אי של שפיות ותרבות בדרום תל אביב
"אפשר לראות בספרייה ילדים שמוצאם מחמש מדינות שונות משחקים וצוחקים יחד בעברית, כמו כל חבורת ילדים אחרת. דווקא בתקופת המתיחות הזו העיסוק בתרבות, ספרות ואומנות יכולים לשמש פלטפורמה לשיח ולהתקרבות בין הקבוצות השונות". לרגל חג השבועות, היכרות עם מקום המקיים כל השנה את המצווה 'ואהבת את הגר"
הכרוניקה של ה"עליהום ידוע מראש" שנערך השבוע בדרום תל אביב נגד מבקשי המקלט שמתגוררים בארץ, נדונה רבות בעבר. הכתובות על כך שללא מקומות עבודה, ללא יכולת להשתכר בכבוד וללא דבר להפסיד יתכן שיפנו חלק מהמסתתנים לפשע, היו על הקיר, לצד הצגת הבעיה האמיתית שהיא חוסר יכולתה או חוסר רצונה של ממשלת ישראל לקיים דיון רציני ולבחון כל מקרה לגופו - האם מדובר בפליט או במהגר עבודה? ובהתאם לחרוץ את עתידו במדינה.
במקום זאת, אין החלטה ממשלתית, אבל עובדות בשטח יש ויש, וסיור קצר בדרום תל אביב יוכיח שהעיר שינתה את פניה. מה עושים עם האוכלוסיה שנמצאת כאן בעוד הממשלה לא מחליטה, זו בחירה של תושבי העיר עצמם. חלק מהם משאירים את ההחלטות הפוליטיות למדינה אבל את הפתרונות ההומניים הם מתעקשים לספק בעצמם, כשהמוטו המנחה אותם הוא "כל עוד יש כאן בני אדם שצריכים סיוע ראוי שנסייע". הם מעניקים סיוע רפואי בהתנדבות או מגיעים לגן לוינסקי ל"אי של שפיות ותרבות" המעוצב בצורת ספרייה מיוחדת.
ספריית לוינסקי הוקמה ע"י עמותת ARTEAM, קבוצה של אמנים מתחומים שונים, בשיתוף עם מסיל"ה (מרכז סיוע ועזרה לאוכלוסייה הזרה). הרעיון המקורי היה להקים פרויקט אמנותי קהילתי בדרום העיר. הרעיון להקים ספרייה הגיע מיואב מאירי, אדריכל שחי בשכונה וחבר העמותה לשעבר, ששיחק עם הרעיון של ספרייה כבר כמה שנים קודם.
הספרייה מופעלת כמעט אך ורק על ידי מתנדבים, בקבוצות של חמישה או שישה במשמרת. יש כ-20-30 מתנדבים פעילים, ובימים אלו מגייסים מתנדבים נוספים. לדברי איל פדר, מנהל הספרייה, יש היענות טובה "והרבה אנשים מצויינים ומקסימים שמחזיקים את המקום הזה על הרגליים. המתנדבים הם הכוח המניע האמיתי של הספרייה, ואלה שמעצבים את האופי והתפקוד שלה".
כתבת וידאו שצולמה בערב חנוכת הספרייה:
כשפרויקט אומנותי הופך פרויקט התנדבותי
הספרייה באה בעיקר לענות על צורך בשטח - בשכונת נווה שאנן אין אף מוסד תרבותי מאורגן - לא ספרייה, לא מתנ"ס, לא מרכז תרבות, וזה עוד כשמדובר על האוכלוסייה הישראלית הותיקה.
לקהילות הזרות אין אף מקום ממוסד הנותן במה לעניין התרבותי, לא רק בנווה שאנן, אלא בכל העיר. "התוצאה היא מבנה מקסים, הנמצא בחלל הפתוח של הגן ומשתלב בו בצורה מושלמת, ומכיל בתוכו אי של שפיות ותרבותיות בלב מה שהפך לאחרונה לסמל של מצבה הקשה של האוכלוסייה הזרה בדרום העיר", מספר פדר.
למרות האיום הממשי והבלתי נפסק על המשך מחייתם בארץ, ל'ספריית לוינסקי' יש עוד תוכניות עבור אותם ילדים ומבוגרים שמעמדם ארעי אך צרכיהם בסיסיים, הם המחפשים קצת תרבות ואולי גם קצת יחס חם מהמתנדבים - "בספרייה, בנוסף לפעילות השוטפת, ישנם אירועים מיוחדים. אחת לשבוע שבועיים יש אירוע 'צנוע', בד"כ שעת סיפור, מופע תיאטרון לילדים, הקרנת סרט, הופעה של להקה וכו'. בנוסף, מספר פעמים בשנה אנחנו עושים אירועי תרבות גדולים, בד"כ סביב החגים. בפורים לדוגמא, חגגנו עם הפנינג לילדים ומבוגרים שכלל סדנת ג'אגלינג, איפור לילדים, והופעות של להקות זרות וישראליות.
אנחנו עובדים בימים אלו על הרחבת פעילות הספרייה, והפיכתה ל'מרכז תרבות', מעין הכלאה בין מתנ"ס להיכל תרבות, שיכלול, בנוסף לפעילות הספרייה, גם חוגים, אירועים ומופעים - שכולם יסבבו סביב הנושא האומנותי. המקום יפעל במקלט הצמוד לספרייה, שכבר קיבלנו אישור עקרוני מהעירייה להשתמש בו".
הספרייה נחנכה באוקטובר 2009, באירוע גדול וחגיגי בגן, שהיה חלק מחגיגות המאה לעיר. היו מופעים, אוכל מסורתי וחגיגה גדולה. מאז, חלו שינויים בספרייה כמו בשכונה כולה. קודם כל, מקומם של הפליטים ומבקשי המקלט בני הקהילות האפריקאיות עלה וגדל, והם הפכו להיות רוב המבקרים במקום. יחד עם זאת, גם היצע הספרים עבר ריענון.
הספרייה משמשת גם מעין מוצב קדמי של ארגוני הסיוע. צילום איל פדר
הספרייה פתוחה שלושה ימים בשבוע, ופרט לספריית המבוגרים, המכילה ספרים ב-16 שפות שונות בה אפשא להשאיל ספרים או לקרוא במקום. פועלת גם "ספריית הילדים", שהיא יותר כמו מועדונית - עם ספרים, משחקים ופינת יצירה.
במקום נוצרה עם הזמן קבוצת "ילדי הספרייה", קבוצה של 20-40 ילדים, מקהילות הפליטים, העובדים הזרים וגם ישראלים, המגיעים בקביעות בשעות הפתיחה של הספרייה, קוראים, מציירים, משחקים
ומבלים עם המתנדבים. בנוסף משמשת הספרייה מעין מוצב קדמי של ארגוני הסיוע. "בגלל שאנחנו נמצאים "בקו הקדמי" של סוגיית הקהילות הזרות, כלומר נוכחים פיזית בגן, הרבה פניות עוברות דרכנו אל ארגוני הסיוע השונים", מסביר פדר.
ילדים חוטפים מטרי קללות ברחוב
לשאלה איך ההרגשה בשכונה בעקבות גל האלימות והמתיחיות בנושא הזרים, עונה פדר: "אין ספק שהאווירה המתוחה בשכונות בימים אלה והעיסוק הציבורי בסוגיית מבקשי המקלט משפיעים על הפעילות שלנו. אנחנו נתקלים בתופעות כמו ילדים שחוטפים מטרי קללות ברחוב לדוגמא. אבל דווקא בתקופת המתיחות הזאת, אני מאמין שהמקום של הספרייה חשוב ביותר".
חשוב לו להבהיר: "אפשר לראות בספרייה ילדים שמוצאם מחמש מדינות שונות משחקים וצוחקים יחד בעברית, כמו כל חבורת ילדים אחרת. דווקא בתקופת המתיחות הזו העיסוק בתרבות, ספרות ואומנות יכולים לשמש פלטפורמה לשיח ולהתקרבות בין הקבוצות השונות. על רקע חג שבועות העוסק רבות בקבלת הגר בחברה היהודית, אל לנו לשכוח את המצווה שחלה עלינו תמיד ובשבועות בפרט, מצוות 'ואהבת את הגר'. בעוד הויכוח נמשך על השאלה האם צריך לקבל את הקהילות השונות בארצנו, אנחנו משתדלים להתמקד בדבר אחד, שלעיתים נשכח בשיח הציבורי", הוא
מסכם: "כל תושבי האזור, ותיקים, עולים ומהגרים הם קודם כל בני אדם, וכבני אדם גם להם מגיעה הזכות לתרבות, זכות בסיסית מנקודת מבטנו. אנחנו פועלים בדרכנו הצנועה להנחיל את המסר הזה, ודרך הפלטפורמה האומנותית אפילו לייצר קצת קירוב לבבות".
לספרייה נחוצים ספרים בשפות מגוונות, בעיקר טיגריניה (השפה המדוברת באריתריאה), הינדו, נפאלית, ערבית, וטגאלוג (השפה המדוברת בפיליפינים). בנוסף יש צורך בציוד מחשוב, חומרי יצירה, כסאות ושולחנות מתקפלים. כל תקציב הפעילות של הספרייה מגיע מתרומות הנחוצות תמיד, לצד מתנדבים המוזמנים להגיע ולקחת חלק בפרויקט.
- המעוניינים להתנדב מוזמנים לפנות לרחל פיש, רכזת המתנדבים במייל rachefisch@gmail.com .
- לתרומות, הצעות ושאר עניינים ניתן לפנות לאייל - eyal.feder@gmail.com.