שירי שואה וזיכרון, למה רק בעברית?
השירים שהרדיו משמיע ביום הזכרון לשואה לרוב אינם קשורים ישירות לנושא. מספיק שהם שקטים, עצובים ובעברית. לירון סיני חושבת שאפשר להזדהות עם השכול בישראל גם בשפות אחרות
יום השואה, והשירים ברדיו מורידים הילוך. מדי פעם נשמעת בלדה באנגלית, אבל לרוב פס הקול של היום הזה ושל יום הזיכרון לחללי צה"ל שר בעברית. חלקם שירים יפים להפליא הקשורים לנושא ישירות או בעקיפין בהתייחסם לסבל אנושי, זיכרון ופרידה. והנה זה מתחיל, השירים הרלוונטיים אט אט נגמרים מהפלייליסט ומבליח לו הראל סקעת ששואל "אל מי את צוחקת". קשור ליום הזה? לא ממש, אבל העיקר שזה עצוב, ובעברית.
לכאורה מדובר בקונצנזוס, אבל בשנים האחרונות יש מי שתוהים לגביו. בתחנות רדיו שדרים מבקשים לגוון, וברשתות חברתיות עולה לא פעם השאלה למה, בעצם, יש פחות לגיטימציה לשירים בשפות אחרות, אנגלית ושפות בהן דיברו הנספים והניצולים למשל, ביום הקשה הזה - וגם ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
על פניו הסיבות לכך שמשמיעים אך ורק שירים בעברית ברורות: לאחר השואה הגיעה התקומה שלנו, ושירים בעברית מזכירים לנו שאנו חיים כאן, במדינת ישראל ודוברים את שפתו של העם היהודי, שמזה כמה עשורים יש לו בית משלו. כאן אנחנו מבטיחים שמה שקרה אז, לעולם לא יחזור על עצמו. זו ממלכתיות, הצהרה אחידה המצביעה על כך שלא ישתיקו אותנו שוב, וקישור למדינת ישראל דוברת העברית, שעל הגנתה נפלו רבים חלל.
השואה לא התרחשה על אדמת מדינת ישראל, כי זו לא היתה קיימת עדיין. היא התרחשה שם, במדינות אחרות, באירופה דוברת השפות הזרות. כשם שמבצעים את החריגה המקובלת למדיי של שילוב שיר ביידיש בטקס ליום השואה, גם אם הוא לא מדבר ישירות על הנושא, אפשר שישולבו שירים בשפה זו, או בשפה אחרת שמזכירים לאנשים מאורעות מאותה תקופה, או שפשוט משהו בלחן ובמילים שלהם "מדבר" אליהם, או אל הדורות הבאים אחריהם.
בעודי כותבת ומתלבטת אילו דוגמאות יכולות להתאים וגם להיות הולמות, כלומר לא פוגעניות ומכבדות, חברה העלתה בפייסבוק את השיר הבא של ג'ייסון לייטל, והסבירה שכששמעה אותו במקרה יום לפני יום השואה, הוא הזכיר לה את מה שעבר על סבתה. בת 14, היא הסתתרה ביערות לבד לאחר שמשפחתה נלקחה ממנה, כל יום אומרת לעצמה שעליה לעבור רק את היום האחד הזה, ומחר תסגיר את עצמה. כך שרדה מיום ליום. החיבור בין הסיפור האישי של סבתה למילות שיר של זמר שהיא אוהבת לשמוע, הפכו את החוויה למצמררת במיוחד עבורה. קשה לחשוב שהחיבור הזה לגיטימי פחות, רק בגלל שהשיר באנגלית.
אין אולי שירים רבים בלעז שעוסקים ישירות בנושא השואה, קל יותר למצוא שירים אנטי מלחמתיים באנגלית מאשר שירים על רצח העם היהודי. נכון, אבל גם בעברית לא קיימים אינספור שירים כאלו. די מהר עוברים מ"אפר ואבק", שכבודו מונח במקומו, לשירים בעלי תמות עצובות, ששומרים על טון מכבד, שקט, עצוב ורציני, כיאה ליום, ויש המון שירים כאלו גם באנגלית, שלא בטוח שיפגעו במעמד אם יושמעו.
אדרבה, טוב יהיה אם השירים ייבחרו יותר בקפידה ויעסקו ולו בעקיפין בנושא. למשל "With God on Our Side"של בוב דילן, שיר מ-1964 שמכיל בין היתר בגרסתו המלאה את השורות:
"When the Second World War / Came to an end / We forgave the Germans / And we were friends / Though they murdered six million / In the ovens they fried / The Germans now too / Have God on their side."
עוד דוגמה שיכולה להשתלב בימים אלו היטב שייכת לזמר יהודי אחר וגדול לא פחות. "Hallelujah" של לאונרד כהן מכיל בתוכו תקווה ואמונה על אף קשיים אדירים.
גם לסיימון וגרפונקל לא חסרות בלדות שקטות, כשההולמת ביותר היא אולי "The Sound of Silence" - שיר מלודי ונעים שטומן בחובו פרשנויות רבות אפשריות, בין היתר על עיוורונם והחרשתם של הרבים מול כוח המוביל אותם.
קיימים שירים באנגלית שעוסקים ישירות בנושא השואה, אך לא בז'אנר שמקובל לשמוע ביום עצמו. הסקס פיסטולז שרים את "Belsen Was a Gas", שיר פאנק בוטה וסרקסטי על מחנה הריכוז ברגן בלזן, שנועד בזמנו בעיקר להכעיס את המאזינים הבריטים ולדרוך על כמה שיותר נקודות רגישות. כמעט באותה נשימה אפשר לציין את "Angel of Death", השנוי במחלוקת של להקת סלייר. שיר הדן בחרוזים על מעשיו של ד"ר מנגלה באושוויץ. בגזרת ההיפ הופ ישנו השיר של הראפר היהודי Remedy, בשם "Never Again", הדן גם הוא ישירות בשואה.
ברוק תוכלו למצוא את "Red Sector" של ראש, שאמו של הזמר שלהם, גדי לי, היא ניצולת ברגן בלזן.
העובדה שפרשנות אישית נתקלת לא פעם בכעס בנושא זה נראית היטב בתכתובת מתחת לקליפ שמשתמש יוטיוב יצר לשיר "Holocaust", בביצוע מאלבום הסופר גרופ "This Mortal Coil". על דעתו שהשיר קשור לשואה הוא קיבל קיתונות ביקורת (מוצדקת, אם מתעמקים במילים) על כך שהשיר, על אף שהמילה המפורשת "שואה", מוזכרת בו, אינו קשור לכך כלל וכלל.
אחרי שהאשימו אותו בבורות הוא הגיב: "אני מצטער שטעיתי עד כדי כך, אבל ככה אני מפרש את השיר. בעיניי הוא מסמל פירוק של דור שלם, ולא של מישהי ספציפית אחת. הייתי חייל במשך 23 שנים, וראיתי מקומות שנקרעו ופורקו בגלל מלחמה, וזו הדעה שלי לגביו".
אולי מה שמאיים בשירים באנגלית היא הרמיזה האפשרית שיש בכך משהו מעבר לייחוד השואה לעם היהודי. משהו גלובאלי, הקשור ליכולות האינסופיות של הרוע האנושי, של מעשים איומים אשר בוצעו על ידי אנשים רגילים לגמרי.
בנוסף, בשירי אבל על חללי צבא באנגלית, מתקבלת יותר האמירה שאינה קשורה דווקא לפטריוטיות, אלא לתחושה שמלחמה זה רע. מלחמה באשר היא מלחמה הגובה קורבנות, מעבר לגבולות מדינה ושפה - קצת כמו שמבטא "One" של מטאליקה.
אין כאן כוונה להקטין את כובד האסון, חלילה - אבל אולי החיבור אליו דרך שירים עצובים בשפות נוספות מקביל אותו למקרים נוספים של שנאת האחר בהיסטוריה (שהתרחשו ועדיין מתרחשים), אולי דווקא החיבור לכפר הגלובאלי, גם במוזיקה פופולארית יעזור לנו לזכור ולהתריע. אירוע היסטורי בקנה מידה כזה אולי לא יתרחש עלינו שוב, כל עוד נשמור על ייחוד ונדבר את שפתנו בגאון - אבל זה לא אומר שהוא לא יחזור על עצמו מול מישהו אחר.
