אני מובטלת: אני לא הנסיך הקטן ולא אצייר כבשה
האשה שמולי יכולה להיות בלי תואר - אבל היא גרפולוגית וזה מספיק בשבילה כדי לחרוץ גורלות של מובטלי ישראל. וגם מה אמרה לי הסמנכ"לית עם הפיג'מה והנעליים המרופטות?
בגיל 27, אחרי 11 שנה במעגל העבודה, אני מוצאת את עצמי תלויה בחסדיה של גרפולוגית. תיאורטית, הגרפולוגית לא עבדה כל כך הרבה זמן במשרד, עם בוס שצועק עליה, בשעות לא נורמליות. תיאורטית, היא יכולה להיות גם בלי תואר - אבל היא גרפולוגית, זה מספיק בשבילה כדי לחרוץ גורלות של מובטלי ישראל.
- אני טכנולוג מזון שנאלץ לעבוד בשיפוצים
באופטימיות חשבתי לעצמי שעד היום עבדתי קשה מאוד על מנת שקורות החיים ייראו מרשימים: עבדתי מיד לאחר השחרור וויתרתי בהשלמה מלאה על הטיול של אחרי הצבא, עבדתי תוך כדי לימודי הפסיכומטרי, כדי שלא יהיה לי "חור" של שנתיים בין השחרור המיוחל ללימודים. תמימותי גרמה לי ללכת ללמוד באוניברסיטה ולא במכללה כי זה "נחשב יותר" ו"מאתגר יותר". עוד שקר כלשהו שמכרו לנו...כמובן שתוך כדי הלימודים המשכתי לעבוד וללמוד במקביל, משכורת מינימום, עבודות משמעותיות, ניהול של עובדים, הרמת הפקות, שעות מטורפות והכל מתוך אמונה ומחשבה שיום יבוא ובגיל 27 זה ישתלם.
נאלמו דום
לא אפרט את כל קורות חיי אבל אסכם ואומר שגם הנציג משירות לקוחות של חברת כוח אדם נאלם דום מול הדף המפורט ואמר שאין לי מה לשנות ואין לו שום מושג מדוע אחרי שליחת למעלה מ-70 קורות חיים, אין קול ואין עונה ממעביד פוטנציאלי.
בין שליחת מייל אחד למשנהו, טלפונים לכל מי שאולי מכיר מישהו שאולי איכשהו במקרה יוכל לעזור, גם הלכתי למספר ראיונות.
הציעו לי משרות אטרקטיביות כמו פקידות. בהתחלה עוד ניסיתי להגיד שאני מוכשרת, שבאמת עשיתי דברים בחיי, יש לי המלצות, אני יכולה להראות לכם את כל מה שעשיתי עד היום...ועשיתי. בסוף התקשרו, ביקשו שאחליף פקידה שיוצאת לחופשת לידה. אני מודה, פקידות וזמניות לא היו חלק מהתפריט שביקשתי לעצמי, אבל הלחץ הלך וגבר וניגשתי לראיון.
פיג'מה ותלתלים סוררים
קיבלה אותי סמנכ"לית עם פיג'מה אפורה, תלתלים סוררים, גומי שיער ורוד ונעלי ספורט מרוטות, לא פלא שעם החולצה המכופתרת שלי ונעלי העקב הרגשתי לא ממש שייכת. אחרי ראיון הזוי שבו הפקידה ההריונית לא הפסיקה ללטף לעצמה את הכרס, הבוס שלה שיחק בסלולרי וסמנכ"לית עם פיג'מה, ביקשו ממני לכתוב מספר שורות על "דמות" ועל "עץ" וגם 15 שורות נוספות בסגנון חופשי.
כמועמדת, אני הרי צריכה לקבל כל גחמת מעביד כמובנת מאליה, אבל בחייאת ראבק, מתי פעם אחרונה דיברתם, כתבתם, חשבתם או הגיתם בדבר "דמות" או "עץ"? בראיון אחר אמרו לי שאחרי הריאיון החמישי אצטרך לעבור בדיקת פוליגרף (!) ולא. זו לא היתה מועמדות לשב"כ, למוסד ולא לשמירת הכספת של בנק ישראל. במקום נוסף, נסעתי חצי שעה לראיון שארך דקה בדיוק!!!
איפה הכבוד??? למה לעזאזל כל מה שעשיתי בחיי לא ממש רלוונטי לראיונות עבודה??? למה אני צריכה לעבור מסכת מטלטלת של חמש ראיונות, בדיקות פוליגרף, שאלות לא רלוונטיות כמו איפה אבא שלך נולד - איך זה לעזאזל קשור לטיב העבודה שלי?! - ושליחת כתב היד שלי לגרפולוגית שתחרוץ את גורלי אם אקבל משכורת בחודש הבא או לא.
למקרה שתהיתם, הגרפולוגית קבעה שאני "רגישה מידי". הם מחפשים מישהי כלבה כזו, שלא אכפת לה מהעבודה שלה ואם הבוס יצעק עליה היא תגיד לו "קפוץ לי יא אפס.....למה אתה חושב שזה מזיז לי...".
אם לא הבנתם עד עכשיו, אני חסרת קשרים בעליל. אבא שלי לא עובד בארגון ציבורי כלשהו ואמא שלי לא ירשה מיליונים.
אני בן אדם רגיל, ממשפחה רגילה, שמשלמת מסים, שהתגייסה לצבא. אקדמאית, גרה בעיר קטנה ונשארת חסרת קשרים, ממשיכה לשלוח קורות חיים ומחכה למעסיק שיהיו לו ביצים לבחון אותי כמו שאני ולא לתת לגרפולוגית, שלא ראתה אותי מימיה ולא החליפה איתי מילה, לחרוץ את גורלי...
אתם מוזמנים ליצור קשר בכתובת המייל: michaela844@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
