מי הם העתודאים שנמצאים בתפקידי מפתח?

מדי ישנה ישנם לא מעט צעירים אשר הולכים ללימודי העתודה ומתחילים את שירותם הצבאי כשבידם תואר ראשון. שלושה בכירים בדרגת תת אלוף שהיו בעברם עתודאים והיום נמצאים בתפקידי מפתח, סיפרו לנו במה עזרה להם העתודה הצבאית, האם בגיל העשרה כבר חשבו שיבחרו בקריירה צבאית ומה המלצותיהם לעומדים לפני גיוס.

• אחריי לעתודה: מאיזה בתי ספר באים העתודאים?
• עשור לחומת מגן: צפו ברגעי השיא של המבצע
• חברים של חיילים
• בלי עובדי קבלן: בצה"ל חוזרים למיקור פנים
  

תא"ל ירון לבנת - ראש פרויקט טנק המרכבה

תא"ל לבנת עסק בעבר בפיתוח מערכות בקרת אש לכל סוגי טנק המרכבה, פיקד על מתקן לאחזקת מערכות אלקטרואופטיות ולפני תפקידו הנוכחי, מילא את תפקיד "המהנדס הראשי" (המושג המקביל בתעשייה – CTO) בתוכנית המרכבה.

באיזה מסלול עתודה למדת?

"למדתי בטכניון במגמת חשמל עם התמחות בתקשורת אנלוגית ואלקטרו אופטיקה. סיימתי תואר ראשון ב-1986 והתגייסתי. ברבות הימים למדתי בשליחות הצבא תואר שני בהנדסת מערכות בחו"ל - אוניברסיטת בוסטון. תואר דומה קיים גם בטכניון בחיפה ומופנים אליו קצינים בלימודים ממומנים תוך כדי שירות".

בזמן הלימודים חשבת שתבחר בקריירה צבאית ארוכת טווח? 

"לא הייתי בטוח בכל, אם כי אבי היה עתודאי ופרש מצה"ל בדרגת אל"מ כן שבאופן טבעי לא היתה לי רתיעה משירות ארוך".

"נהפוך הוא. לדעתי גיוסי כמהנדס הביא לכך שהוטלו עליי אחריות רבה ומשימות כבדות משקל דבר שהביא להבשלה והתבגרות מואצים ומוקדמים ביחס לבני גילי".

מה לקחת איתך מלימודי העתודה? 

"בזמן הלימודים לא היה לי ברור מהו תחום העיסוק ההנדסי המדויק שבו ארצה לעסוק. השירות הצבאי האינטנסיבי המגיע בצמוד ללימודים מחייב את העתודאי לממש את לימודיו מיד ולברר לעצמו במה הוא שואף לעסוק גם בטווח הארוך. כמו כן, מאחר שמדובר בשירות צבאי, העבודה היא מיידית ומידת ההשקעה הנדרשת גבוהה. מכאן לומדים ומסגלים גם נורמות עבודה גבוהות מאוד".

"באופן אישי היתה לי נטייה לעיסוק בטכנולוגיה מגיל צעיר. זה, בשילוב עם היותי תלמיד טוב (ואף קצת יותר) בתיכון יצרו תנאים טובים לכניסה למסלול. גם העידוד מהבית לא הזיק...."

"במקרה הפרטי שלי נדרשת התמחות ארוכת שנים בתחום פיתוח הטנקים כדי לעמוד בראש הפרויקט, או כפי שהיה בתפקידי הקודם לשמש בו כמהנדס ראשי. לא ניתן להגיע להתמחות זו בלי להתחיל לעסוק כבר מגיל צעיר בפועל בתחום זה. כיום אני מפקד על אוכלוסייה הבנויה ברובה מעתודאים וקל לי לתקשר עימם על בסיס הניסיון הפרטי שלי".

"בוודאי. מכל הסיבות שמניתי. באופן אישי אני פעיל מאז היותי סא"ל באופן אפקטיבי בעידוד הדורות הצעירים לגיוס למסלול העתודה".

איזו פרספקטיבה שונה על הצבא, כמפקד, קיבלת מעצם היותך עתודאי?

"חשוב לציין שמודל העתודה כולל מעבר קורס קצינים, ואחר כך העתודאי משרת כקצין ומהנדס השלובים יחד. מיומו הראשון מצפים מהעתודאי להפגין סמכות פיקודית כלפי אנשים הנתונים למרותו, וכן לממש אחריות לגבי התחומים בהם הוא עוסק בנורמות המצופות מקצין בצבא".

"בדרך זו הגיוס לעתודה מהווה למעשה החלטה בו זמנית להפוך לקצין ולמפקד כבר מיומך הראשון בשירות, וזאת בשונה ממרבית המפקדים שאינם עתודאים".

"לכל מי שאינו בטוח, שווה לנסות (עדיף מאשר להיווכח שטעיתם אחר כך...). למי שלא יודע מספיק, לברר איתנו עד מיצוי השאלות. אנחנו כאן בשבילכם".

תא"ל איתן אשל

(צילום: במחנה)

באיזה מסלול עתודה בחרת?

"למדתי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב, בין 1979-1983".

האם חשבת בזמן הלימודים שתבחר בקריירה צבאית?

"לא תכננתי את הקריירה הצבאית לטווח ארוך, ליהפך, חשבתי להשתחרר מוקדם ככל האפשר".

"הרגשתי שהלימודים זרזו את התקדמותי ותרמו מאוד לתפקידים שמילאתי במערך הטכנולוגי".

"לימודי העתודה אפשרו את השתלבותי במערך הטכנולוגי של צה"ל ובפרט בחיל האוויר, ללא הלימודים בעתודה לא ניתן היה להשתלב באופן זה במערך הטכנולוגי של צה"ל".

"מסלול העתודה נבחר על ידי על מנת לשמור את המומנטום של לימודי התיכון".

"הניסיון כעתודאי אפשר לי למעשה את תפקידי הנוכחי, היות ונבנה מסלול (באופן לא מתוכנן) ברבדים, כך שהתפקיד הראשון במערך התחזוקה נתן לי את הידע במערכות, והמשך תפקידי המטה בשילוב של ההשכלה הפורמאלית כמהנדס, עם הניסיון המקצועי, נתנו כלים להובלת תכנון ואפיון מערכות שאמורות להיות הדור הבא של המערכות אותן הכרתי מהשטח. ההמשך היה התפתחות טבעית לתפקיד בכיר יותר בשדה וממנו לתפקידים בכירים יותר במערך הפיתוח והמחקר".

"הייתי ממליץ בחום על מסלול העתודה כפי שאני גם ממליץ לילדי, היות שמסלול זה פותח את הדרך לתפקידים מעניינים במערך הטכנולוגי וליצירת ניסיון מקצועי שלא יסולא בפז".

איזו פרספקטיבה שונה על הצבא, כמפקד, קיבלת מעצם היותך עתודאי?  

"עצם היותי עתודאי בתחום הטכנולוגי איפשר לי כמפקד להבין את הפערים המבצעיים שניתן לתת להם מענה טכנולוגי, ונתן לי את הכלים לניתוח לקחי מלחמות כגון לבנון השנייה, ולהפוך את המסקנות למענים הטכנולוגיים, וכן נתן לי את הכלים להבין את ההזדמנויות הטכנולוגיות ורתימתן לפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים לצה"ל".

"צה"ל זקוק מאוד לעתודאים בפרט בתחום הטכנולוגי. ככל שהצבא נשען יותר ויותר על טכנולוגיה מתקדמת, לעתודאים בצה"ל יש מקום ותרומה משמעותית לעוצמתו. מסלול מסוג זה ייתן לעתודאי ניסיון מעניין שלא ניתן למצוא באף אלטרנטיבה".

תא"ל ד"ר יצחק קרייס

תא"ל ד"ר קרייס הוא קצין הרפואה הראשי. בעבר היה רופא גדודי בגדוד פתן בצנחנים, רופא חטיבתי בצנחנים, מפקד קורס קציני רפואה, קצין רפואה באוגדת הגולן ומפקד הרפואה הפיקודי בפיקוד הדרום.

(צילום: דובר צה"ל)

באיזה מסלול עתודה בחרת?

"למדתי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת מסלול עתודה".

"הייתי ממוקד לתרומה משמעותית הן כרופא והן כלוחם. הדרך בה בחרתי היתה במסלול העתודה האקדמאית, כרופא כלוחם וכקצין, אשר הוכיחה את עצמה עד כה באופן חד משמעי. במהלך הלימודים נחשפתי לתרומתם הגדולה של אנשי חיל הרפואה הן בשגרת הרפואה, הן בזמן לחימה ופעולות איבה והן במשלחות בינלאומיות ותרומה לאנושות, ולכן היה לי ברור כי אבחר לשלב בחיי צבא ורפואה".

"לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה היו נדבך מרכזי בחיי המקצועיים כרופא ותרמו רבות לעיצובי המקצועי והאישי. הלימודים בירושלים חינכו אותי למצוינות ולאהבת האדם. תכונות אלו ליוו אותי באורך כל דרכי המקצועית והם נר לרגלי גם בימים אלו".

"כעתודאי לרפואה עברתי הכשרות צבאיות בין שנות הלימודים אשר כללו טירונות, קורס חובשים וקורס קצינים. הכשרות אלו לימדו אותי מנהיגות, חתירה למגע, התרומה, הצורך האמיתי ברופאים טובים בחיל".

"עתודה רפואית היא הדרך היחידה בה ניתן להיות קצין ודוקטור. מסלול זה הינו מסלול מצוינות המאפשר לקובץ מצטיינים הנבחרים ב"פינצטה" לרכוש מקצוע ייחודי ולתרום למדינת ישראל לטווח הארוך של עשרות שנים. הרופא הלוחם, והרופא המפקד והמנהיג הוא אחד מאבני היסוד בכל מסגרת צבאית ואף מהווה מוקד ידע לאומי בתחומים רבים, אשר רובם אף אינם חשופים לכלל הציבור".

"גם בהסתכלות אזרחית, אני רואים כי מערכת הבריאות מונעת על ידי אותם רופאים אשר ידעו לתרום במהלך שירותם הצבאי ושהמשיכו בדרכם זו ותורמים להנהגת מערכת הבריאות האזרחית".

"במהלך לימודי הרפואה במסגרת העתודה רכשתי מיומנויות רבות בתחום המקצועי ובנוסף נחשפתי למסגרת הרפואית האזרחית, ולמדתי ממנה הן מבחינת הטיפול הרפואי והן מבחינה ניהולית. רכשתי שותפים רבים למקצוע שליוו ומלויים אותי במהלך שירותי בחיל הרפואה עד היום, כאשר כולנו הגענו מנוסים לתפקידינו ומוכנים היטב הודות למסלול העתודה".

"הלימודים האינטנסיביים במסגרת העתודה והחתירה למצויינות בזמן הלימודים כשהיעד הסופי הינו איוש תפקיד של רופא בצה"ל, תרמו לפיתוח תחושת השליחות ולביצוע משימות על פי יעדים והישגים נדרשים".

"ודאי! רוב העתודאים לרפואה מבינים כבר בגיל צעיר יחסית שהם רוצים לעסוק ברפואה ומתלבטים אודות התזמון הנכון לתחילת הלימודים – לפני או אחרי הצבא והאם בכלל ניתן לשלב בין השניים. למסלול העתודה יתרונות רבים שאף הלכו והתעצמו ברבות השנים. כיום, במסלול העתודה לרפואה – "צמרת", בו לומדים באוניברסיטה העברית, הסטודנטים מקבלים העשרה בתכנים רלוונטיים לתפקידם הצבאי ואני משוכנע שהם יגיעו מוכנים יותר לתפקידם".

"תפקיד הרופא הצבאי הינו תפקיד מרתק ומאתגר. הרופא אמון על בריאות החיילים במסגרת בה הוא משרת והוא אחראי על מוכנות היחידה למלחמה בהיבט הרפואי. הרופא הצבאי שמתחיל התמחות מגיע מוכן יותר. בתקופת השרות הצבאי הרופא צובר ניסיון רב במספר תחומים. לרופא ניסיון קליני לא מבוטל, יכולת ארגון וניהול גבוהה, מנהיגות ופיקוד ויכולת להניע אנשים".

"לאור עיסוקיו במערכת הצבאית הממנפת את נושא הפיקוד והמנהיגות, הרופא הצבאי יודע לקבל החלטות ולתעדף נכון משימות – תכונות חשובות מאוד הנדרשות מכל מתמחה מתחיל הנשאר בתורנות ועליו להתמודד עם ניהול צוות וצורך בקבלת החלטות שלעתים יכריעו גורלו של חולה".

"הכרת העולם האזרחי והתחככות עם מערכת הבריאות האזרחית טרם היותי בתוך המערכת הצבאית הביאו לבגרות ולתשומות משמעותיות בהנהגת היחידות בהן שירתי שרופא וכמפקד. הרופא הלוחם בתפקידו הראשון מהווה צומת מרכזית בחיי הגדוד תומך הן במפקדים והן באחרון החיילים. השפעת הרופא על אווירת הגדוד ועל תפקודו היא קריטית והגעתו כדמות בוגר היא חשובה יותר".

"חיל הרפואה פתח מסלול לימודי רפואה באוניברסיטה העברית ובהדסה עין כרם המכשיר מדי שנה כשישים רופאים במסלול "צמרת". המסלול הוא מסלול הצטיינות המכשיר את הרופאים לצרכי המדינה תוך דגש על הכשרות הייחודיות לרפואה צבאית. מסיבה זו, הפקולטה לרפואה בירושלים, יחד עם חיל הרפואה הקימו חוג לרפואה צבאית שמטרתו לשפר את הטיפול באזרחי מדינת ישראל ובחיילי צה"ל כמו גם לקדם את המחקר בתחום הזה".