שרד בשואה, מנסה לשרוד גם בישראל
מאז חווה שני אירועים מוחיים לא יוצא ניצול השואה מאיר ויטל בן ה-85 מביתו בקריית שמונה. עם קצבה ופנסיה מצומצמות הוא מנסה לקיים את עצמו, ויעל בתו מנהלת את ענייניו. "המדינה שכחה אותם. נזכרים בהם רק לפני יום השואה", היא אומרת
לחיצת היד המתמשכת של מאיר ויטל מעידה עד כמה רבה בדידותו. ניצול השואה בן ה-85 מקריית שמונה לא יצא כבר שלוש שנים מביתו, אחרי שחווה שני אירועים מוחיים. בתו יעל (62) היא בת משפחתו היחידה. "אין לי אף אחד בעולם", אומר ויטל מספת הסלון, שעליה הוא מעביר היום את רוב זמנו, ודמעות זולגות מעיניו. "הראש צלול, המחשבה שלי נקייה, אבל גופנית אני לא יכול".
ב-1944, כשהיה בן 17, גויס ויטל למחנה עבודה הונגרי שפעל בחסות הנאצים בעיירה קשקמט, דרומית לבוקרשט שברומניה. "תיקנו פסי רכבת - האמריקנים פוצצו אותם ואנחנו תיקנו שוב", מספר ויטל. אמו נשלחה למחנה אושוויץ, ובני משפחה אחרים הועברו לגטאות. עם אחותו, שהתחתנה עם נוצרי, הוא לא בקשר.
בסוף 1944 הגיע ויטל אל דודו הקונדיטור בבודפשט ומצא מסתור בחנותו."הרוסים תפסו אותי ולקחו אותי לאויפשט", שיחזר ויטל את סוף שנות המלחמה לפרויקט "לדורות" של יד-ושם. "שתיתי לפני כן יין שמצאתי במרתפי החנות של דודי, כך שהייתי שיכור מכדי להתנגד". כעבור יום שוחרר ויטל. הוא חזר לבודפשט ועבד בממכר בשוק השחור במשך שנתיים, ולאחריהן עלה לישראל.
עוד בחדשות ynet:
ויטל הגיע לישראל ב-1947 והספיק לייבש את ביצות החולה, לעלות על שני מוקשים, להינצל מספיטפייר מצרי בדרום, להתמודד עם פדאיונים, להוביל סחורה למפעלים בגליל ולהשתתף במלחמת ששת הימים. "איכשהו, על אף כל מה שעברתי, הצלחתי לצאת ללא שריטה", סיפר ויטל.
מאז חווה את האירועים המוחיים הוא לא יוצא מביתו. בתו יעל משמשת לו כפה ברגעים שהוא נאלם. "למה נזכרים בהם רק יומיים לפני יום השואה? למישהו אכפת מה עם הדור השני? אם לא הייתי פה, מי היה מטפל בו?", ירתה בתו בזעם. "אין לו אף אחד, הם עלו לארץ בני עשרים, כולם מתו".
ויטל יצא לפנסיה ב-1992, ובזכותה הוא מקבל 1200 שקלים בחודש ועוד קצבה של 2200 שקל. "אף אחד לא מסתכל על זה שאנחנו צריכים להצטמצם בכלכלה, המדינה שכחה אותם", אומרת בתו. "הוא היה צריך מקלחת נגישה יותר ואני שברתי תוכנית חיסכון כדי לאפשר זאת. איזה בנק נותן הלוואה לבן 80. חשוב לי שיהיה לו טוב".
בשעת אחר הצהריים מגיע לוח הזמנים של ויטל לקִצו, אחרי שהמטפלת פקדה לכמה שעות את דירתו. מכאן ועד הערב, הוא יעביר את זמנו בסלון, עד שיעלה על יצועו וישכים שוב ב-7:30 ליום נוסף. "אני לא מקבל את מה שאני צריך, אני רואה טלוויזיה", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
