תאונת עבודה: נהג הקטר ישב על כיסא בלי קפיצים

בית הדין לעבודה בחיפה קבע אתמול (ד'), כי נהג קטר ברכבת ישראל הסובל מפריצות דיסק, הינו נפגע תאונת עבודה מסוג מיקרו טראומה, והוא זכאי לקבל הכרה כנכה תאונת עבודה. עורכי דינו של התובע, אמרו היום כי ההחלטה היא תקדימית ופותחת פתח לנהגים נוספים, הסובלים מבעיות דומות, לקבל את זכויותיהם.

• לכתבות נוספות בנושא תאונות עבודה
  

התובע, בן 66, אותו ייצגה עו"ד מיכל גורדון ממשרדו של עו"ד יאיר לביא, תבע את המוסד לביטוח לאומי שסירב להכיר בו כנפגע עבודה. האיש עבד ברכבת ישראל בין השנים 1972 ל-2008. הוא שימש במגוון תפקידים של עוזר לקטר, נהג עיתוק, נהג שליחויות, נהג משא ואחר כך נהג של רכבות נוסעים ומשא.

בתביעה פורט כי העבודה כללה בדיקות תוך כדי התכופפות והרמת משאות כבדים, וכן צוין כי במהלך שנות עבודתו הרבות ישב בכיסאות קטר מסוג "בלוק", כאלה שאינם נתמכים בקפיצים ולמעשה מעבירים לגוף את כל רעידות הרכב. בתביעה צוין כי רק בתחילת שנות ה-2000 החלה הרכבת לצייד את הקטרים בכיסאות פניאומאטיים.

הקשר בין המחלה לעבודה קשה להוכחה

סגנית נשיא בית הדין לעבודה, השופטת איטה קציר, שדנה בתיק, מינתה במהלכו שני מומחים רפואיים. האחד, טען כי מחלת הדיסק ממנה סובל התובע איננה מחלת מקצוע, וכי "המצב הקיים נובע מתהליך תחלואתי רגיל". השופטת פסלה את חוות הדעת, על פי בקשת עו"ד גורדון, ונימקה את ההחלטה בכך שתשובותיו של המומחה היו קצרות ולא מספקות, וכן קבעה כי "המומחה כנראה 'שכח' שתפקידו להתייחס רק לצד הרפואי ולא לצד המשפטי בתיק".

המומחה השני שמינה בית המשפט, ד"ר אסא לב-אל, טען כי לרוב הקשר בין המחלה לנסיבות העבודה קשה להוכחה. לדבריו, קשר כזה הוכח אצל נהגי טרקטורים, מפעילי ציוד מיכני כבד, נהגי משאיות כבדות וטייסי מסוקים. בקרב נהגי קטרים נערך מחקר אחד, שהצביע על סיכון מוגבר בקרבם ללקות במחלה.

המומחה ציין כי התנאי הסביבתי המשותף לכל המקרים הוא "רעד של המכונה עליה עובדים, הגורם ל'רעד כל גופי' (Whole body vibration)". הוא הביא נתונים ממחקרים על רכבות בטורקיה, בהם נקבע כי עצמת הרעד "נמצאת בתחום של סכנה בריאותית", והוסיף כי בכמה ארצות באירופה, נחשבים כאבי גב אצל עובדים החשופים לרעד כל גופי למחלת מקצוע. על סמך כל אלה הסיק כי יש קשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו.

סגנית הנשיא קציר קבעה איפוא, כי המחלה שגרמה לפריצת הדיסק היא "כתוצאה מעבודתו כנהג קטר, כאשר בזמן הנסיעות סבל התובע מרטט כל גופי כתוצאה מתזוזת הקטר ורעידותיו שגרמו לרעידת כיסא הנהג עליו ישב התובע. כל רעידה כזו גרמה לפגיעה זעירה מצטברת ובלתי הפיכה, שבהצטברותן גרמו למצב הקיים... הפגיעה בגבו של התובע הינה תאונת עבודה על פי עיקרון המיקרו טראומה", הוסיפה השופטת קציר, "התובע רשאי להגיש תביעה לנתבע לקביעת דרגת נכות מעבודה".