שוב: ראשל"צ הרשות הכי יציבה מבחינה פיננסית

ראשון לציון היא הרשות המקומית עם היציבות הפיננסית הגבוהה ביותר בישראל בשנת 2011 - כך עולה ממחקר שערכה חברת המידע העסקי BDI במסגרת BDI-CODE הבוחן את תפקוד הרשויות המקומיות בישראל. אחרי ראשון לציון מדורגות הרצלייה, אשדוד, אשקלון וחולון.

• אז למה לי ארנונה עכשיו: כך נתנהל מול העירייה
  

מהמחקר עולה, כי יציבות פיננסית של רשות מקומית הינה תוצאה ישירה, בין השאר, של הכנסות הרשות, של המצב הסוציו-אקונומי של התושבים והיכולת לגבות מהם את מסי העירייה, אך גם מהתנהלות יעילה של העירייה גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה פיננסית.

עוד מצא המחקר כי ברשויות מסוימות שכר הנבחרים גבוה, ללא התאמה לגודל הרשות או לביצועיה, וכי יש רשויות בהם שכר הנבחרים מגיע עד 5.1% ביחס להכנסות הרשות. עם זאת, חלה ירידה חדה בשיעור הערים הגירעוניות בדרוג.

במקום הראשון במדד היציבות הפיננסית, כמו בשנתיים האחרונות, מדורגת ראשון לציון, שמאכלסת כ-248,000 תושבים, ומציגה שיעורי גביית מיסים של 76%. אל המקום השני עלתה הרצליה, שדורגה אשתקד במקום השלישי עם כ-98,000 תושבים ועם שיעורי גבייה של 79%.

שיעור גבייה של 48.4% בלבד בירושלים(צילום: זיו ריינשטיין)

במקום השלישי מדורגת אשדוד, שירדה מהמקום השני אשתקד עם כ-234,000 תושבים, ושיעורי גבייה של 66%. במקום הרביעי מדורגת אשקלון, עם כ-126,000 תושבים, שמציגה שיעורי גבייה של 67%. במקום החמישי מדורגת חולון, עם כ-199,000 תושבים ושיעורי גבייה של 76%.

בחמישייה השנייה מדורגות בהתאמה פתח תקווה, רמת גן, תל אביב-יפו (ללא שינוי מהדרוג אשתקד), כרמיאל שנכנסה לראשונה לדירוג ישר אל המקום ה-9 עם אחוזי גבייה של 89.75% וכפר סבא חותמת את העשירייה הראשונה לאחר שעלתה מהמקום ה-11 אשתקד.

בין הרשויות שירדו בדירוג: רעננה ירדה מהמקום ה-9 למקום ה-16, ירושלים מדורגת רק במקום ה-18 לעומת המקום ה-15 אשתקד, וחיפה ירדה מהמקום ה-19 למקום ה-21. בין הרשויות שהשתפרו: גבעתיים עלתה מהמקום ה-13 למקום ה-16, קרית גת עלתה מהמקום ה-17 ל-15 ועכו עלתה מהמקום ה-20 למקום ה-17.

את דרוג המועצות על פי יציבותן הפיננסית מובילה כפר שמריהו, עם 89.12% גביית מסים. אחריה נמצאת מועצת רמת הנגב, שעלתה מהמקום השלישי אשתקד עם 98.57% אחוזי גבייה - שיעורי הגבייה הגבוהים ביותר מקרב המועצות והעיריות המדורגות כאחד. סביון עלתה מהמקום ה-4 למקום ה-3 והר אדר ירדה מהמקום ה-2 ל-4. את החמישייה המובילה סוגרת מועצת עומר.

המחקר של BDI בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל והתבסס על שימוש בשלושה מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דו"חות כספיים של העיריות והמועצות (דו"חות מבוקרים לסיכום נתוני שנת 2010) ומאגרי המידע של חברת BdiCoface.

על מנת לבחון חוסן פיננסי נבחרו מספר מדדים המשקפים את יכולתן של עיריות ומועצות לעמוד בהחזר חובות. כמו-כן, נבנה מדד של יעילות פעילות שמשקף את יעילות התנהלות של עירייה או מועצה. מטרת העבודה היתה לאתר את המועצות והעיריות בעלות פרופיל של סיכון עסקי, חוסן פיננסי מוסר תשלומים ויעילות הטוב ביותר.

בדירוג נכללו ערים שיש בהן מעל ל-50,000 תושבים בדרוג סוציו-אקונמי הנע בין 4 ל-10 (הכי טוב). הדירוג הסוציו-אקונומי מבדיל בין האוכלוסיות חזקות לבין החלשות על פי נתוני הלמ"ס ובוחן בין היתר את ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע של התושבים, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה.

ירידה חדה בשיעור הערים הגרעוניות 

במסגרת המחקר נבדק שכר הנבחרים ביחס להכנסות העירייה או המועצה. לדברי אייל ינאי, מנכ"ל משותף בפירמת BDI, ניתן לראות כי יש רשויות בהם שכר הנבחרים גבוה מאוד בלי שום קשר לביצועים של הרשות ולמספר התושבים. שכר הנבחרים כולל את השכר של ראש העיר וסגניו, וקיימות רשויות בהן שכר זה מהווה, כאמור, עד 5% מהכנסות המועצה.

בממוצע שכר הנבחרים במועצות עומד על 1.3% מההכנסות ושכר הנבחרים בערים הגדולות עומד על 0.55% מההכנסות. במועצות המקומיות, בג'ש (גוש חלב) שכר הנבחרים מהווה 5.1% מהכנסות המועצה, אחריה פסוטה עם 4.56% ומועצת מגדל עם 3.8%. בין הערים, במעלות תרחישא שכר הנבחרים מגיע ל-1.4% , במגדל העמק ל-1.27% ובקרית מלאכי ל-1.24% מהכנסות העירייה.

ינאי מציין תופעה בעייתית שעולה מהמחקר, לפיה קיימות רשויות שבהן שיעור התושבים שאינם משלמים את המסים לעירייה גבוה מאוד, וכך יוצא שקומץ תושבים מממן את השירותים שמקבלים כלל התושבים. באופקים נרשם שיעור הגבייה הנמוך ביותר, ועומד על 27.09% בלבד, בג'ש (גוש חלב), שבה כאמור שכר הנבחרים ביחס להכנסות הוא הגבוה ביותר, שיעורי הגבייה עומדים על כ-36% בלבד. גם בחיפה, נרשמו שיעורי גבייה נמוכים בשיעור של 38.77% ובירושלים 48.4%.