היכונו: המצלמות הדיגיטליות בדרך לכשרות
מליאת הכנסת צפויה לאשר בקרוב את רפורמת הענישה, הכוללת גם אפשרות פסילת רישיון מנהלית ואף הרשעת נהגים שיצולמו דיגיטלית. לראשונה, ניתן יהיה להסתמך על צילומים בלבד
מצלמות האכיפה החדשות: אחרי ההפעלה, מגיע החוק. לאחר שתחזור הכנסת מהפגרה בעוד כשבועיים, צפויים משרדי המשפטים והתחבורה להביא לאישור המליאה רפורמת ענישה של עברייני תנועה, הכוללת סעיף שיאפשר הרשעת נאשמים באמצעות מצלמות מהירות ורמזור חדשות, שהחלו לפעול מבצעית בחודש מרץ.
כדאי להזכיר כי החוק כיום אינו מכיר בצילומים הדיגיטליים שמפיקות המצלמות החדשות, ולמעשה מתייחס רק למצלמות מיושנות המצוידות בסרט צילום. לדברי משפטנים בכירים, עד שיתוקן החוק, תתקשה המדינה להרשיע נהגים באמצעות המצלמות החדשות.
- מומחים: לא ניתן להרשיע על סמך המצלמות
סעיף נוסף הכלול ברפורמה ונוגע למצלמות האכיפה החדשות, יסמיך לראשונה קציני משטרה לפסול מנהלית את רישיונם של נהגים על-סמך צילומים בלבד. במשרד המשפטים מסבירים כי פקודת התעבורה כיום מאפשרת הטלת פסילה מנהלית רק במקרים שבהם עבירת התנועה בוצעה לעיני שוטר, או אם הנהג נחשד בביצוע עבירה שגרמה לתאונת דרכים.
הרפורמה, שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני כחודש, כוללת שורת תיקונים לפקודת התעבורה, שנועדו להחמיר את הענישה של עברייני תנועה. בין השאר, קובעת הרפורמה עונשי מאסר בפועל לנוהגים בזמן פסילה, ומאפשרת שימוש מוגבר ונרחב מבעבר בפסילות רישיון לתקופות של עד 90 יום. סעיף נוסף קובע כי מי שיגיש בקשה להישפט ויורשע בבית משפט, צפוי לקנס גבוה פי 1.5 לפחות מהקנס המקורי.
"סרטים שיש להכניסם ולהוציאם"
השימוש בצילומים שמפיקות מצלמות אכיפה כראייה קבילה בבית משפט, מבוסס על חוק מיושן, שתוקן לאחרונה ב-1979. לכן, לא מפתיע לגלות שהמצלמות שמוזכרות בו הן כאלה שעושות שימוש בסרט צילום ("פילם"). במשרדי המשפטים והתחבורה מסבירים כי החוק כיום מבוסס "על טכנולוגיה ישנה, של סרטים שיש להכניסם ולהוציאם מן המצלמה על-מנת להפיק תמונות".עד שיתוקן החוק, ויכלול התייחסות לאמצעי אכיפה מודרניים, עלולה המדינה להיתקל בקשיים בהרשעת נאשמים באמצעות המצלמות החדשות. לדברי עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, החוק הקיים יגרום לכך שהמדינה תידרש להוכיח שסרט צילום הוכנס למצלמה והוצא ממנה. אלא שהמצלמות החדשות הן דיגיטליות, ומשדרות את הצילומים למוקד בקרה באמצעות תקשורת סלולארית.
בפועל, כך סבורים משפטנים בכירים, צפויים לא מעט שופטי תעבורה להקל על המשטרה, ולאפשר שימוש בצילומים שמפיקות המצלמות החדשות עוד לפני שיתוקן החוק. עם זאת, יתכן כי חלק מהשופטים, ואולי דווקא הבכירים שבהם - שאינם חוששים מפני עימות עם המשטרה - יסרבו להרשיע נהגים על-סמך צילומים שאינם תואמים את החוק הקיים.
אישור במליאה, קרבות בוועדה?
לאחר שתאושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, תועבר רפורמת הענישה לדיון בוועדות הכנסת הרלוונטיות. שם יידרשו חברי הכנסת להכינה לקראת אישור סופי, בקריאות שנייה ושלישית. אולם, מאחר שהרפורמה כוללת סעיפים רבים, בהם כאלה שכבר מעוררים מחלוקת, יתכן כי ההכנה והאישור יימשכו זמן רב מכפי שהיו רוצים במשרדי הממשלה.
אחד הסעיפים שכבר מעורר ביקורת ציבורית ומשפטית, נוגע להכפלת הקנס פי 1.5 במקרים שבהם נאשמים יורשעו לאחר הגשת "בקשת סרק" להישפט. במשרדי המשפטים והתחבורה מסבירים כי המטרה כי לצמצם את העומס בבתי המשפט לתעבורה, אך משפטנים טוענים כי יישום הסעיף יגרום לפגיעה חמורה בנאשמים, בכך שיביא רבים מהם לוותר על זכותם להישפט.
סעיף אחר, שעשוי לעורר התנגדות מצד ארגוני בטיחות ונפגעי תאונות, נוגע ליישום "מדרג שכרות" בענישת נהגים שיכורים: התאמה בין רמת השכרות וחומרת העונש. במקום פסילת מינימום לתקופה אחידה של שנתיים, בתי משפט יוכלו להטיל עונשים קלים יותר למי ששכרותם תהיה גבוהה רק במעט מהרף המותר בחוק. מנגד, על מי שרמת שכרותו תהיה גבוהה במיוחד, תוטל פסילת מינימום לתקופה של שלוש שנים.
על הנהגת מדרג השכרות המליצה ועדה מקצועית של משרדי המשפטים והתחבורה, וביישומו תומכים שופטי תעבורה בכירים ומשפטנים. מנגד, מומחי בטיחות ומדענים בתחום הטוקסיקולוגיה, טוענים כי כל מידה של אלכוהול פוגעת בכישורי הנהיגה, מערערת את יכולת השיפוט, ולכן עלולה לגרום לתאונות דרכים. מסיבה זו, צפוי יישום מדרג השכרות לעורר התנגדות חריפה.
לפנייה לכתב/ת 
