם תצביעו בעדנו. תספרו את כל הציבור, לא רק את המתפקדים שלכם".

איך נוצר החיבור עם חברת הכנסת נינו אבסדזה?

החיבור היה מיידי, היא באה וישנה במאהל, בהתחלה אנשים לא זיהו אותה בכלל, ותוך כדי השיחות הבנו שצריכה להיות פעילות פרלמנטרית קבועה ובחרנו בה, והיא לקחה את זה והרימה את זה והתחילה להריץ, הוצאנו הודעה משותפת והתחלנו לעבוד."

מה מתוכנן להמשך?

"התחלנו לקבל בקשות מארגונים בקשות של נושאים להעלות לדיון. שוויון בנטל יעלה במפגש הבא. התפקיד שלנו הוא לקשר את הכנסת עם ארגוני המחאה, השדולה תומכת בכל פעיל במה שהוא רוצה, אם יש אדם שצדק מבחינתו זה מחיר הדלק נתמוך בו, אם זה חינוך נתמוך בו. אנחנו רוצים לוודא שאנשים קמים ועושים. עם ישראל התעורר, שזה לא יירדם עוד פעם. אנחנו פועלים עם כל מי שאנחנו מכירים, אנחנו פתוחים לכולם. רוב הנושאים שיעלו זה יוקר המחיה, החינוך, כל ההיבטים של החיים שלנו שלא מצליחים להתקיים בלעדיהם והממשלה הפקירה אותם. כל נושא שיעלה יגיע לכנסת ויתחיל להיות מקודם. הפעם כשיצאו מיליון איש החוצה זה יילך למקום מאוד ממוקד."

אמצעי למעקב שיטתי ורצוף אחר חברי הכנסת

לדברי יונתן פלד, משקיף בארגון "המשמר החברתי", המחאה החברתית, דרישות המפגינים והמלצות ועדת טרכטנברג מהוות נקודת התייחסות חשובה ביותר כמעט בכל דיון בוועדות הכספים והכלכלה בכנסת. הארגון, ששולח את משקיפיו להיות נוכחים בדיוני ועדות הכנסת פרסם לאחרונה בשיתוף אתר "כנסת פתוחה" את "המדד החברתי", שמסכם את הפעילות החברתית במושב החורף שהסתיים בשבוע שעבר. המדד הוא אמצעי למעקב שיטתי ורצוף אחר חברי הכנסת שמטרתו למדוד את תרומתו של כל ח"כ לחקיקה כלכלית-חברתית צודקת.

המדד מחושב לפי הצבעותיהם של ח"כים על הצעות חוק חברתיות-כלכליות במליאת הכנסת ולפי נוכחותם בוועדות, ומתבסס על עדויותיהם של המשקיפים המתנדבים של הארגון. הצעות החוק הן הצעות המשפיעות על זכויות חברתיות- חוקים המבטיחים לתושבי המדינה את האפשרות לקיום בכבוד, כלכלה הוגנת - חוקים המסדירים את חלוקת העושר, שוויון אזרחי  - חוקים המגנים מניצול ואוסרים אפליה של קבוצות מוחלשות ודמוקרטיה השתתפותית - חוקים שמגדילים את השפעת האזרחים ומגבירים את השקיפות והאחריות השלטונית.

על פי המדד, חברי הכנסת המובילים בהצבעה חברתית הם דב חנין (חד"ש), איתן כבל (עבודה), שלמה מולה (קדימה), ניצן הורוביץ (מרצ), אילן גילאון (מרצ), שלי יחימוביץ' (עבודה), מרינה סולודקין (קדימה), מגלי והבה (קדימה), אריה ביבי (קדימה), יואל חסון (קדימה), ואורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) ויצחק הרצוג (עבודה). שני חברי כנסת שדווקא ידועים כבעלי אג'נדה חברתית אך בלטו בהעדרם בהצבעות חברתיות חשובות הם: ח"כ עמיר פרץ וח"כ דניאל בן-סימון.

מבין המפלגות, מובילות מרצ וחד"ש את החקיקה החברתית ואחריהן קדימה והעבודה. בתוך הקואליציה, המפלגה החברתית ביותר היא מפלגת העצמאות והמפלגה הכי פחות חברתיות הן הליכוד, הבית היהודי ויהדות התורה.

"לנו כאזרחים יש אינטרס לחזק את הכנסת מול הממשלה, ויש חברי כנסת שעושים עבודה מצוינת, אמרה ליה נירגד, ממייסדי המשמר החברתי בכנסת, "לממשלה יש כוח חזק מדי וצריך לחזק את הכנסת מול הממשלה. הממשלה מפילה את החוקים החברתיים של חברי הכנסת בזה אחר זה".

קמפיין לחשיפת פעילותם של חברי הכנסת

דניאל דור ממייסדי המשמר החברתי משחזר איך הכל התחיל: "התלבטנו איך לחשוף ולהפיץ באופן שיטתי את ההצבעות של חברי הכנסת. זה היה ממש אחרי ההפגנות הגדולות, כשלא היה פוליטיקאי אחד שלא הכריז מעל כל גבעה שהוא מתחייב למדיניות חברתית, ושאסור לאכזב את ההמונים וכן הלאה. והנה התברר לנו שכשעלה להצבעה חוק יסוד זכויות חברתיות, שאמור לעגן בחקיקה בדיוק את ההכרזות האלה, רוב חברי הכנסת הצביעו נגדו.

רכזת התקשורת שלנו הכינה טבלה פשוטה עם שמות התומכים והמתנגדים ופרסמה אותה בפייסבוק, וזה נמכר כמו לחמניות. בינתיים התחלתי להיפגש עם התארגנויות דומות לשלנו, כמו 'מתפקדים' שמעודדת צעירים להתפקד למפלגות, וראיתי שאנחנו לא הראשונים שמנסים לגבש פרויקט מעקב כזה.

בשלב מסוים יזמנו פגישת פסגה של כמה מהגופים האלה, תחת הכותרת 'קמפיין לחשיפת פעילותם של חברי הכנסת'. במשך כחודשיים נוספים המשכנו להיפגש ולגבש נוסחה מוסכמת - אילו פרמטרים בודקים, איך מחלקים את הניקוד, עם מי מתייעצים. החלטנו להתמקד בשלב הראשון בבדיקת הצבעות על הצעות חוק. מבחינה טכנית הבחירה הזאת פישטה את העניינים, משום שמנגנון המעקב האוטומטי שפיתחו באתר 'כנסת פתוחה' מבוסס בדיוק על אותו פרמטר.

בניגוד למה שאולי חושבים, לא כל החוקים שהממשלה קידמה במושב האחרון מזיקים בעינינו", חשוב לו להדגיש, "כשעוברים בבת-אחת על מאות חוקים אפשר להתרשם מגל של חקיקה שמבטיחה בכל מיני דרכים את הזכויות של עובדי קבלן, למשל. רואים גם גל של חוקים שהממשלה תמכה בהם ומגנים על מחזיקים של אגרות חוב או מחייבים מפעלים לשלם על נזקים סביבתיים שעד עכשיו באו על חשבון משלם המיסים".

חוקים שעוסקים בדיור בר-השגה נפלו כמו זבובים

אבל כצפוי לדור וחבריו גם ביקורת על הנעשה בחקיקה בכנסת, למשל בתחום הדיור. "חוקים שעוסקים בדיור בר-השגה נפלו כמו זבובים", הוא מסביר, "אנחנו עוקבים אחרי התוכניות של הממשלה ורואים שלא יהיו צעדים דרסטיים בכיוון הזה. בנוגע לדיור ציבורי המצב אפילו יותר חמור. לא אומרים את זה בגלוי, אבל הממשלה מתנגדת

 כנראה לעצם קיומו של דיור ציבורי, ומפילה חוקים שמנסים לקדם את הנושא".

הוא מגבה את דבריו בדוגמאות: "הצעת חוק של יואל חסון לחייב את הממשלה להקים מספר מסוים של דירות ציבוריות בשנה, כפיצוי על דירות ציבוריות שנמכרות, נפלה בוועדת השרים. והמקרה הבוטה ביותר הוא של הצעת חוק לאיסור אפליה בהשכרה ובמכירת דירות, שקבעה עונש למי שמסרב להשכיר על רקע של גזע, השקפה דתית, נטיה מינית וכדומה. הממשלה התנגדה משום מה, וההצעה נפלה בכנסת ברוב גדול - כשממש בזמן ההצבעה התארגנה מחוץ לכנסת ההפגנה הגדולה של עולי אתיופיה נגד האפליה נגדם בקריית מלאכי.

המחאה החברתית ממשיכה לפעול ולהתמקצע", הוא מסכם, "בנוסף למשמר בכנסת, ב-14 רשויות מקומיות מתנהל משמר חברתי מקומי שהוא ארגון אחות שלנו, שעושה את עבודת הפיקוח המקבילה לנו ברשויות המקומיות. בנוסף כולם מוזמנים לצאת לרחובות ולהמשיך להביע מחאה, למשל בהפגנה הארצית שתתקיים במוצאי שבת".

• במוצאי שבת הקרובה ה- 2.6.2012 תתקיים בירושלים, תל אביב וחיפה הפגנה ארצית בסימן "מחזירים את התקווה – נאבקים לצדק חברתי".