שלא נדע: המפגשים הסודיים של כלכלני העולם
בכל שנה בחודש יוני מתכנסים ראשי מדינות ובנקאים בכירים במקום סודי, ללא נוכחות תקשורתית, ודנים בנושאים שאיש לא יודע מה טיבם. לקבוצה הזאת קוראים "בילדרברג", היא פועלת מאז 1954, והאמת? יש פחות ופחות סיבות לפקפק בתימהונים שמזהירים ממזימה להשתלט על הכלכלה העולמית
בוקר בהיר אחד ביוני 2011. הזמזם בעמדתה של מזכירת יו"ר קרן המטבע העולמית קורע את האוויר.
"לא לקבוע שום דבר מה־9 בחודש למשך ארבעה ימים!", זועק קולו של היושב ראש.
"ומה שכבר קבוע לך ביומן?", תוהה המזכירה.
"לבטל הכל".
"ומה לכתוב במקום מה שמחקתי?", מתעקשת המזכירה המסורה.
"כלום. להשאיר הכל חלק".
- ב-2009: מפגש סודי של בכירי הכלכלה נערך ביוון
- האנרכיסט הסמוי: מיהם האנשים שמנהלים את העולם?
- איך להבדיל בין קונספירציה אמיתית לשקרית?
באותה שעה התרחשה שיחה דומה, לרבות ההוראה להשאיר את היומן ריק, בין כמאה בעלי תפקידים למזכיריהם ברחבי העולם: ראשי ממשלות ונשיאים, בני מלוכה, דירקטורים בחברות ענק, בנקאים מובילים, נגידי בנקים מרכזיים. כל מי שהוא הטופ של הטופ בכלכלה העולמית, וקיבל כמה דקות לפני כן את ההודעה שהוא נבחר להיות אחד ממשתתפי הכנס הקרוב של קבוצת "בילדרברג" בשווייץ.
זה קורה פעם בשנה בחודש יוני מאז 1954, כל פעם במדינה אחרת, והמשתתפים בכנס אינם יודעים עד השנייה האחרונה אם יוזמנו, ואם כן - לאן. חשאיות הקבוצה היא ערך עליון, וכשכבר מגיע הטלפון המיוחל, ההוראה פשוטה: אף אחד לא יודע לאן אתה נוסע ומאיזו סיבה. תמציא סיפור, תפברק חופשה, גם שפעת קצרה באה בחשבון. אם מישהו בכל זאת גילה שהוזמנת, אל תטרח להגיע; הזמנתך בוטלה. ברצינות, כבר קרה לא פעם שראשי ממשלות מצאו את עצמם נכלמים מול דלת נטרקת.
ככה, במאה ה־21, בלי תקשורת ובלי פרוטוקול, מתכנסים בכירי הכלכלה העולמית כאילו היו חבורת סוד מוחלט בהחלט.
עיתונאים בעייתיים מעוכבים בנמל התעופה
אין שום מידע מדויק על הנעשה בכנסי "בילדרברג". ברור שאיש מהמשתתפים מעולם לא התראיין על הדברים שנאמרו בוועידה, וכל מה שנשאר זה רק לנחש מה קורה שם. מוזר שבעידן שלנו עוד מתרחשים דברים כאלה, לא? כשהמדיה שולטת בכל, ובתוך שנייה מצולמות פנים מוכרות בסמארטפונים ונשלחות למערכות עיתונים, איך אפשר להסתיר התכנסות של כל כך הרבה שפיצים במקום אחד?
עובדה שאפשר, וההסבר פשוט: חלק מחברי הקבוצה הם אילי התקשורת הגדולים בתבל, ובכוחם לסנן בקלות כל אייטם רלוונטי. אליהם מצטרפים ראשי ממשלות שתחת פיקודם צבאות וכוחות משטרה, והשילוב הזה גורם לעיתונאים להיות מאוד מנומסים וצייתנים. אין מקום לסטות מההנחיות של הקודקודים, ומי שמנסה להתחכם חוטף.
בכנס בשנת 2009 שנערך ביוון נזרק עיתונאי בריטי לכלא פעמיים, רק משום שהעז לצלם רכב של אחד מבאי הוועידה. עיתונאים שמסומנים כבעייתיים מעוכבים בדרך פלא עוד בנמלי התעופה, ויש לא מעט עדויות על אבדות פתאומיות ועל נזקים לא ברורים לציוד צילום והקלטה סביב אזור הכנס.
אלה שכבר מצליחים להתקרב למרכז הכנסים או למלון שמתארחים בו המוזמנים מעידים על אבטחה מפלצתית של מאות אנשי משטרה, סוכני CIA, מסוקים באוויר, ולפחות בכנס שנערך ביוון אפילו שני מטוסי F16. המלון של המשתתפים נסגר בלעדית לכבודם, וקבוצות של מאבטחים ואנשי צוות מחליפים את עובדי המלון הקבועים.
בשביל להבין עד כמה הם מצליחים במשימה, תשאלו את עצמכם איך זה שלא שמעתם עד היום על הכינוס הכי חשוב שנערך זה 60 שנה כמעט. וזה לא שאתם צריכים להרגיש לא בנוח: אין כיום אדם אחד שיכול לנקוב בוודאות אפילו במחצית משמות 130 המוזמנים לכל כינוס.
ההתחלה הייתה דווקא ידועה ושקופה: הנסיך ההולנדי ברנהרד וראש ממשלת בלגיה ואן זילנד, בתמיכת נשיא ארצות הברית אייזנהאואר, הציעו לקיים ועידת פסגה שתעסוק בפוליטיקה ובכלכלה. הכנס הראשון נערך במאי 1954 במלון "דה בילדרברג" ליד ארנהם בהולנד; הגיעו נציגים מ־11 מדינות מערב אירופה וארצות הברית, האירוע היה חשוף ומיוחצן להחריד, ושום בדל של חשאיות לא היה בו.
אבל ביום השלישי לכנס התרחש משהו. איש לא יודע מה נאמר בדיוק ומי אמר את זה, אבל ברגע אחד הפסיקו המשתתפים לשתף פעולה עם העיתונאים והסתפקו בתשובות לקוניות, אם בכלל. מה שלימים ייהפך לאחת מתאוריות הקונספירציה הגדולות בעולם התחיל ככדור שלג שהתנפח משנה לשנה: אם בהתחלה עוד ידעו מי המשתתפים, הרי בשנת 1957 כבר היה ידוע רק מיקום הכנס בארצות הברית, וב־1965 לא ידעו המשתתפים בעצמם אם יזומנו או לא עד ימים ספורים לפני האירוע.
בעניין ההשתתפות חשוב להבין כי מעמד וכסף לא משחקים שום תפקיד; אין אפשרות לקנות כרטיס או להזמין את עצמך, והוועדה הבוחרת את המשתתפים שומרת בקנאות על הקריטריונים שלא פעם מותירים נשיאים ומלכים מחוץ לרשימה.
לאורך ההיסטוריה השתנתה ההודעה הרשמית של מארגני הכנס על פי אירועי התקופה. פעם המטרה המוצהרת הייתה שמירה על הדמוקרטיה, ופעם שמירה על הסכמי הסחר החופשי. בשנים האחרונות, לטענת המארגנים - ועדת היגוי המונה שני נציגים קבועים־לנצח מ־18 מדינות - הם מתעסקים בעיקר בעולם חופשי מנשק גרעיני ומטרור. מה לבנקאים ולנשק גרעיני או לנגיד הבנק העולמי ולטרור לא ברור, אבל בואו לא נשכח שגם מלכות יופי טוענות שהן שם בשביל שלום עולמי. מי אנחנו שנתווכח.
רשת עכביש של ארגונים ואנשי הון
ב־2010 כמעט נאלצו הבילדרברגים לתת דין וחשבון בפרלמנט האירופי בבריסל. דניאל אסטולין, סופר ועיתונאי שספרו "הסיפור האמיתי של קבוצת בילדרברג" נמכר ביותר מעשרה מיליון עותקים, חשף את ראשי הקבוצה ואת משיכתם בחוטים בכל אירוע משמעותי בעולם.
אסטולין טוען שקבוצת בילדרברג היא רשת עכביש של ארגונים ואנשי הון שמקיימים "ממשלה חשאית מאחורי הצללים שמטרתה מחיקת ריבונות לאומית והחלפתה בשליטה תאגידית גלובלית וכלכלית תוך מעקב מתמיד של משטרה". בספר נטען שראשי הקבוצה יוצרים משברים כלכליים פיקטיביים כדי להשתלט על מדינות ועל מחצבים, שהם עושים מניפולציות מטורפות בבורסות, בשוקי ההון ובתקשורת העולמית, ושהם אפילו מתנקשים במי שמעיזים לצאת נגדם.
נשמע קצת הוליוודי, אבל אם לוקחים בחשבון שהמיליארדר הבורסאי ג'ורג' סורוס ונשיאי ארצות הברית ג'ימי קרטר וג'ורג' בוש הבן הודו פעם בחצי חיוך כי הם חלק מהקבוצה, לא בטוח שאפשר לשלול את האפשרות הזאת על הסף. אם עוד יש ספק, אז כמה ימים לאחר דבריו נאלץ אסטולין לחפש מקום עבודה חדש ובית חדש לגור בו, ומריו בורגזיו שהעז להזמין אותו לפרלמנט נעצר ואף הוצא לו צו הרחקה מאזורי התכנסות הקבוצה.
תאוריית הקונספירציה המרכזית גורסת שראשי הקבוצה שואפים להקמת ממשלה גלובלית כוללת שתחת מרותה יוכלו לנצל את משאבי הטבע וכוח האדם הזול של מדינות העולם השלישי. חסידי התאוריה גורסים כי הקמת האיחוד האירופי נרקמה בין חברי הקבוצה, המנצלים את כוחם למנות פוליטיקאים לתפקידי מפתח וכך לווסת החלטות מדיניות ולמעשה לשלוט בעולם.
הוכחה לכך מצויה בעובדה שבין כל אותם ראשים כלכליים מוזמנים לעיתים קרובות גם מנהיגים פוליטים בתחילת דרכם. באופן פלאי, כמעט כל מנהיג זוטר כזה שתועד או שהעריכו כי נכח בכנס הקבוצה מצא תוך שנים את מקומו בראשות הממשלה, וכך גם כלכלנים אלמונים שהפכו לנגידי בנקים (לפי סברות לא מעטות, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הוא אורח קבוע בין חברי הקבוצה).
המתנגדים לבילדרברג אף טוענים שההתכנסויות האחרונות היו כנסי־דמה שמטרתם להסיט את האש מהכנסים האמיתיים המתרחשים הרחק מהעין, ואכן ב־2011 הוזמנו לראשונה בכירים דוגמת יו"ר גוגל אריק שמידט ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס - אנשים מכובדים לכל הדעות, שאינם קהל היעד הטבעי של חברי הקבוצה.
זה שאנחנו פרנואידים לא אומר שלא רודפים אחרינו. עם כל הרצון להיות רציונלי, באמת קשה שלא לתהות מדוע אף אחד מאירועי הוועידה מעולם לא צולם ומדוע הדיונים אינם פתוחים לתקשורת. גם האיסור המוחלט על כל הקלטה ועל הכנסת מכשירי כתיבה מלבה את תאוריות הקונספירציה.
רק תתארו לכם ראשי ממשלות ונגידי בנקים עומדים בשורה בכניסה לאולם, ומפקידים בסלסילה מכשירים סלולריים כמו אחרוני הילדים ברכבת הרים בסופרלנד. איכשהו יותר הגיוני להניח שהם באמת מנסים להשתלט על העולם מאשר באים לשמוע הרצאה על סיכוני האינפלציה בשנה הקרובה.
הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת קרנות הגידור CBGN Finance, ומבעלי האתר "שחקן מעו"ף" (s-maof.com)
הכתבה פורסמה במגזין בלייזר
לפנייה לכתב/ת 
