הרופאים שיחקו טניס - והצילו חיי שחקן שהתמוטט
אברהם הררי בן 77 התמוטט במהלך משחק טניס ואיבד את הכרתו. למזלו הגדול במגרש שלידו שיחקו זוג רופאים, ילנה ואלכסנדר איידינוף, שרצו אליו, ביצעו בו החייאה - והצילו את חייו. "חשבנו שלא נצליח, אבל לא עלה בדעתנו להפסיק", הם אומרים
עוד על החייאה:
חדש: מצמידים את האייפון לחזה לביצוע החייאה
למנוע את האסון: איך לבצע החייאה בילדים
למה חוק מכשירי החייאה במקומות ציבוריים תקוע?
"לא ראיתי מנהרה לבנה"
המקרה המרגש התרחש ביום ו' האחרון. אברהם הררי, גימלאי שעסק בעברו בהפקות סרטים, שיחק עם חברו טניס, כפי שהוא נוהג לעשות ב-40 השנים האחרונות. "בדרך כלל אני משחק זוגות", הוא מספר ל-ynet ממיטתו ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים מאיר, "אולם הפעם שיחקנו אחד נגד אחד, כי לא מצאנו באותו הבוקר פרטנרים לזוגות".
"היה לי מאוד חשוב לנצח את חברי, אבל הרגשתי לפתע סחרחורת. הלכתי לנוח, ובדרך נפלתי. לא ראיתי מנהרה לבנה וגם לא מלאכים. פשוט הכל היה שחור. הזיכרון הבא שלי היה כשראיתי אנשים סביבי מעלים אותי על אלונקה. שלב הנסיעה לבית החולים מחוק לי לגמרי, והזיכרון הבא הוא כבר מחדר המיון, כשמתשאלים אותי לגבי מצבי הבריאותי".
ד"ר ילנה איידינוף, רופאה בכירה במחלקה לשיקום שדרה בבית החולים לוינשטיין, שיחקה יחד עם בעלה, ד"ר אלכנסדר איידינוף, רופא מרדים מבית החולים מאיר, במגרש הטניס שליד. סמוך לשעה תשע בבוקר שמע זוג הרופאים את חברו של הררי שואל האם ברצונו להפסיק את המשחק. "הסתכלנו לעבר המגרש וראינו שהוא נפל פתאום", היא מספרת. "רצתי לשם, קפצתי מעל הגדר בין המגרשים, וכשהגעתי אליו ראיתי שהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה, ושהוא מתחיל להכחיל".
"מה אומרים לאדם שנתן לך את החיים במתנה?"
זוג הרופאים החל לבצע באיש החייאה, שכללה עיסויי לב והנשמה, תוך שהם בודקים אם מופיעים קולות נשימה ולב. "חשבנו שלא נצליח", משחזרת ד"ר איידינוף, "אבל התמדנו ולא עלה בדעתנו להפסיק. לאחר עשר דקות
של החייאה פתאום הרגשנו דופק, ואז שמענו שהוא חוזר לנשום ופוקח את העיניים".
באותו זמן הגיע אמבולנס טיפול נמרץ של מגן דוד אדום, אשר חיבר את האיש למוניטור ולחמצן והבהיל אותו ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים מאיר. הרופאים שקיבלו את הררי מצאו כי הוא סובל מהיצרות של אבי העורקים וסיפרו כי ללא ההחייאה שבוצעה במקום על ידי זוג הרופאים, האיש לא היה שורד.
"זה תמיד מרגש להציל חיים, והפעם זה מרגש במיוחד", אומרת ד"ר איידינוף. "תמיד חששנו שבמשחקי הבוקר מישהו עלול להתמוטט, ואנחנו מאושרים שההחייאה הצליחה. אחרי ההחייאה ולאחר שפינו אותו המשכנו כמובן לשחק, הפעם במרץ רב, ובסיום המשחק דאגנו לברר מה שלומו".
"תקופה ארוכה שאנחנו משחקים מגרש ליד מגרש עם זוג הרופאים, ואף פעם לא נוצר בינינו שום קשר", מוסיף הררי, "אבל עכשיו זו התרגשות עצומה מכך שהם הצילו את חיי. הרופא המרדים, שביצע בי את רוב ההחייאה, ביקר אותי כעת ופשוט לא ידעתי מה אומרים לאדם שנתן לך את החיים במתנה. אמרתי לו תודה, ולעולם לא אדע באמת כיצד להחזיר לו על מתנת החיים שהעניק לי".
לפנייה לכתב/ת 
