"ירידת מחירי הדירות לא מתרחשת במציאות"
בעקבות עליית מדד המחירים לצרכן, מציינים האנליסטים כי למרות המחאות ולמרות הרפורמות, אין ירידה במחירי הדיור. "סעיף הדיור שחזר לזנק, חוזר גם להראות לבנק ישראל שלמרות שלא בא לו לחשוב שיש לחצי ביקוש - לחצים אלו פה"
אחרי צעדי המיסוי וההגבלות על משכנתאות, עידוד הבנייה והמחאה החברתית, מחירי הדיור עדיין בעלייה. מדד המחירים לצרכן בפורסם הערב (א') מראה כי סעיף הדיור, הגורם העיקרי להתייקרויות בשנים האחרונות, עלה גם בחודש מרס ב-0.4% ותרם לעליית המדד כולו.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% ועל פי חישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תרם סעיף הדיור 0.1% לעלייה זו. אנליסטים בכירים במשק ציינו הערב כי המשך העלייה במחירי הדיור, במסגרת המדד ומחוצה לו, היא הנתון המפתיע והמשמעותי ביותר ונתון זה יחייב את בנק ישראל לשקול צעדים נוספים לצינון שוק הדירות.
"סעיף הדיור שחזר לזנק ב-0.5%, חוזר גם להראות לבנק ישראל שלמרות שלא בא לו לחשוב שיש לחצי ביקוש מקומיים - לחצים אלו פה", אומר היום כלכלן המאקרו של כלל פינסים, אמיר כהנוביץ. "לא כל עליות המחירים קשורות רק בדלק".
לדברי כהנוביץ, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מייחס את גל התייקרויות האחרון לגורמים מבחוץ, כמו המצב הביטחוני באזור שגורם לעליית מחיר הנפט ולעלייה במחיר החשמל, ולכן אינו נוטה להעלות ריבית בתגובה לעליית המחירים. אך לדבריו, הביקושים המקומיים גם כן משחקים תפקיד בעליית המחירים ולראייה העלייה בסעיף הדיור במדד, שמושפע מגובה שכר הדירה בישראל.
לדברי כלכלן המאקרו של בית ההשקעות דש, אלכס ז'בז'נסקי, הנתון הדרמטי ביותר בנוגע להתייקרויות במשק כלל לא נמצא במדד שפורסם הערב, והוא מחירי הדירות לקנייה. "הבשורה החשובה במדד המחירים לחודש מרס היא עלייה במחירי הדירות בבעלות, אשר לא נכנסו לחישוב המדד. מחירי הדירות עלו ב-0.3%, זוהי העלייה השנייה בשלושת החודשים האחרונים".
לדברי ז'בז'נסקי, הצעדים שננקטו עד כה למיתון מחירי הדירות לא הואילו. "די ברור מהנתונים שבינתיים הירידה במחירי הדירות לה יחלו קובעי המדיניות והרוכשים הפוטנציאליים לא מתרחשת במציאות".
האם בנק ישראל ינקוט בצעדים נוספים כדי למתן את מחירי הדירות, שהפכו בשנים האחרונות לעול כבד על הציבור ואף גרמו להתפרצותה של המחאה החברתית הגדולה בתולדות המדינה בקיץ האחרון?
ז'בז'נסקי סבור כי יש לצפות לצעדים כאלה. "עלייה במחירי הדירות ודאי תטריד את בנק ישראל, אשר הביע לאחרונה נכונות לנקוט בצעדים נוספים כדי לבלום התייקרויות, ככל הנראה לא באמצעות העלאת הריבית, אלא בצעדים במסגרת הגבלות על הבנקים למשכנתאות".
לעומתו, סבור כהנוביץ כי קיים סיכוי נמוך שהנגיד יתערב שוב על מנת להוריד מחירים בשוק הדיור וכי בתחום זה מוטב שלא לשאת עיניים לכיוון בנק ישראל. לדבריו, בבנק המרכזי מוטרדים כיום, בהקשר של מחירי הנדל"ן, מיציבות הבנקים יותר מאשר ממצב המחירים.
בכמה הזדמנויות בעבר, הביע נגיד בנק ישראל חשש כי ירידה חדה ומהירה מדי במחירי הדירות תוביל למצב שבו אזרחים רבים לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה לבנק וגם לא יוכלו לפרוע את המשכנתה באמצעות מכירת הדירה שקנו. במצב כזה עלולים הבנקים בישראל להיקלע למצב של קשיים פינסים וקיים חשש אפילו לקריסה של בנק.
לדברי כהנוביץ, זה החשש הגדול של סטנלי פישר ומכיוון שכך, אין לתלות תקוות גדולות בכך שיפעל להורדת מחירי הדירות.