עדות מצולמת כנגד מכחישי השואה

ב-27.1.1945 בעת שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו על ידי הצבא האדום, צילם צלם סובייטי בשם אלכסנדר וורונטסוב סרט המתעד את השחרור. מתוך הסרט נלקחה תמונה של 12 ילדים העומדים בין הגדרות של המחנה וששרדו את התופת. 

הילדים המצולמים שכולם נולדו בסלובקיה, לא הכירו אחד את השני. הצילום זכה לקיר שלם בגודל ענק בחדר משלו בביתן 6 במוזיאון אושוויץ. משהו במבט השומם של אותם ילדים משך את העין, נחקק בזיכרון והפך את התמונה לאחת מתמונות השואה היותר מפורסמות במהלך השנים.

מה שלא היה ידוע אז שלתמונה הזו יש המשך, יש לה אורך חיים

לפני כמה שנים, גבי נוימן אחד ה"ילדים" מהתמונה, שהיום הוא בן 75, החליט שהוא מחפש את ה"ילדים" האלו ומביא את מי שעדין בחיים להצטלם מתחת לתמונה. אחרי שחיפש הוא גם מצא, את כולם, חיים

במקומות שונים בארץ ובעולם.

הוא כינס אותם יחד, וב-27 לינואר 2005 , ביום ה-60 שנה לשחרור אושוויץ יצאו ביחד בטיסה במטוס שהיה מלא בניצולים ושרים להשתתף בטקס המדובר בנוכחות ראשי ממשלות וניצולים מכל העולם.

על הדרך, כשאני מתלווה אליהם, חיכה אוטובוס מיוחד שלקח את אותם ניצולים מהתמונה לאושוויץ להצטלם מתחתיה ולעשות הסטוריה.

ב-27 לינואר 2005 -60 שנה אחרי שחרור מחנה ההשמדה, חזרו 7 מן ה"ילדים" לאושוויץ, כשהם כולם בסביבות גיל ה-70.

הם חזרו כדי לסגור מעגל, להצטלם בין אותן גדרות וליד אותה תמונה ולאחר מכן להשתתף בטקס בהשתתפות ניצולים אחרים מכל העולם, נשיאים וראשי ממשלות לציון 60 שנה לשחרור.

בתצלום המשוחזר מצולמים מימין לשמאל:

ברכה כץ (שם נעורים-ברטה וינהבר)

גבריאל (גבי) נוימן 

אווה סלונים (לשעבר וייס)

מרתה וייס

אריקה דוהאן (לשעבר וינטר)

וטומי שחם (לשעבר שוורץ)

5 מהניצולים חיים בישראל ואחת מהן באוסטרליה.

לפני שנתיים נבחרה התמונה להיות מוצגת כתמונה המרכזית בטקס המרכזי ביד ושם. בימים אלו נעשתה פניה מצד המוזאון באושוויץ להציג את התמונה המשוחזרת לצד התמונה הקיימת.

לתמונה הזו מעבר לזה שהיא תמונה היסטורית יש גם חיים. התמונה היא עדות מצולמת שעומדת איתן מול מכחישי השואה באשר הם. לתמונה הזו יש חיי נצח.