שתף קטע נבחר
 

קולות מהעבר: קונים מערכת וינטג'

רמקולים ומגברים שיוצרו בשנות ה-70 ו-80 עדיין נשמעים טוב ומהווים אופציה טובה לחובבי אודיו נטולי ממון. מדריך קנייה, התקנה וטיפול

בעת רכישת מערכות רמקולים, בין אם מערכת שתחובר ל-PC או מערכת סטריאו שמיועדת למלא חדר שלם, ישנה הפרדה חדה מאוד בין מערכת "צעצוע" בעלות מחיר של כ-1000 שקל ופחות, לבין "מערכות סטריאו אמיתיות" שמחירן מתחיל מ-2,000 שקל וצפונה.

  

עוד ב-HWzone:

 

אך מה יעשה חובב סטריאו אמיתי אשר רוצה לרכוש מערכת רמקולים איכותית ואינו בידו הממון הנדרש לגשת לחנות סטריאו מתמחה ולרכוש מערכת ברמה שתספק אותו? האופציה הראשונה היא כמובן להסתפק במערכת 2.0 משוק ה-PC, וחלקן מציעות תמורה מעולה למחיר. אופציה נוספת היא לגשת לשוק המשומשים ולחפש מערכת סטריאו אמיתית במחיר שיהיה קל יותר לכיס.

 

מדריך זה פונה לקהל זה בדיוק. במדריך הבא אנו נעבור מעט על השלבים בבחירת מערכת סטריאו משומשת, כאשר אנו ניתן את הדגש דווקא למערכות וינטג', מייד נראה מהן מערכות אילו. למרות ההתמקדות במערכות וינטג', במדריך זה נעבור על לא מעט שלבים אשר נכונים לכל רכישה של ציוד סטריאו משומש. במידה ואתם עדיין לא יודעים האם מערכת משומשת שכזו מתאימה לכם או שכדאי לפנות למערכת 2.0 זולה משוק ה-PC, המשיכו לקרוא.

 

 

JBL L300 - רמקול וינטאג' מבוקש  (צילום: HWzone) (צילום: HWzone)
JBL L300 - רמקול וינטאג' מבוקש (צילום: HWzone)

 

בטרם המשך הקריאה אנו ממליצים בחום לקרוא את המאמר "מבוא למערכות סטריאו וקולנוע ביתי". 

 

וינטג'?

תחילה, נענה על השאלה הראשונה שקופצת לראש, מהי בכלל מערכת וינטג'? מערכות וינטג' נבדלות מאחיותהן, המערכות ה"משומשות", בעיקר בגילן המופלג. ההגדרה למערכות וינטג' היא הגדרה רחבה וליבראלית יחסית, וכנראה שגם תשתנה במידה כזו או אחרת עם חלוף השנים. ההגדרה הנפוצה היא פחות או יותר מתחילת-אמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80, כאשר כמובן שקיימות חריגות לפה או לשם.

 

הייחוד של מערכות אילו אילו מערכות יד-שנייה מודרניות יותר מלבד הגיל המופלג הוא התמורה הגבוהה למחיר. עקב גיל הרכיבים מחירם בדרך כלל נמוך מאוד ביחס לביצועים שלהם. כמו כן, התקופה הזו נחשבת לתקופה בה יוצר ציוד סטריאו (ולא רק ציוד סטריאו) איכותי בטרם "עידן הפלסטיק", ובטרם יצרניות גדולות וחזקות נעלמו ושמותיהן נבלעו על ידי "חברות מדבקה", או הפכו לחברות תחתית אשר מייצרות ציוד ברמה נמוכה.

 

האם מערכת וינטג' מתאימה לי, וכמה זה יעלה לי?

כעת כשאנו יודעים מה היא מערכת וינטג', ובמידה ועוד לא נרתענו לחלוטין מהגיל של הציוד, ניתן לדבר על דברים קונקרטיים יותר. נתחיל מהתקציב, ופה גם נקבל תמונה חלקית של אלה שמערכת שכזו תתאים להם. במרבית המקרית מדובר על התחום של 800-1,000 שקלים וצפונה עבור מערכת סטריאו שלמה. עם זאת, כבר נתקלנו במערכות במחירים נמוכים יותר כדוגמת 500 שקלים, ומחירים גבוהים יותר משמעותית של 3,000 שקל וצפונה. למי שיש בידו הממון להוציא כ-5,000 שקלים וצפונה ההיצע בשוק הוינטג' יהיה יחסית נמוך ולכן כדאי יהיה להתמקד בשוק המשומשים המודרני יותר.

 

בכדי לראות האם מערכת וינטג' מתאימה לו, צריך אדם לשאול עצמו כמה שאלות. הראשונה היא האם הוא נופל בתוך התקציב המדובר. השנייה היא האם יש לו בעיה עם ציוד משומש בכלל, ובציוד וינטג' (שיהיה מטבעו בן 20 ומעלה) בפרט. כמו כן, חשוב לשאול האם יש לו את הכח לחפש אחר הציוד הזה, שכן למצוא מערכת וינטג' יהיה קשה יותר מאשר לגשת לחנות הקרובה ולרכוש מערכת רמקולים.

 

גם ציוד ישן יכול להיראות טוב (צילום: HWzone) (צילום: HWzone)
גם ציוד ישן יכול להיראות טוב(צילום: HWzone)

 

ולבסוף, מספר שאלות שקשורות לצליל שמערכת וינטג' תפיק. מערכת וינטג' תהייה תמיד מערכת סטריאו בלבד (2.0), כמובן שמי שירצה ללכת לחנות לקנות סאב ולהוסיף, יוכל. אבל סאבים וינטג' פשוט אין. מבחינת גוון הצליל, מערכות וינטג' שונות לחלוטין ממערכות 2.1 למחשב. מערכות וינטג' יישמעו כמו שמערכת סטריאו אמורה להישמע. עם צליל מלא בכל הספקטרום, ובמה משכנעת.

 

מערכות 2.1 (או כמו שחובבי הסטריאו אוהבים לכנותן, "קופסאות אשל מנגנות") לא יודעות לעשות זאת. מערכות 2.1 מחסירות מידע בתחום הביניים (גם היקרות ביותר כדוגמת ה-iDome) והן מכילות אלמנט באס (אשר בשגגה/מטעמי יח"צ נקרא סאב-וופר כשלמעשה הוא רחוק מאוד מכך) שאינו משתלב כראוי עם המערכת, אך בגלל העוצמה הגבוהה מדיי, אנשים חדשים בתחום האודיו מפרשים כאיכות גבוהה.

 

עליכם יהיה לבחור האם הצליל שאתה מחפשים הוא הצליל של מערכת 2.1, או צליל מעודן יותר שיכוון גבוה יותר לעולם הסטריאו. במידה והצליל של מערכות סטריאו אינו בשבילכם אין בכך כל בעיה, חסכתם לעצמכם את "כאב הראש" של מציאת מערכת סטריאו איכותית.

 

מאיפה מתחילים?

החלטנו שמערכת וינטג' היא הדרך הנכונה בשבילנו, כיוון שאנו רוצים צליל איכותי, ואינו ברשותנו את הממון לרכוש מערכת באלפים רבים של שקלים. כיצד מתחיל במסע של בחירת המערכת? היכן מחפשים? מה מחפשים? נתחיל בבחירת סוג המערכת אותה אנו רוצים, הבחירה תיקבע בהתאם לתקציב ובהתאם לגודל החדר וכמות המקום הפנוי שיש בו. ההפרדה היא בין בחירה ברמקולים רצפתיים לרמקולים מדפיים. רמקולים רצפתיים יפיקו באס מלא יותר, אך ידרשו גם חדר גדול יותר, ובדר"כ גם מרחק ישיבה גדול יותר מהרמקולים.

 

עם זאת, לא חובה לעשות את ההפרדה מראש ואף כדאי לבחון את שתי האפשרויות, במיוחד שרמקולים רבים מהתקופה המדוברת היו בגודל שהוא באמצע בין רמקול מדפי לרמקול רצפתי. כמובן שבמידה ואין את המקום לרמקולים רצפתיים ניתן מראש לפסול את האופציה הזו כיוון שפשוט לא קיים המקום בשבילם. כמובן שבדומה למערכות סטריאו אמיתיות, רמקולים וינטג' אינם כוללים מגבר פנימי ולכן נדרש גם למצוא מגבר לשדך להם.

 

הגיע הזמן להתחיל בחיפושים, והעובדה כי אנו מחפשים ציוד ישן אין משמעותה כי אסור להשתמש באמצעים מודרנים כדוגמת האינטרנט. המקור הראשון הקופץ לראש הוא לוחות המשומשים. ניתן לבדוק בלוחות המשומשים של אתרים סטריאו וקולנוע ביתי ייעודים, כמו dtown. מדי פעם גם בלוחות של HWzone קופץ פריט ששווה בדיקה. אך ללא ספק המקורות בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר הם לוחות היד שנייה כמו WinWin (גילוי נאות: אתר WinWin שייך לקבוצת ידיעות אחרונות). כמות הציוד באתרים האילו גדולה מאוד.

 

עם זאת, עם הכמות לא באה האיכות. ללא ספק נדרשת סלקציה רבה למודעות שקופצות, יקפצו הרבה רכיבי מדבקה ומערכות זוועתיות אשר ניסיון ילמד איך לסנן אותן. מלבד אתרים אילו, ישנן חנויות/מעבדות אלקטרוניקה שמתעסקות בתחום באופן מקצועי. ניתן לבדוק בחנויות סטריאו אשר ידוע כי עושות תיקונים וסוחרות בציוד שכזה, וניתן פשוט לעבור פיסית במעבדות אלקטרוניקה ליד ביתכם ולשאות האם יש להם ציוד שכזה שהם רוצים למכור. מקור נוסף, הוא פשוט לחפש באיזור של הבית. אנשים לעתים זורקים ציוד כזה פשוט כי הם לא מודעים לערכו, או כי הוא תקול בצורה זו או אחרת.

 

VU-meter בחזית המגבר, וינטאג' אמיתי (צילום: HWzone) (צילום: HWzone)
VU-meter בחזית המגבר, וינטאג' אמיתי(צילום: HWzone)

 

 

ובכן, אז מצאנו מודעה מעניינת. איך יודעים האם מדובר על מוצר ששווה משהו? לצערנו, לעיתים רבות קשה לדעת. צריך ניסיון בתחום. יש דרכים לשפר את הידע בנושא כדוגמא קריאת דיונים רלוונטיים בפורום, קריאה באתרים שנוגעים לתחום (לדוגמא Legendary Audio Classics), ופשוט לעבור מדיי פעם על הלוחות. אך ישנם דברים שניתן לעשות גם ללא יידע מוקדם. לדוגמא, כדאי להריץ חיפוש של הדגם בגוגל, לחפש כמה שיותר מידע. ניתן לשאול בפורום על אותו הדגם ולחכות לתגובות מאנשים שמכירים אותו. כדאי תמיד גם לבדוק שמדובר על חברה אמיתית ולא חברת מדבקה (לדוגמא, חברת Peerless הדנית אשר בעבר ייצרה רמקולים, אך חברה שונה לחלוטין החליטה "לשאול" את שמה ומייצרת מוצרים ברמה שונה לחלוטין ואין לה כל קשר לחברה המקורית או מוצריה).

 

אז מצאתם דגם, החלטתם לבדוק נתונים שלו ברשת, מה מהנתונים רלוונטי לכם, ומה חשוב יותר? בדר"כ אנו אומרים שאין הרבה קשר בין נתונים לבין סאונד. בדר"כ זה גם נכון. נתונים כמו הספק לדוגמא לא יקבעו כמה חזק או כמה טוב מערכת כלשהי תשמע. עם זאת, האמרה הזו נובעת בחלקה מהעובדה שהנתונים בציוד בימינו רחוקים מאוד ממה שהציוד באמת עושה.

 

מה לעשות, היצרנים משקרים. לפני 20-30 שנה, שיקרו פחות. אז על מה כדאי להסתכל? אין הרבה דברים שמעניינים אותנו. כדאי לבדוק בעיקר כמות וסוג החיבורים שישנם (נרחיב בעוד מספר שורות), וההספק. את ההספק כדאי לקחת בעירבון מוגבל. כשבאים מהנתונים הבומבסטיים של ציוד מודרני יותר, פתאום מגבר של 30 וואט לערוץ נשמע כמו צעצוע. תהיו בטוח שהוא יוכל בלי הרבה בעיות להביא את מרבית הרמקולים לקצה גבול היכולת. במידה וידוע לכם שהרמקול שלכם דורש מגבר חזק, כדיא לחפש מגבר של 40-50 וואט ואף יותר, אך ברוב המיקרים הספק של 30 וואט יהיה מספק חלוטין.

 

הבטחנו הרחבה על החיבורים שישנם בציוד ותיק יותר. בדר"כ ציוד ותיק יותר יכיל מספר כניסות/יציאות של טייפ עם אפשרות של הקלטה מכניסה אחת לשנייה. עם זאת, חיבורים שיימצאו כמעט תמיד יהיו phono אשר מיועד לחיבור לפטיפון. עקב העכבה והמתח של הפטיפון, נדרשת כניסה מיוחדת שתיישר קו עם כניסות Line סטנדרטיות, וכניסה זו מיועדת לכך. אין טעם לחבר לכניסה זו מכשיר שאינו פטיפון, מלבד רעשים ועיוותים לא נרוויח דבר. כמו כן, ברוב המקרים יימצאו עוד 2-3 כניסות עם שמות כמו tuner, aux, tape כל הכניסות האילו יהיו כניסות סטנדרטיות לחלוטין בעכבה שלהן וברגישות שלהן, וניתן להתשמש בהן בלי שום בעיה לחיבור ציוד כדוגמת סטרימר, כרטיס קול, נגן mp3 וכו'.

 

יש גם וינטאג' אלקטרוסטטי QUAD ESL-57 (צילום: HWzone) (צילום: HWzone)
יש גם וינטאג' אלקטרוסטטי QUAD ESL-57(צילום: HWzone)

 

כמו כן, מגברים ישנים יותר כללו בדר"כ אפשר לחבר 2 זוגות רמקולים. זה לא אומר שנקבל "חצי-סראונד" עם 4 רמקולים. זה אומר שאפשרי לחבר 2 זוגות רמקולים ולמתג בינהם (A/B/A+B) הדבר נחמד מאוד למי שרוצים לדוגמא רמקולים קטנים למחשב, ורמקולים גדולים יותר לסטריאו, או למי שרוצים הספק גבוה יותר בעזרת חיבור 2 זוגות רמקולים (כדאי להיזהר לא להגביר יותר מדיי במצב ששני זוגות הרמקולים עובדים יחד, אחרת יכול להיגרם נזק למגבר עקב דרישת זרם מוגברת). ניתן כמובן להשתמש להשתמש בזוג החיבורים (A+B) לצורך חיבור אותו זוג רמקולים על ידי 2 חוטים, דבר המוכר כ-Bi-Wire אשר מקטין את התנגדות הכבלים. בדר"כ אין בכך צורך, אך במידה ויציאות הרמקולים במגבר מאפשרות חיבור של כבלים דקים מאוד בלבד ניתן לעשות זאת.

 

כיצד לבדוק את הציוד?

מצאנו הודעה מעניינית, הרמנו טלפון (או שלחנו אימייל), קבענו להיפגש, הגענו, רואים את הציוד, מה הלאה?

 

 נתחיל מהרמקולים. כשבודקים רמקולים מתחילים מבדיקה חזותית. התיבה עצמה בדרך כלל לא תהווה בעיה. שריטות למיניהן לא מעניינות אותנו, בגיל 30 לכל אחד יהיו מספיק שריטות. כמובן שאם יש בתיבה סדקים/הפאות לא מחוברות כראוי כדאי להיזהר ולהגיד יפה שלום ולהתראות. מה שכדאי לבדוק יותר מכל הוא את הרכיבים הדינאמיים (הדרייברים). ראשית מבט חטוף עליהם שהם לא קרועים/מקומטים. במידה וכן לא חייב לוותר, אך לאנשים חדשים בתחום אנו נמליץ לרדת מהעניין ולא להתעסק עם ציוד שהאלמנטים שלו לא נראים תקינים.

 

אחרי שבדקנו כי אין קמטים/קרעים, יש לבדוק שהטוויטר, ושהסראונד של הוופרים לא התייבשו. ניתן פשוט בעדינות להעביר אצבע על הסראונד של הוופרים (העיגול שמודבק בקצוות בין מסגרת הפלסטיק/ברזל לחלק שזז בדרייבר). במידה והם עשויים מגומי לא תהייה בעיה כמעט לעולם. במידה ומדובר על רכיבים מספוג אחרי 20-30 שנה הם כנראה כבר יתייבשו ויתחילו להתפורר. במידה והסראונד מתפורר ניתן לתקן זאת, אך מדובר על הוצאה של כ-250-350 שקלים עבור זוג אלמנטים ולכן כדאי לקחת את ההוצאה הזו בחשבון.

 

לאחר סיום הבדיקה הויזואלית, עוברים לבדיקת השמיעה. מתחילים להאזין לרמקולים. דבר ראשון. מוודאים שכל הרכיבים פועלים, פשוט מצמידים את האוזן (בעוצמה לא גבוהה) לכל רכיב ברמקול ומוודאים שאין רכיבים שלא עובדים/עובדים לסירוגין. לאחר מכן מקשיבים שאין קולות של "חירחורים" מהוופרים. וופרים שניזוקו בדר"כ ישמיעו את זה מהר מאוד. לאחר מכן מתיישבים ומתחילים להאזין לקטע מוזיקה כלשהו. כמה דקות של האזנה יספיקו בכדי להבחין במרבית הבעיות.

 

לאחר ההאזנה הקצרה, מכבים את המגבר, מחליפים בין הרמקולים (פיסית מנתקים את הכבלים מהרמקולים, ומחליפים ביניהם). מתיישבים, ומאזינים שוב לאות הקטע ומוודאים שהקטע נשמע זהה. הסיבה לבדיקה הזו אולי לא ברורה, אך למעשה מדובר על בדיקה חשובה. במידה ובאחד הרמקולים ישנה בעיה והצליל שלו שונה משמעותית משל הרמקול השני, הבחינה הזו תאפשר להבחין בבעיה. 

 

כעת נעבור לבחינה של המגברים. ניתן לעשות בדיקה חזותית מהירה, אך הרבה מידע לא נקבל ממנה ברוב המקרים. כמובן שבמידה וחסרות חוגות כפתורים, או במידה ותאורת המסך לא עובדת (במגבר שיש בהם מסך עם תאורה) כדאי לקחת זאת בחשבון. ממשיכים לבדיקת המישוש. מדליקים את המגבר כשהוא מחובר לרמקולים, ומתחילים לשחק עם החוגות. ווליום, בורר הכניסות, אקוילייזר. מה שאנחנו בודקים הוא שאין רעשים. כמובן שבציוד ישן כל כך יכול להיות רעש מדיי פעם עקב לכלוך שנכנס לחוגות. כל עוד זה בגבול הטעם הטוב אין בעיה. אך במידה ומדובר על רעש שפשוט לא נפסק הדבר יכול לדרוש גם החלפה של החוגה. כמה עשרות שקלים במעבדת אלקטרוניקה מסדרות בדר"כ יפתרו את הבעיה, אך אם נדרש להחליף 4 חוגות, ההוצאה יכולה להגיע סכום שיהיה גדול מכדי להתעלם ממנו.

 

עכשיו מחברים איזשהו נגן ומתחילים להאזין למוזיקה. שוב משחקים עם החוגות (לא להגביר יותר מדיי!) ומוודאים שאין ניתוקים בצליל או רעשים למיניהם. גם כן, ניתוקים קלים יכולים לנבוע מלכלוך, אך אם מדובר על פשוט תחום שלם של הסקאלה שבו מנותק רמקולים אחד/שניהם ייתכן מאוד שתידרש החלפה של החוגה.במידה והמגבר עובר את הבחינות עד כה ניתן להמשיך להאזין עוד כמה דקות ולוודא שאין רעשים/בעיות מוזרות (כמו לדוגמא המגבר כבה ונדלק שוב מייד, מה שמצביע על בעיית מגעים בדר"כ או ניתוק הרמקולים, המצביע בדר"כ על בעיה במעגל ההגברה אשר מפעילה את מעגל ההגנה בכדי למנוע נזק לרמקולים).

 

ומה קורה אם מצאנו רכיב מאוד מעניין, המחיר טוב, אבל יש בעיה כלשהי. האם כדאי לוותר באותו הרגע? ובכן, אם מדובר על בעיית מגעים/תאורה/רעשים מחוגה מסוימת, בדר"כ אין בעיות והתיקון יהיה פשוט וזול ומצאנו מציאה. גם ברמקולים, במידה ומדובר על סראונד דפוק אבל הרמקול הוא רמקול מאוד מיוחד במחיר נמוך, אז כנראה ששווה לתקן אותו. אומנם הסאונד של הרמקול אחרי התיקון ישתנה במעט, אך בדר"כ ההבדלים קטנים, ובמידה ומדובר על רמקול איכותי הוא ימשיך להיות איכותי גם לאחר מכן. אך מה קורה במצב שיש בעיה והמגבר לא נדלק? מה קורה כשיש בעיה ואחד האלמנטים ברמקול שרוף? פה ישנו סיכון רב יותר, אך בדר"כ המחיר בהתאם ויש גם סיכוי לרווח גדול יותר.

 

במקרה של רמקולים, מומלץ מאוד להתייעץ עם מביני דבר. לרמקולים מסוימים עדיין ניתן להשיג חלקי חילוף מקוריים. ייתכן שמדובר גם ברמקול עם קבל/נגד/סליל/מגעים דפוקים, ואז התיקון זול ופשוט. לכן, כאמור, כדאי להתייעץ. עם מגברים דפוקים לחלוטין, המחירים יהיו בדר"כ בהתאם, וישנם מגבר שיימכרו גם ב-100 שקלים ופחות. אם מדובר על מגבר טוב, כדאי לשקול קנייה ותיקון, מומלץ כמובן לנסות ולהייעץ לפני כן עם טכנאי אלקטרוניקה, לשאול בפורומים, או לחפש מידע על המגבר ברשת. לפעמים התיקון מאוד בסיסי (פיוז, או כבל חשמל דפוק, ואפשר לבצע את התיקון בעלות אפסית). כמובן שלעיתים המגבר אבוד ואין מה לעשות והכסף נזרק לפח. גם אז אפשר להציע למכירה ברשת או במעבדות אלקטרוניקה לחלפים, ולקבל חזרה חלק מהכסף שסיכנו, תמיד יהיה מי שיוכל לעשות שימוש בחלקם ממגבר סטריאו לפרוייקט אחר או לנסות ולתקן אותו בעצמו.

 

הרכיב תקין, מה הלאה?

מצאנו רכיב מתאים ותקין. גיצד יודעים שהוא מתאים לסאונד שאנו רוצים? הבדיקה היחידה כמובן היא האזנה. כללי אצבע פשוטים היא שאדם שמחפש מערכת בעיקר למשחקים וסרטים יחפש רמקולים עם באס חזק יותר בשביל אפקטים למיניהם. אדם שמחפש מערכת למוזיקה אלקטרונית גם כן ירצה באס שכזה. לעומת זאת במידה ונחפש מערכת שמתאימה להאזנה למוזיקה כמעט בבלעדיות נרצה לוותר קצת על הבאס ולקבל רמקול עם יתרונות אחרים. עצתנו למי שחסר את הניסיון בתחום הסטריאו היא לא לקפוץ על המערכת הראשונה ששומעים גם במידה והיא מערכת טובה. מומלץ תמיד לשמוע עוד מספר אפשרויות בכדי להיות מסוגלים לבחון כל מערכת בצורה טובה ביחס לחלופות, ולקלוע טוב יותר לטעמכם.

 

כיצד מחברים וממקמים את המערכת

חיבור הרמקולים למגבר דורש כבל מתאים, במידה ואין ברשותכם כבל כזה ניתן לרכוש אותו בעלות של מספר שקלים למטר באורך הנדרש. ציוד וינטג' כלל טרמינלים (חיבורים) שאיפשהו שימוש בכבלים של 2.5mm ולעיתים אף 1.5mm בלבד. מומלץ להשתמש בכבל העבה ביותר שנכנס בצורה טובה אל הטרמינל. כבל עבה יותר משמעותו מוליך חשמלי טוב יותר ולכן מומלץ לבחור בכבל שכזה. ישנם שני סוגי עיקרים של חיבורים עבור המגבר והרמקולים, הראשון הוא חיבור הברגה, והשני הוא חיבור קפיצי.

 

חיבור המחשב אל המגבר יעשה כמובן באחת מהכניסות הסטנדרטיות (כפי שראינו, AUX, Tape, Tuner, וכו', ולא בחיבור ה-Phono). מרבית כרטיסי הקול כוללים חיבור mini-PL (3.5mm) בו שני ערוצים (שמאל וימין) משתמש באותו הקונקטור, בעוד חיבור האודיו במגבר יהיו חיבורי מסוג RCA בו יש קונקטור נפרד לכל ערוץ. למזלנו ניתן להשיג כבלים שיתאמו בין החיבורים האילו בעלות נמוכה יחסית בכל חנות סטריאו ובמרבית חנויות המחשבים.

 

טרמינל בננה ניתן להברגה, וטרמינל קפיצי (צילום: HWzone)
טרמינל בננה ניתן להברגה, וטרמינל קפיצי(צילום: HWzone)

 

 

לעיתים עולה השאלה "האם כדאי להשקיע בכבלים?", ההמלצה שלנו למשתמש הממוצע היא לא להשקיע בכבלים בצורה משמעותית. ברגע שמנסים לבנות מערכת בתקציב מוגבל כדאי להשקיע יותר בציוד ופחות בחיווט.

 

כעת כשיש ברשותנו את כל הציוד ואנו יודעים כיצד לחבר אותו, נותר רק למקם אותו. כמובן שרמקולים רצפתיים ימוקמו על גבי הרצפה, ולא ייתלו מהתקרה או הקירות, ולא ימוקמו על גבי השולחן. רמקולים מדפיים מומלץ למקם על מעמד שמיועד לכך (שיעלה כ-300 שקלים וצפונה), או על מעמד מתאים שיהיה יציב כמה שיותר וימקם את הרמקולים בגובה הראש בעת האזנה.

 

לעיתים ישנם אילוצים של מקום או תקציב אשר מכריחים למקם רמקול מדפי על גם מדף מהקיר, או על גבי השולחן. זו אפציה מומלצת פחות, אך במידה ואין ברירה ניתן לעשות זאת. ישנם מספר כללי אצבע נוספים כדוגמת: לא למקם את הרמקולים בפינת החדר בכדי להימנע מבעיות אקוסטיקה חמורות יותר, לא להצמיד רמקול עם פורט אחורי עם הגב לקיר, ולהפנות את הרמקולים כך שהפנים שלהם יכוונו לראש של המאזין. האם הכללים האילו יבטיחו לכם את הצליל הטוב ביותר? לא. אלו הם כללי אצבע בלבד עבור המיקום הראשון, אך במידה וישנם אילוצים כלשהם או לאחר בדיקה הוחלט כי ישנה אופציה טובה יותר, אין בכך כל מניעה.

 

וכמובן, מומלץ לאפשר מרחק של מטר וחצי-שניים בין הרמקולים, ולמקום אותם כך שהמאזין יהיה ביניהם בכדי לקבל צליל סטריאו אמיתי ובמה משכנעת.

 

טיפול 10,000 (ימים)

רבים מהקוראים יעדיפו וודאי לא להתעסק עם הציוד. או כפי שאומרים if it aint broke, dont fix it. למרות זאת, למי שלא פוחד ממברג ישנם מספר דברים שניתן לעשות. את הרמקולים ניתן לנקות קצת (בעדינות ייתרה על הדרייברים, בלי חומרי ניקוי, בלי מים, רק להוריד טיפה אבק בעדינות).

 

במידה וקניתם רמקולים עם טוויטר כיפה (dome-tweeter) והכיפה שלו שקועה בפנים כי הבעלים הקודם שאל את עצמו מה יקרה אם הוא יתקע שם את האצבע, אין דאגה, ניתן לסדר את זה. דרך אחת היא ללחוץ בעדינות עם האצבעות על הכפל ולנסות לישר אותו. דרך שנייה והכי בטוחה היא להדביק את השפתיים מסביב לטוויטרים ולשאוב את האויר (הלחץ הנמוך ימשוך אותו החוצה).

 

 (צילום: HWzone)
(צילום: HWzone)

 

דרך נוספת היא להשתמש בנייר דבק עדין (שניתן יהיה להוריד ללא קריעת של האלמנט וללא שאריות של דבק), להדביק אותו בחלק המקומט ולמשוך כלפי חוץ. הדרך האחרונה היא לפרק את הטוויטר (3-4 ברגים בדרך כלל), לישר אותו מבפנים, ולסגור הכל בעדינות.

 

עוברים למגבר. במגבר כדאי להתחיל מניקוי עם מתלית לחה של החלק החיצוני בשביל היופי. לאחר מכן לקפוץ לחנות הקרוב לביתכם ולרכוש ספרי לניקוי מגעים. להתיז קצת על החיבור האוזניות, על חיבורי הרמקולים, על החיבורי ה-RCA מאחור. כעת ניתן לפרק את המכסה של המגבר ולהתיז מעט בפנים.

 

חשוב להתיז בעיקר על החלק הפנימי של החיבורים, ועל החלק האחורי של החוגות. לאחר שהתזתם על החוגות, מומלץ "לשחק" עם החוגות ופשוט לסובב אותן מצד לצד. פעולה זאת תבטיח כי חומר הניקוי חדר לכל החוגה ולא רק לחלקה. הפעולה הזו מומלצת בעיקר במידה וישנן חוגות בעיתיות. במידה והחוגות תקינות לחלוטין ניתן לוותר על שלב זה.

 

בכך לא נגמרו מגוון הטיפולים שניתן לעשות. לקוראים שמלחם אינו זר להם ישנם אופציות רבות. במרבית המגברים מומלץ להחליף את הקבלים האלקטרוליטים בקבלים מודרניים וטריים כיוון שקבל בני 30 שנים מתייבשים והביצועים שלהם פוחתים. ניתן להחליף את חיבורי ה-RCA בחיבורים חדשם ומוזהבים, ניתן להחליף את הטרמינלים לרמקולים בטרמינלים מודרניים שיקבלו כבלים עבים וחיבורי בננה. ניתן לבצע עקיפה של מעגלים שאינם בשימוש, ועוד. כל אלה אינם הכרחיים, אך הם בהחלט אפשרות למי שרוצה להתעסק עם האלקטרוניקה ולשפר את הביצועים של המגבר.

 

סיכום

ישנן מגוון חברות מהתקופה המדוברת אשר ייצרנו ציוד מוצלח, וכנראה שהרשימה הבאה לא תכיל את כולם. עם זאת, הרשימה הזו בהחלט מקיפה ותעזור בצעדים הראשונים של מציאת מערכת שכזו. חשוב להבין שלא כל רכיב מהתקופה המדוברת ומהיצרניות הנכללות ברשימה הוא מגבררמקול איכותי, ולכן כדי לבדוק את הדגם המדובר בטרם רכישה.

 

מגברים: Sansui, Marantz, JVC, Harman Kardon, Rotel, Yamaha, Kenwood, Sony, Fisher, Pioneer, McIntosh, Sherwood, Onkyo, Superscope, Luxman, Nikko, Nakamichi, Tandberg, Audiolab, Technics, Akai, NAD

 

רמקולים: Wharfedale, Mission, KEF, JBL, Infinily, Tannoy, Celestion, QUAD, Peerless, Morel, Fisher, Jamo, Leak, Spendor, B&W, Polk Audio, AR

 

מחפשים מידע נוסף בתחום האודיו? מצאתם מערכת שחבל על הזמן, אבל אתם לא בטוחים? היכנסו עכשיו לפורום אודיו וקולנוע ביתי ותמצאו את התשובות הנכונות בשבילכם.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: HWzone
נשמע טוב. בקרוב בסלון שלכם?
צילום: HWzone
מומלצים